דפי מאורות (5771-43)

"זמן כפרה לכל תולדותם"

 

בתפילת המוסף אנו אומרים "ראשי חדשים לעמך נתת זמן כפרה לכל תולדותם".

על קביעת ראש חודש כיום כפרה כותב השל"ה: "על כן ראוי לכל אחד מישראל להרהר בתשובה ולתקן מעשיו, ונראה בעיני שראוי לעשות כן קודם תפילת המוסף ומבואר למבין" (של"ה, כרך ב, פסחים דף טז).

 

 

​

ראש חודש מהווה בעם ישראל זמן תשובה, חשבון נפש ויום כפרה על מעשים שעשינו בחודש שעבר ("לכל תולדותם"), ובכך להתחיל את החודש החדש מתוך תקווה ואמונה שאכן החודש הבא עלינו יהיה לטובה ולברכה בכל מעשינו.

הכפרה שבכל ראש חודש קשורה לתשובה והכפרה שיש בתחילת השנה – בראש השנה. כשם שבתחילת השנה יש חותם של התחלה פנימית נפשית חדשה שנעשית על ידי תשובה אל ה', כך יש בכל ראש חודש התחלה חדשה וקריאת כיוון להתחדשות ולשיפור מעשינו. לכן נהגו בערב ראש חודש, הנקרא יום כיפור קטן, לצום ולומר סליחות שלוקטו בעיקר מהסליחות של יום הכיפורים.

ערכו המיוחד של ראש חודש כיום מכפר מסביר את המנהג לומר הלל בדילוג ולא הלל שלם כבשאר המועדים. כפי שכתב הלבוש (סימן תכב, ג):

ועוד טעם אחר שמדלגים בהלל בראש חודש, משום שר"ח הוא יום סליחה וכפרה לכפר על התינוקות משום אסכרה, שהיה רגיל ליפול עליהם, וקרבן ר"ח מכפר עליהם, וכיון שהוא כפרה וסליחה, הוי כמו ראש השנה ויוה"כ שהם ימי דין, ואין אומרים שירה גמורה.

אך השל"ה תלה זאת בגורלם של ישראל, שלעתים מעמדם נחות והם נמצאים במצבים חשוכים.

ובמדרשו של ר' נחוניא בן הקנה מאי טעמא איקרי פרץ וזרח"? פרץ איקרי על שם הלבנה וזרח על שם החמה, פרץ על שם הלבנה שהלבנה נפרצת לעתים ונבנה לעתים [...] על כן הכוונה להם על מלכות בית דוד שהוא נפרץ לעתים ונבנה לעתים, כפי החפץ העליון, עד שיהיה העת עת דודים כי זה סיבת פגם הירח, ואז יתקיים והיה אור הלבנה כאור החמה, וכל עוד שאין זה אין גומרים את ההלל.

בשנה מעוברת נהגו להוסיף בתפילת המוסף בברכה "אלוקינו ואלוקי אבותינו חדש עלינו את החודש הזה לטובה ולברכה [...] ויהיה החודש הזה [...] למחילת חטא ולסליחת עוון", ובשנה מעוברת "ולכפרת פשע". תוספת זו קשורה כנראה בעובדה שהשנה מתארכת בחודש נוסף, כך שאנו עלולים לחטוא יותר מבשנה פשוטה. לכן הוספה זו באה לכפר על מעשינו הרעים שנוספו בגין חודש העיבור.

הגמרא במסכת חולין (ס ע"א) סוברת שקרבן חטאת המובא בראש חודש אינו בא על חטאם של ישראל, אלא כביכול על חטא שמיוחס לה':

אמר הקב"ה הביאו כפרה עלי שמיעטתי את הירח, והיינו דאמר רבי שמעון בן לקיש, מה נשתנה שעיר של ראש חדש שנאמר בו לה' ("שעיר חטאת לה' ")? אמר הקב"ה: שעיר זה יהא כפרה עלי על שמיעטתי את הירח.

קשה לקבל דרשה זו כפשוטה. וכי איזה חטא ניתן ח"ו ליחס לריבונו של עולם באשר למיעוט הלבנה? לכאורה מיעוט זה נעשה בצדק כתגובה ליהירותה ולטענתה ש"אי אפשר לשני מלכים שישתמשו בכתר אחד".

ברור ומובן שחז"ל הכניסו את דבריהם ואת השקפתם בטענת הלבנה, ושהלבנה היא דגם מייצג וסמל לכל הבריאה כולה. עיקר טענתם של חז"ל המובעת בדברי הלבנה הוא שהעולם נברא חסר, אינו מושלם, נתון לעליות ולירידות, כפי שהלבנה מופיעה לעתים חסרה ולעתים מלאה. התחדשות הלבנה, התעצמות אורה ושוב היחלשות אורה מעידות על חוסר שלמות הקיימת בעולם, ושהנבראים לא נבראו בשלמות.

חיסרון זה הקיים בכל הנבראים מיוחס לרצון ה', שכך רצה לברוא עולם חסר הדורש תיקון והשלמה. חוסר שלמות זו אינה מתחילה ממעשיהם של הנבראים, אלא מוטבעת בעצם הווייתו של העולם ובריאתו. ה' מסכים עם טענת הלבנה שנבראה חסרה, ובעצם הבריאה כולה נבראה במתכונת של חיסרון וחוסר שלמות. אולי ניתן לומר שהאפשרות לחטא נעוצה במידה מסוימת בזה שאנו נבראנו חסרים, שאיננו מושלמים בתכלית השלמות ובתור שכאלה אנו עלולים לחטוא. על כך אומר ה': "הביאו עלי כפרה על שמיעטתי את הירח" ואת כל הבריאה מהשלֵמות הסופית, ובכך נתתי את האפשרות לאדם לבחור ברע.

חוסר שלמות זו תהיה עד לגאולה העתידה. באחרית הימים, כשכל המציאות תתעלה, תתרומם ותשלים את כל חסרונותיה, יתקיים הפסוק: "והיה אור הלבנה כאור החמה ואור החמה יהיה שבעתיים כאור שבעת הימים ביום חבוש ה' את שבר עמו ומחל מכתו ירפא" (ישעיה ל, כו).

 

 

הרב עמי דנינו

ראש ישיבת 'אורות יעקב', אורות ישראל

קמפוס רחובות

 

 

 

 

 

 

קבצים להורדה:

מסעי תשעא.pdf

מחבר:

דנינו, הרב עמי

דוא"ל:

[email protected]