דפי מאורות (5772-31)

רפאינו ה' ונרפא, הושיענו ונושעה, כי תהילתנו אתה, והעלה ארוכה ומרפא לכל תחלואינו ולכל מכאובינו ולכל מכותינו, כי אל רופא רחמן ונאמן אתה, ברוך אתה ה' רופא חולי עמו ישראל.

ברכת רפואה היא הברכה השמינית בתפילת העמידה. עניינה של ברכת הרפואה, הוא בקשת החוסן הגופני, הרפואה, ההבראה והשיקום של כל המחלות והחולים בעם ישראל.

 

 

​

הברכה מתחלקת לארבעה חלקים: החלק הראשון הכללי "רפאנו ה' ונרפא, הושיענו ונושעה, כי תהילתנו אתה"; לאחריו מופיעה בקשה מפורטת יותר "והעלה ארוכה ומרפא לכל תחלואנו ולכל מכאובנו ולכל מכותינו"; לאחריה ביסוס של הבקשה "כי אל רופא רחמן ונאמן אתה"; ולבסוף החתימה.

הברכה מתחילה מפסוק מדברי ירמיה (יז, יד): "רפאני ה' ונרפא, הושיעני ונושעה". מדוע חז"ל שינו והעבירו את הפסוק בתפילת העמידה ללשון רבים? בטור (אורח חיים סימן קטז) אנו מוצאים את ההסבר הבא:

אף על גב דתניא כל הכתוב לרבים אין מכנים אותו ליחיד, ליחיד אין מכנים אותו לרבים, ואם כן כיוון שהפסוק הוא לשון יחיד [...] אבל פסוק של תפילה שאין כוונת הציבור לקרותו אלא להתחנן דרך תפילה ובקשה, הרי הן כשאר תפילות ורשאין לשנותם לפי צורך השעה, לפי עניין תחינתם ובקשתם.

ר' חיים וידל חיזק את דברי האורח חיים וקבע ששינוי הפסוק מיחיד לרבים נעשה כדי לעורר אותנו להתעשת ולכוון גם בברכה זו, שעניינה קרוב כל כך ללבנו הפרטי, בכוונה הראויה לכוונה הכללית, ולהתכוון בעבור כל עם ישראל.

בסוף הברכה מופיעה גם אפשרות להוספת בקשת רפואה לחולה מסוים, "לרפואה שלמה (פלוני בן פלונית) בתוך שאר חולי ישראל". אף כאן מסתיימת גם בקשה פרטית זו בהכללת החולה היקר ללבנו בתוך כל חולי ישראל. הכללה זו אינה ממעיטה בחשיבותו או מקטינה את סיכויו להירפא. להפך, בהצביעה עליו כעל חלק של עם ישראל הברכה מגדילה אותו ואת סיכוייו להירפא.

בקשה זו מהקב"ה "רפאנו ה' ונרפא", מראה כי רק הרפואה האלוקית היא רפואה אמתית ושלמה. הרפואה האנושית עוסקת לרוב בטיפול בסימפטומים ואינה פותרת את הבעיה משורשה.

כיצד מתמודדים עם מחלה? לכאורה התשובה ברורה, הולכים לרופא. הגמרא דנה בשאלה אם אסור או מותר ללכת לרופא. לאור מסקנת הגמרא ש"ניתנה הרשות לרופא לרפא", חלקו שני ראשונים בהבנת מסקנה זו.

לפי שיטת הרמב"ן, שהיה רופא, מחלה אינה רק מקרה המצריך התמודדות רק במישור הרפואי, אלא קול ה' הקורא לנו להתעורר. אם רוצים להבריא ממנה באמת ובתמים, יש לתקן את שורשה ולחזור בתשובה. אך בעוונותינו כי רבים עלינו ללכת לרופאים. לו היה עם ישראל במיטבו היינו מתמודדים עם המחלות בעבודה מוסרית ורוחנית עמוקה.

לפי שיטת הרמב"ם, שאף היה רופא, ההליכה לרופא אינה בדיעבד אלא לכתחילה, והיא שימוש נכון ומוצדק בחכמה וביכולת שחנן ה' את האדם.

הלכה למעשה, גם הרמב"ן מתיר ואף מורה ללכת לרופא, אבל מתוך מודעות לכך שאין זה המצב האידאלי, ולכן יש שאיפה לתקן את המצב ולהבריא. גם הרמב"ם מדריך להתמודד עם כל צרה במישור הרוחני והמוסרי, אך יחד עם זאת הוא סבור שמצווה ללכת לרופא כמו שמצווה לנהל אורח חיים בריא, ואי שימוש בהישגי המדע אינה רק איוולת אלא אף חטא.

הראי"ה, כחלק מהשקפתו בעניין האחדות הכוללת, מצביע על כך שפנייה לרופא היא אקט של אמונה.

אנו מאמינים שהרופא הוא מלאך טוב, שליחו של הקב"ה. המדע והטכנולוגיה, הרפואה והרופאים, הם הופעה של החסד והחכמה האלוקיים אל האדם. המדע הוא חלק מההתגלות האלוקית בעולם, והתקדמות המדע היא חלק מהתעלות האדם והעולם. לכן פנייה לרופא היא בעצם פנייה להיפגש עם הטוב, החסד והרחמים האלוקיים.

בחלק השני של הברכה מתפרטת בקשת הרפואה: "והעלה ארוכה ומרפא לכל תחלואינו ולכל מכאובינו ולכל מכותינו". יש כאן שני סוגי רפואה: "ארוכה" ו"מרפא". "ארוכה" היא רפואה טבעית ולכן היא הדרגתית ואורכת זמן ממושך. הרפואה הטבעית בנויה על יכולת ההתגברות וההשתקמות של הגוף עצמו מתוך המשאבים שלו. לעומת זאת "מרפא" הוא רפואה המחייבת התערבות רפואית, כימית, כירורגית וכיוצא בזה.

אנחנו מבקשים את שני סוגי הרפואה, אך מקדימים לבקש את ההבראה הטבעית שאותה אנו מעדיפים, אף על פי שהיא כרוכה בתהליך הדרגתי וממושך.

בברכה קיימים גם שלושה סוגי תחלואים: "תחלואינו", "מכאובינו" ו"מכותינו".

·  "תחלוא" היא מחלה במובן הקשה של המילה. זהו מצב שבו המחלה משבשת את המערכות הפיזיולוגיות שלנו, שמחלישה ומפילה אותנו למשכב. זהו מצב של חולי מתמשך, כואב ולעתים אף מסכן חיים.

·  "מכאוב" יכול להיות רגעי, אך מכאוב הוא מצב מתמשך. המכאוב הוא מחלה שהעיקר בה הוא הכאב. המכאוב אינו משבית לחלוטין את מהלך החיים ואינו מסוכן.

·  "מכה" קצת כואב, אבל רגעי וחולף, ולא מסוכן.

בחלק זה אנו מבקשים את שני סוגי הריפוי בכל סוגי המחלות.

החלק השלישי של הברכה הוא החלק המתמצת אותה לקראת חתימתה, והמגלה את יסוד הביטחון בהתקבלותה של תפילתנו לרפואה, ובטוחים בהתממשותה. "כי אל רופא רחמן ונאמן אתה" – שתי איכויות אלו, רחמנות ומקצועיות, נדרשות מהרופא, והרפואה האלוקית כוללת את שתיהן.

חתימת הברכה: "ברוך אתה ה' רופא חולי עמו ישראל" – "חולי" כולל פרט ופרט בעם ישראל; ו"עמו ישראל" הוא הכלל. אנו מודים לך הקב"ה שאתה ורק אתה מרפא את חולי עמך ישראל באשר הם.

 

ד"ר אביה גוטמן

ראש המסלול לחינוך מיוחד

 

 

 

 

 

קבצים להורדה:

אמור תשעב.pdf

מחבר:

גוטמן, אביה ד"ר

דוא"ל:

[email protected]