דפי מאורות (5776-19)

ושכנתי בתוכם

 

"וְעָשׂוּ לִי, מִקְדָּשׁ; וְשָׁכַנְתִּי, בְּתוֹכָם. כְּכֹל, אֲשֶׁר אֲנִי מַרְאֶה אוֹתְךָ, אֵת תַּבְנִית הַמִּשְׁכָּן, וְאֵת תַּבְנִית כָּל כֵּלָיו. וְכֵן תַּעֲשׂו" (שמות כה, ח–ט).     

 

 

​

"וְשָׁכַנְתִּי, בְּתוֹךְ בְּנֵי יִשְׂרָאֵל. וְהָיִיתִי לָהֶם לֵאלֹקים. וְיָדְעוּ כִּי אֲנִי ה' אֱלֹקיהֶם אֲשֶׁר הוֹצֵאתִי אֹתָם מֵאֶרֶץ מִצְרַיִם לְשָׁכְנִי בְתוֹכָם.  אֲנִי, ד' אֱלֹהיהֶם"  (שמות כט, מה–מו).

שיאו של ספר שמות הוא בניית המשכן – השראת השכינה בעם ישראל. מה הכוונה שהקב"ה שוכן בתוכנו? הרי כל העולם אינו יכול להכיל את האין-סופיות האלוקית.

כִּי הַאֻמְנָם יֵשֵׁב אֱלֹהים עַל הָאָרֶץ. הִנֵּה הַשָּׁמַיִם וּשְׁמֵי הַשָּׁמַיִם לֹא יְכַלְכְּלוּךָ אַף כִּי הַבַּיִת הַזֶּה אֲשֶׁר בָּנִיתִי. וּפָנִיתָ אֶל תְּפִלַּת עַבְדְּךָ וְאֶל תְּחִנָּתוֹ ה' אֱלֹהי. לִשְׁמֹעַ אֶל הָרִנָּה וְאֶל הַתְּפִלָּה אֲשֶׁר עַבְדְּךָ מִתְפַּלֵּל לְפָנֶיךָ הַיּוֹם. לִהְיוֹת עֵינֶךָ פְתֻחֹת אֶל הַבַּיִת הַזֶּה לַיְלָה וָיוֹם אֶל הַמָּקוֹם אֲשֶׁר אָמַרְתָּ יִהְיֶה שְׁמִי שָׁם לִשְׁמֹעַ אֶל הַתְּפִלָּה אֲשֶׁר יִתְפַּלֵּל עַבְדְּךָ אֶל הַמָּקוֹם הַזֶּה (מלכים א ח, כז–כט).

שאלה זו שאל שלמה המלך כשסיים את בניית בית המקדש. איך יכול הקב"ה להצטמצם לתוך בית? כדי לענות על כך נגדיר תחילה מהי שכינה – ביטוי של הקדושה האלוקית בחיים הארציים, במציאות. אדם ההולך בדרכי ה' ודבק במידותיו שכינה שורה עליו. אדם כזה הוא משכן. בשכינה הקב"ה מתגלה דרכנו, דרך הרצונות שלנו ואורח החיים שלנו, ובכך אנו מקדשים את שמו.

ויובן גם כן על פי דרכינו כי משה רבנו ע"ה הזדכך מכל מיני גשמיות עד שנעשה כולו רוחניות ונעשה מרכבה לשכינה, והיה הוא תבנית משכן שלמעלה וממנו היו יכולים ללמוד בני דורו איך לעבוד את השם יתברך לזכות אל השגות משה רבנו.

זה פירוש הכתוב "ועשו לי משכן ושכנתי בתוכם". כלומר, שכל איש ישראלי יזכך עצמו מכל וכל כדי שיהיה מרכבה לשכינה. אמנם לא כל אדם יודע באיזו דרך ישכון אור, לדעת מהיכן יבו לזכות להשגה זו. אמר הכתוב, "ככל אשר אני מראה אותך את תבנית המשכן וגו' ". רצונו לומר, ככל אשר אני מראה אותך לבני דורך את תבנית המשכן רצה לומר שאתה הוא תבנית המשכן שלמעלה. "וכן תעשו" פירושו ואתם תלמדו לעשות כך, שתהיו מרכבה לשכינה, כי כל אדם יוכל לבוא להשגות משה רבנו. היוצא מדברים אלו שתכלית העבודה הוא שיזכך את עצמו ויעשה מרכבה לשכינה כדי שתהיה שכינתו בתחתונים, כמו שהייתה כוונת הבריאה שתהיה שכינתו בתחתונים ויתגלה מלכותו במהרה. "מלכותך מלכות כל עולמים", היינו שמידת המלכות היא החיוּת של כל העולמות, אך הוא מסובב בקליפות, הקדושה היא בהיעלם ואנו צריכים להעלות את מלכות השמים שתתייחד עם דוד ותתגלה מלכותו על כל העולמות, ויהיה ה' אחד ושמו אחד (מאור ושמש, תרומה).

המאור ושמש כותב, שכל אדם צריך לזכך את עצמו כדי להיות משכן, מקום הראוי לשכינה. מטרתנו היא ההליכה בדרך משה רבנו, זיכוך עצמי, "מרכבה לשכינה". בזה זכה משה רבנו לכך שאור ה' האיר דרכו לבני דורו ולעולם כולו. כל תכלית הבריאה, המטרה שלשמה ברא הקב"ה את העולם, היא "נתאווה הקב"ה להיות לו דירה בתחתונים", התגלות הקדושה האלוקית במציאות הגשמית. המטרה של עם ישראל היא לחשוף את הפנימיות של העולם ולגלות את העובדה שה' שוכן בעולם הזה.  

 

נועה פלדשטיין ולירון וייס

סטודנטיות במסלול מחול ותנועה

 

 

 

 

 

 

 

קבצים להורדה:

תרומה תשעו

מחבר:

פלדשטיין, נועה ווייס לירון