דפי מאורות (5771-56)

השבת, יום הכיפורים, והמפגש ביניהם

 

כתוב על יום הכיפורים: "כי ביום הזה יכפר עליכם לטהר אתכם [...] שבת שבתון היא לכם ועניתם את נפשותיכם" (ויקרא טז, ל–לא) ואילו על שבת כתוב: "וביום השביעי שבת שבתון קודש לה' " (שמות לא, טו). לכאורה היינו מצפים שביום הכיפורים, יום שבו אנו פורשים מתענוגות הגוף ומענים את נפשותינו, דווקא ביום זה נהיה קדושים לה', ואילו בשבת שבה אנו מענגים גם את הגוף, הפסוק יתאר קודש היא לכם. נראה שמפסוקים אלו אנו למדים את ההפך.

 

 

לגבי כוחם של ימים אלו בתהליך התשובה אנו מוצאים תופעה דומה. על השבת אומרת הגמרא: "אמר ר' יוחנן, כל המשמר שבת כהלכתה אפילו עובד עבודה זרה כדור אנוש מוחלים לו" (שבת קיח), ואילו לגבי יום כיפור נאמר: "עבר על לא תעשה ועשה תשובה, תשובה תולה ויום הכיפורים מכפר [...] עבר על כריתות ומיתות בית דין ועשה תשובה, תשובה ויום הכיפורים תולין ויסורין ממרקין" (יומא פו, א). מכאן ניתן להבין שהשבת מכפרת יותר מיום הכיפורים שעליו נאמר שהוא יום סליחת עוונות.

אף בהלכה נראה כי השבת גדולה יותר מיום הכיפורים. הרי אם יום כיפור יוצא בשבת אין אומרים בשבת "אבינו מלכנו" וכן העונש על עשיית מלאכה ביום כיפור הוא כרת (כריתות א, א), ואילו העונש על עשיית מלאכה בשבת הוא סקילה (שמות לא, טו) והרי סקילה חמורה יותר מעונש כרת (הקדמת המשנה ברורה להלכות שבת). 

ידוע שלוחות הראשונים, שהיו מעשה אלוקים, ניתנו בשבת (בבלי, שבת פו ע"ב) ואילו לוחות השניים, שמעשה אדם היו, ניתנו דווקא ביום הכיפורים (בבלי, תענית ל ע"ב). על תופעה זאת כותב בעל הנתיבות שלום (חלק ב, מועדים):

ובזה נחלקו בתנא דבי אליהו אם היום אחד הוא יום השבת שהוא הארה מן השמיים, או שהוא יום כיפור התלוי באיתערותא דלתתא ובעבודת איש יהודי, שיש בזה מעלה יתרה, וכמו שמצינו דלוחות הראשונות ניתנו בשבת כמ"ד (שבת פ"ו) לכולי עלמא שבת ניתנה תורה, כי הם היו מן השמים בחי' איתערותא דלעילא ולכן לא נתקיימו כאשר חטאו בני ישראל, אבל לוחות שניות שניתנו ביום הכיפורים והיו על ידי איתערותא דלתתא הם חיים וקיימים, כי מה שאדם משיג על ידי יגיעה יש לזה קיום לעד.

כעת ניתן להסביר מדוע כתוב "שבת שבתון היא לכם" (ויקרא טז, לא) כי ביום כיפור הכפרה תלויה בעבודתו וביגיעתו של האדם. הכפרה והקדושה תלויים ביום הכיפורים במידה בה יזכך האדם את החומר, ואילו בשבת יש קדושה והארת היום למרות החומר, ככתוב: "וקראת לשבת עונג" (ישעיהו נח, יג) גם מבלי יגיעת האדם.

אם כן, מעלתו של מי גדולה יותר, של יום הכיפורים או של השבת?

הנתיבות שלום מסביר שבשבת עניין הדבקות בה' הוא מאהבה: "הדבקות בין הקב"ה וישראל היא על ידי השבת קודש וכמאחז"ל כנסת ישראל יהי' בן זוגך" ואילו ביום כיפור הדבקות היא מיראה: "בחינת מפחדך אני בורח אליך" וכך הוא ממשיך וכותב:

התשובה ביום הכיפורים היא תשובה מיראה, שזדונות נעשין לו כשגגות, ולכן עדיין צריך מירוק, אבל שבת היא בחינת תשובה מאהבה, אשר על כל פשעים תכסה אהבה [...] ע"כ אפילו עובד עבודה זרה כדור אנוש מוחלין לו, והזדונות מתהפכים לו לזכויות, ושוב לא שייך עוד ייסורים ממרקים, כי בכח האהבה של שבת קודש נעשין לו כל חטאיו ופגמיו כזכויות. וזהו הכח של שבת ויום הכיפורים יחדיו, שהם תרי דאינון כחד, המנקים את איש יהודי אף מהחמורות [...] שהם יחדיו בבחינת קודש קודשים שמצטרפות בו איתערותא דלעילא ואיתערותא דלתתא, תשובת הנשמה והגוף, תשובה מאהבה ומיראה, והוא העת רצון האמתי שעליו מבקשים ואני תפילתי לך ה' עת רצון".

 

 שרה שמיאן

סטודנטית במסלול לגיל הרך

 

 

 

 

 

 

 

קבצים להורדה:

יום כיפור.pdf

מחבר:

שמיאן, שרה