You must have Javascript enabled to use this form.
מתעניינים בלימודים?
השאירו פרטים
השאירו פרטים
מתעניינים בלימודים? השאירו פרטים
שמיטה - תרומות ומעשרות בשנת שמיטה
דפי מאורות (5775-46)
סודות ההלכה בתרומות ומעשרות
א. יבול שנת השמיטה הוא הפקר ופטור מתרומות ומעשרות.
ב. יבול שגדל בקרקע שנמכרה בהיתר מכירה או בקרקע של גוי וגמר המלאכה היה בידי יהודי חייב בתרומות ומעשרות.
ג. יבול שהתחיל לגדול והגיע לשליש גידולו ברשות יהודי חייב בתרומות ומעשרות גם אם סיום הגידול וגמר המלאכה היו בידי גוי.
ד. יבול שהתחיל לגדול בידי יהודי, אך הגיע לשליש ברשות גוי, כאשר הגוי הוא שעושה את גמר המלאכה, פטור מתרומות ומעשרות.
ביבול השנה השישית
ה. פֵרות וירקות השייכים לשנה השישית מבחינה הלכתית, אך נקטפים בשמיטה, חייבים בתרומות ומעשרות.
ו. בפֵרות האילן יש לחלק בין שלושה מצבים שונים (לפֵרות שגדלו בשישית):
- פֵּרות שגדלו באדמות שלא נמכרו כלל לגוי חייבים בתרומות ומעשרות בברכה, ובהפרשת מעשר עני מהם.
- פֵּרות שהגיעו ל"עונת המעשרות" לפני שהקרקע נמכרה בהיתר המכירה, אך נקטפו לאחר שהקרקע נמכרה לגוי, יש להפריש מהם תרומות ומעשרות בברכה.
- מפֵּרות האילן שהגיעו לשלב הגידול הקובע לתרומות ומעשרות בתחילת השנה השמינית לפני ט"ו בשבט יש להפריש תרומות ומעשרות בלא ברכה ולהפריש מהם מעשר שני.
ז. בירקות יש שני מצבים שונים:
- ירקות שנקטפו בשנה השישית, גם לאחר ביצוע מכירת הקרקע (במהלך חודש אלול), חייבים בתרומות ומעשרות גם אם גמר המלאכה נעשה על ידי פועלים גויים.
- ירקות שהגיעו לשליש בשנה השישית לפני מכירת הקרקע לגוי ונקטפו בשביעית חייבים בתרומות ומעשרות גם אם גמר המלאכה נעשה על ידי פועלים גויים.
ביבול שנת השמיטה
ח. בהפרשת תרומות ומעשרות בשמיטה יש הבדלים מעשיים בפרטים שונים מאשר בשנה רגילה. לכן יש להיוועץ ברב כדי לקבוע את סדרי ההפרשה לשנה זו.
ט. בפֵרות ובירקות שגדלו בשמיטה בקרקע שנמכרה בהיתר מכירה יש לחלק בין שני מצבים שונים:
- כשגמר המלאכה נעשה על ידי גויים פטורים מתרומות ומעשרות כמו בשאר השנים.
- כשגמר המלאכה נעשה על ידי יהודים חייבים בתרומות ומעשרות, אך ללא ברכה.
י. בפֵרות ובירקות שהתחייבו בתרומות ומעשרות יש להפריש מעשר עני. מן הראוי להפריש מספק מעשר שני ולהתנות שאם צריך מעשר עני יהיה זה מעשר עני (בנוסח ההפרשה המקובל ב"בית האוצר" ובנוסחים דומים. תנאי זה הוא חלק קבוע מהנוסח). בכל מקרה אין חובת נתינה מפֵרות אלה ללוי ולעני.
יא. במקומות ובגידולים שבהם נוהגת קדושת שביעית רק מספק מן הראוי להפקיר בפירוש את היבול לפני הקטיף, כדי שלא יתחייב בתרומות ומעשרות.
יב. תוצרת חקלאית מיובאת, שגמר המלאכה שלה נעשה בארץ, חייבת בתרומות ומעשרות גם בשנת השמיטה. יש להפריש ממנה מעשר עני.
מתוך אתר מכון התורה והארץ: http://www.toraland.org.il
קבצים להורדה:
