דפי מאורות (5775-50)

פֵּרוֹת האילן בשנה השמינית

פֵּרוֹת האילן שהגיעו לשליש בשנה השביעית יש להם קדושת שביעית גם בשנה השמינית.

 

 

​

שטח המטעים והגינות שיש בהם פֵּרוֹת שביעית הוא הפקר בשנה השמינית רק עד זמן רביעה שנייה, שהוא בין כ"ג במרחשוון תשע"ו לר"ח כסלו תשע"ו. לאחר זמן זה מותר לנעול את הגינה או המטע ולקיים את מצוות ההפקר בהוצאת הפֵּרות החוצה.

במוצאי שנת השמיטה יש דינים מיוחדים הנוגעים לארבעת המינים:

אתרוג שחנט בשנה השביעית, וכן כל אתרוג שנלקט בשנה השביעית, יש בהם קדושת שביעית, היינו שלא להפסידו ולא לשנות את צורתו. יש להיזהר שלא לקנות אתרוג ממי שלא ידע כיצד לנהוג בדמי שביעית. אם האתרוג לא נקנה דרך אוצר בית דין יש לקנותו בהבלעה (היינו שקונה עם האתרוג עוד משהו ומשלם עליו) או בהקפה, כלומר שמשלם לאחר החג. מומלץ לקנות אתרוג מאוצר בית הדין. מי שרוצה להכין מרקחת מהאתרוגים צריך לזכור לקיים בו מצוות ביעור, כלומר שבזמן הראוי לביעור (באתרוג – בסביבות חודש שבט של השנה השמינית) מוציא את האתרוג מביתו ומפקירו בפני שלושה אנשים.

הדס: רוב ההדסים הנמכרים בשוק הם משדות שניטעו לצורך כך ולכן אין בהם קדושת שביעית. אדם שקטף הדס מגינתו (משׂיח שניטע בשל ריחו הטוב) – הרב אליהו מחמיר ורוב הפוסקים מקֵלים שאין בענפי הדס אלו קדושת שביעית.

לולב: על פי פסיקת הרב אוירבך אין בו קדושת שביעית.

ערבה: לכל הדעות אין בה קדושת שביעית.

 

מקורות

·         פריד, יוחנן, שמיטה מא' עד ת', ירושלים, משרד החינוך, האגף לתרבות תורנית, תש"ס (2000), הלכות אתרוג בערב שביעית ובמוצאי שביעית: http://www.ypt.co.il/show.asp?id=19774

·         ישיבת אורות שאול, כפר בתיה: http://www.yeshiva.org.il/midrash/Shiur.asp?id=8105

·         מכון התורה והארץ: http://www.toraland.org.il

 

 

 

מחבר:

מכמן, ברוריה