You must have Javascript enabled to use this form.
מתעניינים בלימודים?
השאירו פרטים
השאירו פרטים
מתעניינים בלימודים? השאירו פרטים
עיונים בסידור התפילה- אלו דברים שאין להם שיעור
דפי מאורות (5771-14)
בבוקר מיד לאחר אמירת ברכות התורה בשם ומלכות קוראים פסוקים מהתורה המתארים את ברכת הכוהנים לבני ישראל ולאחריהם ציטוט מדברי חכמים: "אלו דברים שאין להם שיעור" וגו'. בכך אנו סומכים לימוד תורה לברכתה ואף פותחים את יומנו בלימוד תורה השקול כנגד המצוות כולן.
אלו דברים שאין להם שיעור
אֵלּוּ דְבָרִים שֶׁאֵין לָהֶם שִׁעוּר. הַפֵּאָה וְהַבִּכּוּרִים וְהָרְאָיוֹן וּגְמִילוּת חֲסָדִים וְתַלְמוּד תּוֹרָה. אֵלּוּ דְבָרִים שֶׁאָדָם אוֹכֵל פֵּרוֹתֵיהֶם בָּעוֹלָם הַזֶּה וְהַקֶּרֶן קַיֶּמֶת לוֹ לָעוֹלָם הַבָּא. וְאֵלּוּ הֵן. כִּבּוּד אָב וָאֵם. וּגְמִילוּת חֲסָדִים. וְהַשְׁכָּמַת בֵּית הַמִּדְרָשׁ. שַׁחֲרִית וְעַרְבִית. וְהַכְנָסַת אוֹרְחִים. וּבִקּוּר חוֹלִים. וְהַכְנָסַת כַּלָּה. וּלְוָיַת הַמֵּת. וְעִיּוּן תְּפִלָּה. וַהֲבָאַת שָׁלוֹם בֵּין אָדָם לַחֲבֵרוֹ וּבֵין אִישׁ לְאִשְׁתּוֹ. וְתַלְמוּד תּוֹרָה כְּנֶגֶד כֻּלָּם.
בבוקר מיד לאחר אמירת ברכות התורה בשם ומלכות קוראים פסוקים מהתורה המתארים את ברכת הכוהנים לבני ישראל ולאחריהם ציטוט מדברי חכמים: "אלו דברים שאין להם שיעור" וגו'. בכך אנו סומכים לימוד תורה לברכתה ואף פותחים את יומנו בלימוד תורה השקול כנגד המצוות כולן. הקטע "אלו דברים" המשובץ בתפילת השחר מבוסס בעיקרו על המשנה במסכת פאה א, א:
אלו דברים שאין להם שיעור הפאה והבכורים והראיון וגמילות חסדים ותלמוד תורה. אלו דברים שאדם אוכל פירותיהן בעולם הזה והקרן קיימת לו לעולם הבא כיבוד אב ואם וגמילות חסדים והבאת שלום בין אדם לחבירו ותלמוד תורה כנגד כולם.
בקטע הפותח במילים "אלו דברים שאדם אוכל פירותיהם" משובצים גם עניינים המפורטים בגמרא במסכת שבת קכז. משמו של ר' יוחנן:
אמר רב יהודה בר שילא אמר רבי אסי אמר רבי יוחנן: ששה דברים אדם אוכל פירותיהן בעולם הזה, והקרן קיימת לו לעולם הבא. ואלו הן: הכנסת אורחין, וביקור חולים, ועיון תפלה, והשכמת בית המדרש, והמגדל בניו לתלמוד תורה, והדן את חברו לכף זכות. איני? והא אנן תנן: אלו דברים שאדם עושה אותם ואוכל פירותיהן בעולם הזה והקרן קיימת לו לעולם הבא, ואלו הן: כיבוד אב ואם וגמילות חסדים והבאת שלום שבין אדם לחברו ותלמוד תורה כנגד כולם הני – אין, מידי אחרינא – לא! הני נמי בגמילות חסדים שייכי. לישנא אחרינא: הני בהני שייכי.
כלומר כל ששת הדברים שמונה ר' יוחנן כאן אינם תוספת עצמאית אלא פירוט העניינים המובאים במשנה במסכת פאה. הכנסת אורחים וביקור חולים הם חלק מגמילות חסדים,[1] המגדל בניו לתורה והשכמת בית המדרש הם סניף של תלמוד תורה. לימוד זכות בא בכלל השכנת שלום בין אדם לחברו. ר' יוחנן מפרש בדבריו את האמור במסכת פאה ואינו חולק על הדברים.
בנוסח הנאמר בתפילה הושמטו שני עניינים מדבריו של ר' יוחנן: המגדל בניו לתלמוד תורה והדן חברו לכף זכות. לעומת זאת, נוספו שני עניינים שאינם מופיעים לא בגמרא בשבת ולא במשנה במסכת פאה, והם: הכנסת כלה ולוויית המת. המהרש"ל מבאר שהתוספת של הכנסת כלה ולוויית המת הם ככל הנראה ביאור של גמילות חסדים.[2] אפשר שהלוויית המת והכנסת כלה הוספו בשל חשיבותם היתרה, שכן נפסק שפוסקים מתלמוד תורה לשם לוויית המת והכנסת כלה.[3]
אנו אף מוסיפים השכנת שלום בין איש לאשתו כתזכורת לכך שהחובה הראשונית של "ואהבת" היא בבית פנימה. ככל הנראה בחרו מסדרי התפילה להביא דווקא את המשנה של "אלו דברים" בסמוך לברכות התורה בשל הדגשת החשיבות של מצוות תלמוד תורה השקולה כנגד המצוות כולן. הרמב"ם בפירושו למשנה מבאר שגדולתו המיוחדת של תלמוד התורה נובע מכך שהוא המביא לידי מעשה. בדרך זו ניתן להבין כיצד תלמוד תורה שקול כנגד כולן למרות שבאופן מעשי נדחית מצוות ת"ת מפני מצוות אחרות כהכנסת כלה ולוויית המת.
