שבת חול המועד סוכות

דפי מאורות (5773-57)
חג הסוכות מזמין אותנו להיפגש עם מציאות חיים אחרת, שונה וייחודית. אנו נזכרים בעבר מתוך חיבור להווה והתקדמות לעתיד.

חג הסוכות נקרא גם בשם חג האסיף. מקור השם הוא בפסוק, "וחג האסִף בצאת השנה באספך את מעשיך מן השדה" (שמות כג, טז).

 
 
חג האסיף מציין את התקופה שבה האיכרים גמרו לאסוף את היבולים מהשדה ומתכוננים לתקופה חדשה. האדם, בראותו את השפע שקיים בסיום השנה החקלאית עלול לחוש כי כל העולם מונח בכף ידו. חג הסוכות בא לעורר אותנו למציאות הפוכה, מציאות מעורערת.
לכאורה, המציאות של הסוכה מערערת את ביתנו היציב, מוכיחה לנו שכל השפע שקיים הוא בר-חלוף ואיננו יציבים כלל כפי שחשבנו.
האם חג הסוכות מביא עמו הרהור של דכדוך?! לאו דווקא.
מטרת הסוכה היא להחזיר אותנו אחורה בזמן, לתקופה שבה היינו בטוחים וסמוכים על ריבונו של עולם. הסיבה למצוות הסוכה היא לחזור אחורה בזמן ולהיזכר בעם ישראל לאחר יציאת מצריים,
בּסֻּכֹּת תשבו שבעת ימים כל האזרח בישראל ישבו בַּסֻּכֹּת. למען יֵדעו דֹרֹתיכם כִּי בסֻּכות הושבתי את בני ישראל בהוציאי אותם מארץ מצרים אני ה' אלקיכם (ויקרא כג, לג–מג).
דווקא מתוך ההבנה שהתבואה החקלאית היא ברת-חלוף האדם יכול לשמוח באמת, כיוון שאין האדם יכול לבטוח בעצמו וביכולות שלו, אלא רק בריבונו של עולם. הביטחון והוודאות באהבתו של הקב"ה כלפינו יכולה להביא שלווה ונחת אמתיים.
אכן, לאחר המתח הגדול שחווינו במהלך חודש אלול אנו נפגשים עם חג הסוכות והשמחה המלווה אותו. בחג זה הלב מתרחב לנוכח היבול הנאסף מן השדה, אך גם לנוכח היבול הרוחני שנאסף אט-אט.  בעת הזו אנו נקראים להכיר טובה, לשמוח בכל הטוב אשר בו התברכנו ולזכור שמאת ה' יצא הדבר.
"השמחה פורצת גדר" (על פי שמואל א ו, יג, רד"ק) והכוחות שמביא אתו חג הסוכות מלווים אותנו במהלך החג ולאחריו. אנו מוצאים את עצמנו יושבים בסוכה ארעית עם בני משפחה ואורחים רבים נוספים, ולמרות כל הארעיות אנו שמחים, צוחקים, מאושרים על עצם החוויה שטומנת בחובה הסוכה. כמו כן מוצאים אנו את "כל ישראל ראויים לישב תחת סוכה אחת" (סוכה כז, ב). כאשר כל המינים והגוונים נוכחים יחדיו מוצא כל אחד את מקומו.
בשילוב ההכרחי של אמונה וביטחון בריבונו של עולם והאחדות המשפחתית והלאומית, מתאפשרים הברכה והשפע האלוקי מלמעלה. ואכן הקב"ה מברך אותנו ומלכד אותנו סביבו באהבה, בחיבוק ובשמחה. הסוכה, כמעין ענני כבוד, מסמלת ביטחון והגנה מאת הקב"ה. היא מאפשרת לנו לחסות ולחיות ב"צל האמונה" (זהר, ג, אמור קג, א).
רבקה מרים מגדילה לתאר את התחושה האופפת ומקיפה אותנו בחג הסוכות, וכך היא כותבת:
חוֹפֶה הָאַרְעַי עַל רָאשֵׁינוּ.
הָאַרְעַי הוּא יָרוֹק. צָהוֹב וְחוּם וְאָפֹר הוּא הַקֶּבַע.
חוֹפֶה הָאַרְעַי עַל רָאשֵׁינוּ. הָבָה נִתְיַפֶּה בְּעֵינָיו.
נַשְׁאִירֶנּוּ פֹּה. מִן הַחַמָּה הוּא יָצֵל. מִן הַצִּנָּה יִכְנֹס.
נַשְׁאִירֶנּוֹ עִמָּנוּ. הוּא עֹגֶן יַטִּיל.
מִי לָנוּ אָב כָּמוֹהוּ.
חוֹפֶה הָאַרְעַי עַל רָאשֵׁינוּ.
יַצִּיבוּתֵנוּ לֹא תְּיָרֵא אוֹתוֹ. נַהֲפוֹךְ הוּא
שִׁבְעָה נָבִיא לוֹ מִזִּקְנֵי עֲדָתֵנוּ
אוֹתָם שֶׁחוּט שֶׁל מֶשֶׁךְ עֲלֵיהֶם מָשׁוּחַ.
יוֹם אַחַר יוֹם יַעַבְרוּ לְפָנָיו בִּגְלִימוֹת, בִּצְנִיפִים.
שֵׁב עִמָּנוּ, אַרְעַי, שֵׁב.
מְקוֹמְךָ עִמָּנוּ.
אָנוּ צֶאֱצָאֵי הַחֶרֶב הַמִּתְהַפֶּכֶת.
וּמִי לָנוּ אָב כָּמוֹךָ
 
(רבקה מרים, סֻכּוֹת, מתוך: מקום נמר, בתוך: כל שירי רבקה מרים, הוצאת כרמל, ירושלים 2010, כרך ב, עמ' 30).
חג הסוכות מהווה זמן של פתיחת הלב ומילוי כוחות של שמחה, אהבה, חיבור ואמונה; כוחות של אחדות בתוך עם ישראל ונבדלות מעמים אחרים; כוחות של קרבת אלוקים ודבקות. אנו מתמלאים ומתכוננים להתחיל מבראשית!
 
(נכתב מתוך הספרים: "כאור שבעת הימים", אורה רבקה וינגורט; "ספר מחזור הזמנים", אליעזר שבייד, משמעותם של חגי ישראל, הוצאת עם עובד, עמ 96–97).
 
קרן אהרון
סטודנטית בהתמחויות לספרות ולאנגלית
ובמכון הגבוה לחינוך ואמונה
 
 
 
 
 
 
 

 

 

 

מחבר:
אהרון, קרן