דפי מאורות (5776-06)

שָׂדֶה אֲשֶׁר בֵּרֲכוֹ ה'

 

נעמוד על תוכנם של שלושה מקורות:

מתניתין: ואלו הן הפסולין – המשחק בקוביא והמלוה בריבית, ומפריחי יונים, וסוחרי שביעית [...] אמר רבי יהודה: אימתי? בזמן שאין להן אומנות אלא הוא, אבל יש להן אומנות שלא הוא כשרין. גמרא: משחק בקוביא מאי קא עביד? [...] רב ששת אמר: [...] לפי שאין עסוקין ביישובו של עולם [...] דתנן אמר רבי יהודה: אימתי? בזמן שאין להן אומנות אלא הוא, אבל יש להן אומנות שלא הוא כשרים. אלמא טעמא דמתניתין משום יישובו של עולם הוא (סנהדרין כד, ב).

 

 

​

רב ששת מסביר ששורש פסול עדות במי שמהמר (משחק בקובייה) נובע מכך שכל זמנו מכוון לדבר שאינו תורם לפיתוח העולם. הקב"ה לא שם אותנו כאן כדי לכלות את זמננו, אלא כדי לפתח את עולמו.

ודאי שלכלל ההמון כעט בלתי אפשר שיתמידו כל ימיהם רק בעסק התורה [...] ועל זה אמרו באבות כל תורה שאין עמה מלאכה [...]ויחיד שאפשר לו הוא צריך לקיים "לא ימוש ספר התורה" (נפש החיים, שער א, ח).

ר' חיים מוולוז'ין מתאר את המציאות הפשוטה. עם כל הרצון הטוב זה לא מעשי להתעסק רק בתורה ולהניח את צורכי העולם הזה. יש לשלב בין השניים כדי להשאיר את התורה בחיינו ועם זאת להתקיים בעולם הזה ולפתחו. אך יחידים בעלי יכולות לכך אכן צריכים להקדיש את חייהם לתורה.

האמונה האלקית הגדולה אשר בלב ישראל, אין לה ערך ולא דוגמא ולא משל. ואפילו האפיקורסות הישראלית, היא מלאה אמונה וקדושה [...] בתוכיות הנשמה יש אור אלקים חיים (קבצים ג, של"ב).

הרב קוק מלמד אותנו שגם אצל היהודי הרחוק ביותר קיים רובד אלוקי חבוי שברגע אחד של אמת יבוא ויתגלה.

כאשר יצחק משתכנע שיעקב המחופש הוא עשו הוא אומר, "וַיֹּאמֶר רְאֵה רֵיחַ בְּנִי כְּרֵיחַ שָׂדֶה אֲשֶׁר בֵּרֲכוֹ ה' " (בראשית כז, כז). המורשת של אלקי העבריים היא לפעול בעולם הזה  ולפתח אותו מתוך עולםי. יעקב, יחיד הסגולה, הוא כולו רוחני ואינו מתעסק בענייני העולם הזה, בעוד שעשו הוא איש ציד, פועל ומפתח בעולם. לכן יצחק מגיע למסקנה שאמנם עשו אינו מל"ו שבדור, אך יש בו את הפוטנציאל הנחוץ להמשך המורשת. ממילא, בתוכיותו קיימת גם האלוקות, כפי מסביר הרב קוק זצ"ל. על כן הוא זה שצריך לקבל את הברכות שיהפכו אותו ליורש דרך אבותיו.

הברכה המקורית המיועדת לעשו נעוצה בשילוב רוחני בחיי העולם הזה, "וְיִֽתֶּן לְךָ הָאֱלֹהִים". אמנם התוכן הוא גשמי, אך הוא מגיע מברכתו של הקב"ה, וכאן המפתח. אם לא אמלא כרטיס לוטו – לעולם לא אזכה במיליונים שהקב"ה רוצה לתת לי. ברכת שפע גשמי מהקב"ה יכולה לבוא לידי מיצוי אך ורק כאשר אני פועל בעולם הזה מתוך חיבור לקב"ה. זה רצונו של יצחק בנתינת הברכה – יהיה לך שפע גשמי מאחר שאתה פועל ומפתח בעולם, רק תדע מהיכן זה מגיע. תכיר בקב"ה ותדע להודות לו על השפע, וממילא תתקרב אליו.

ברגע שעשו מגיע ויצחק מבין מה קרה, מחלחלת לתודעתו ההבנה: יעקב הרוחני קיבל עתה שפע גשמי הדורש ממנו לפעול בעולם הזה. יעקב קיבל את מה שחסר לו ועל כן הוא יהפוך להיות ממשיך הדרך. ואכן, המציאות דחפה את יעקב להגיע אל לבן ולהפוך לעובד אדמה, ובנוסף לזהותו הרוחנית הוא נהיה איש המחובר לעבודת העולם הזה דרך אמונה בקב"ה.

ממשיך דרך יוכל להיות רק אחד ולכן עשו מקבל ברכה אחרת, גשמית כולה. הקב"ה אינו מוזכר בה. ר' אלימלך מליז'אנסק מסביר שגם עשו הבין זאת ולכן החליט להרוג את יעקב. בעצת אמו, ברח יעקב אל אותו המקום שיעזור לו לממש את הברכה להפוך לממשיך הדרך ולמעמיד העם שנקרא על שמו.

יהי רצון שנזכה כולנו להגיע אל הברכה שקיבל יעקב אבינו. שנדע לחיות ולפתח את עולמו של הקב"ה מתוך אמונה בו.

(נכתב בהשתתפות זאב לייב)

 

מעיין לוי

סטודנטית בהתמחויות לתקשורת

ולחינוך חברתי קהילתי

 

 

 

קבצים להורדה:

תולדות תשעו

מחבר:

לוי, מעיין