פרשת תרומה

דפי מאורות (5773-19)
"דבר אל בני ישראל ויקחו לי תרומה מאת כל איש אשר ידבנו לבו תקחו את תרומתי" (שמות כה, ב).
 
 
 
ה' אומר למשה להורות לישראל להעניק תרומה – כל אחד כפי יכולתו – כדי להקים את המשכן. אף על פי שבניית המשכן היא מצווה מדאורייתא, וכידוע ניתן היה לכפות על קיום המצוות בימי משה רבנו, בכל זאת מדגישה התורה שלבניית המשכן ייקחו רק מ"אשר ידבנו לבו", ללא כפייה. בכל המצוות שיש בהן דגש בעיקר על העשייה, תנאי ראשוני ומרכזי הוא רצון, שהתורם ירצה לתת ולקיים את המצוות מתוך האיכות של הרגשת לבו.
 
קדושת המקום – מתנה על התנאי
קדושתה של ארץ ישראל צריכה לשמש מנוף לקיום המצוות כמסייע לדבקות הלב בה'. ישיבת ארץ ישראל אינה בשום אופן ערך הבא כתחליף לקיום המצוות. אדרבה, ארץ הקודש היא המקום היחידי והמסוגל ביותר עלי אדמות לעורר את הלב לקיום המצוות. כשלא ניצלנו אמצעים אלו להתקרב אל ה' נטלו מאתנו הן את עבודת המקדש הן את ארץ ישראל. ומדוע? משום שאמצעי בעל תכונה מיוחדת שאינו מנוצל לתכליתו לא זו בלבד שאין בו כל טעם, אלא שהוא הופך לתקלה ולמכשול לאדם, עד שמוטב ליטול אותו ממנו. הזמנים הקדושים, כמו המקומות הקדושים, צריכים היו להילקח מאתנו. הלא גם ייעודם של המועדים הוא התעוררות וקִרבה אל ה', וברגע שישראל אינם מנצלים אותם למטרתם היו השבת והחגים צריכים להילקח מהם.
 
בין קדושת המקום לקדושת הזמן
אדם היושב בארץ ישראל יכול להשלות את עצמו במחשבה שבמקום לשבת בארצות הברית הוא "עושה טובה" ובוחר לגור בארץ ישראל. אם כן, אין מושלם ממנו. בעניין המקדש ירמיהו מוכיח את השקועים עד צוואר בחטאיהם ועם זאת בוטחים "אל דברי השקר לאמר: היכל ה', היכל ה', היכל ה' המה" (ירמיהו ז, ד). נגד אזהרות הנביא שהחטאים יביאו לחורבן ירושלים והמקדש הם טענו בפליאה: הלא זה "היכל ה' " שבו אנו מקריבים קרבנות, משתחווים לפני ה' ועולים בשלושת הרגלים. איך ייתכן שהוא ייחרב? איך ייתכן שה' יביא רעה לביתו המקודש? מחשבה זו קלקלה אותם עד שראו בעבודת המקדש מעין ביטוח המאפשר להם להמשיך במעלליהם.
אדם המשלה את עצמו שהוא חי בשלמות, הרי זו תחושה הרת אסון, כי אותו אדם לא יתעורר לעולם להשתפר ולהתקדם. לכן, בחמלת ה' עלינו נטלו מאתנו את המקדש ואת ארץ ישראל כדי שאשליה זו תיעלם.
בקדושת המקום עלול האדם לטעות. אבל בקדושת הזמן אין חשש כזה. הזמנים הקדושים שורים עלינו ממילא ואין איש יכול לחשוב שהוא עושה טובה בכך שהוא "נמצא" בשבת או בחג ואין סכנה שיראה בכך תחליף לקיום מצוות.
 
מקורות:
ספר שיחות לספר שמות, משנת הרב אביגדר הלוי נבנצל.
 
ענבר אורלנסקי
סטודנטית במסלול לחינוך מיוחד
 
 

 

 

 

מחבר:
אורלנסקי, ענבר