בכלל הדברים "שאין להם שיעור" נמנים עניינים שאין להם שיעור מדאורייתא, אף שיש להם שיעור מדרבנן. מצוות פאה, ביכורים, ראיית פני ה' בשלושת הרגלים וגמילות חסדים אין להם שיעור מחייב מהתורה. כך מצוות ריאיון אין לה שיעור שכן היא יכולה להימשך זמן קצר או ארוך או שהכוונה היא לכך שמהתורה אין שיעור לקרבנות שיש להביא למקדש כחלק מחובת הראיה.[4] כך גם בעניין גמילות חסדים בגופו,[5] וכך אף ביחס לחובת תלמוד תורה.
אולם המיוחד ביחס לכל העניינים הללו הוא שכל המרבה בהם הרי זה משובח.[6] שאיפתו של עובד ה' היא להימצא בהתקדמות מתמדת. לכן טוב למנות בפתיחת היום את אותם עניינים שאף שאין להם שיעור יש עניין להרבות בהם יותר מכפי שהיה ביום שחלף.
"אֵלּוּ דְבָרִים שֶׁאָדָם אוֹכֵל פֵּרוֹתֵיהֶם בָּעוֹלָם הַזֶּה וְהַקֶּרֶן קַיֶּמֶת לוֹ לָעוֹלָם הַבָּא" – בפשטות, מצוות שבין אדם לחברו כגמילות חסדים ונגזרותיה משפרים את איכות החיים בעולם הזה במובן של התנהלות חברתית תקינה, ומובטח שהקרן נשמרת לעולם הבא. הרב הוטנר בספרו "פחד יצחק" לראש השנה מבאר שהדבר נובע מכך שהעולם נברא במידת החסד שיש בכוחה ליצור פירות מבלי שהקרן תחסר. אף המצוות שבין אדם למקום הנמנות כאן ובכללן ת"ת[7] מביאות לעושיהן נחת רוח בעולם הזה והקרן נשמרת לעולם הבא.[8] ברכת שמים בכוחה לחול דרך ברכתם של הכוהנים המובאת בסמוך לברכת התורה, וגם דרך קיום המצוות שיש להן פירות בעולם הזה והקרן קיימת לעולם הבא. שנזכה ללמוד ולעשות.
[1] רש"י בפירושו לנאמר במסכת שבת מבאר שעיון תפילה הוא חלק מגמילות חסדים. עיינו שם ד"ה "הני נמי בהני שייכי".
[2] לדידו עדיף היה לנסח את הדברים אחרת מהנאמר על ידינו. ר' שו"ת מהרש"ל סימן סד.
[3] כך מעיר המהר"ם שיק, אורח חיים ב. ראו כתובות יז, א ושולחן ערוך אבן העזר הלכות קידושין סימן סה.
[4] על פי הפסוק: "איש כמתנת ידו". עיינו הסברו של ר' עובדיה מברטנורא למשנה
בפאה א, א.
[5] כך מפרשים רוב המפרשים את עניין גמילות חסדים כאן. יש המתייחסים גם לגמילות חסדים בממונו. עיינו פירושו של קהתי למשנה.
[6] פירוש הרמב"ם למשנה. בעל תורה תמימה, הערות במדבר פרק טו, הביע את תמיהתו על "מה שכתבו איזו פוסקים להדר אחר ציצית ארוכות הרבה, לא ידעתי להם טעם, ואדרבה נראה ראיה מפורשת שאין בזה כל הדור מצוה, והוא מירושלמי ריש פאה, אלו דברים שאין להם שיעור, ופריך שם אמאי לא חשיב עוד ענינים שאין להם שיעור, כמו אפר סוטה ורוק יבמה וכדומה, ומשני דלא חשיב רק אלה שיש בתוספתן מצוה, משא"כ הני, ולפי"ז אי ס"ד דבתוספת אריכות החוטין יש מצוה הו"ל לכלול זה בין הדברים שאין להם שיעור במשנה ריש פאה, וצ"ע".
[7] על תלמוד תורה כתיב כי היא חייך ואורך ימיך, וחיים המפורש בהם מה שאין כן בשאר מצוות הן הפירות שאדם אוכל בעולם הזה (רא"ש פאה פרק א).
[8] ראו שם ביאורו המופלא של הפחד יצחק את מאמר חז"ל לפיו "תורת חסד" היא תורתו של המלמד תורה לאחרים. החיבור של תורה וחסד יוצר תורה שהתוכן שלה משובח "תורת חסד" שמביאה לשיפור איכות הלימוד ולא להפסד בבחינת עשיית פירות ללא פגימה בקרן. ע"ש.
