You must have Javascript enabled to use this form.
מתעניינים בלימודים?
השאירו פרטים
השאירו פרטים
מתעניינים בלימודים? השאירו פרטים
פרשת תולדות
דפי מאורות (5772-06)
כוחה של התפילה
פרשתנו פותחת במילים "ואלה תולדות יצחק בן אברהם".
רש"י כותב: "יעקב ועשיו האמורים בפרשה". גם המשך הפסוקים עוסקים בבני יצחק, החל מתפילת יצחק לה' על עקרות אשתו, זמן ההיריון ("ויתרוצצו הבנים בקרבה"), אופן לידתם ("וידו אוחזת בעקב עשיו") ואופי הנערים ("ויהיו עשיו איש יודע ציד [...] ויעקב איש תם יושב אוהלים").
לכאורה, מתמיה פירוט התורה כה רבות על אודות "תולדות הנערים": מדוע יש צורך בפירוט כה נרחב על תהליך ההיריון והתנוחה שבה נולדו האחים? כידוע לנו, לא החסירה התורה ולא הוסיפה פרט מיותר. כל מילה וכל אות הן בעלות משמעות ונכתבו לדורות. אם כך מה רצתה התורה ללמדנו בפירוט זה?
"ויעתר יצחק לה' לנוכח שרה אשתו כי עקרה היא". יצחק, שמובטח לו עוד מאביו כי זרעו יימשך אחריו, יכול היה לכאורה לשאת אישה אחרת תחת רבקה. על כך כותבים המפרשים שלא היה לרבקה כלל את יכולת ההולדה (שלא כחנה שעליה כתוב "כי ה' סגר את רחמה"). אולם יצחק, כותב בעל הנתיבות שלום, "רצה להוליד בנים דווקא מרבקה הצדקת". רבקה הייתה משמעותית ביותר ליצחק, ככתוב: "ויבא יצחק האהלה שרה אמו ויקח את רבקה ותהי לו לאשה ויאהבה וינחם יצחק אחר אמו" (בראשית כז, סז).
התורה מתארת את אופן תפילת יצחק לה' על רבקה כ"עתירה". פעולת העתירה ידועה לנו מעולם החקלאות כהפיכת האדמה על מנת להשביח את הגידול על מצע האדמה. יצחק ביקש שה' יהפוך את מצבה של רבקה מעקרות ליכולת הולדה ופריון, למרות שעל פי המפרשים בקשה זו היא לפעולה למעלה מן הטבע. ואכן ה' נענה לעתירת יצחק: "ויעתר לו ה' ותהר רבקה אשתו". נראה כי לא לחינם משתמש הכתוב בפועל שבו תוארה תפילת יצחק כדי לתאר את תשובת ה'.
כמה חשובה וגדולה היא כוחה של תפילה? המאירי (בפירושו למסכת בבא בתרא קט"ז) כותב:
לעולם יהא לבו של אדם בטוח שהתפילה שהיא כתיקונה מבטלת את הגזירה. ומי שיש לו צער או מחלה בתוך ביתו או אחד ממיני הצרות, ילך אצל חכם וילמד ממנו דרכי התפילה ויבקש רחמים.
על אדם מוטל בשעת משבר (ולא רק) ללכת לחכם, ולא כפי שנהוג היום לקבל ברכה וישועה מהרב (אולי גם), אך בעיקר כדי ללמוד ממנו את דרכי התפילה. מלמדנו המאירי: "תפעלו בעצמכם! לתפילותיכם יש כוח. תתמידו ותעלו בה ואל תישענו רק על ברכתו של צדיק". ועוד הוא מוסיף (בבא מציעא נ"ט): "אף על פי שרוב התפילה אי אפשר שלא להיענות בה, מכל מקום כשהיא יוצאת ממעמקי הלב עד שהדמעה גוברת עליו – מקובלת ביותר". שערי דמעה לעולם אינם ננעלים. כך גם כותב ר' יהודה החסיד בספר החסידים (סימן קל):
יש אדם שאינו זכאי שיקבל המקום תפילתו אלא בעבור תוקף תחנונים ודמעות עיניו אשר תמיד בוכה ומתחנן, אף על פי שאין בידו זכות ומעשים טובים מקבל הקב"ה תפילתו ועושה חפצו.
נראה כי בתיאור עתירת יצחק לה' טמון לימוד גדול לכולנו. בין הנפגשות עם התפילה שלוש פעמים ביום או פעמיים או פעם אחת – זוהי עת רצון שמסוגלת "להפוך את המציאות" ולראות ישועות לכלל ולפרט.
שנזכה אנו ללמוד מיצחק אבי האומה, שגם כשהמצב היה נראה חסר סיכוי לחלוטין מצד המציאות – אישה עקרה ללא יכולת הולדה – בכל זאת "הרבה והפציר תפילה" כמאמר רש"י. יצחק לא ויתר, וביקש מה' שיחתור תחת גזר הדין ויפקוד את רבקה. ואכן זכו ונפקדו.
שנזכה כולנו בתוך עם ישראל לתפילות מעומק הלב וישמע ה' קול עתירתנו ויעננו ונזכה בתפילותינו לקרב את ישועת הכלל והפרט.
לירן רביעי
סטודנטית במסלול לחינוך מיוחד
ובמכון הגבוה לחינוך ואמונה
קבצים להורדה:
