שאלות חינוכיות חדשות נוכח פני הפייסבוק

הרב יונה גודמן
     ראש תחום חינוך אמוני​​

בכל דור ניצבת דרכנו התורנית נוכח אתגרי חינוך חדשים ונוכח שאלות חינוכיות חדשות. עוד לפני לימוד ה'תשובות' ובירור דרכי ההתמודדות, יש ערך בהתבוננות בעצם מנעד השאלות, אשר הכרתן עשויה לסייע לכולנו להבין את המאפיינים הייחודיים של אתגרי תרבות חדשים. לאורן נוכל בע"ה לגבש דרכי התמודדות שקולות ובונות.
לפניך מעט מזער משפע השאלות החינוכיות הקשורות לפייסבוק, שמחנכים מתמודדים אתן בימים אלו. נקדים ונאמר כי אין אנו רואים במחשב אויב, וכי עיקר העשייה החינוכית שלנו אינה מתמקדת בהתמודדות עם טכנולוגיה זו או אחרת. אך בירור מדיניותנו נעשית גם דרך אופי ההתמודדויות עם ההשלכות החינוכיות של העולם המקוון, והפייסבוק מהווה דוגמה טובה לאתגרים חדשים המתדפקים על דלתותינו.

שאלות של מדיניות חינוכית ביחס לפייסבוק
א. לפני השיעור תלמידה סיפרה לי שהכיתה סוערת היות שאחת הבנות כתבה בפייסבוק שלה דברי השמצה קשים ביותר על תלמידה אחרת הנחשבת מקובלת ואהודה. כל הכיתה מחוברת לפייסבוק, כולן קראו את דברי ההשמצה – והחגיגה בעיצומה. מפלס הסערה הוא כה גבוה עד שקשה להאמין שאוכל ללמד כרגיל. התלמידות מחכות. מה ומתי לעשות? 
ב. התלמידות שלי חיות בתוך הפייסבוק. כל אחת מבלה שם כשלוש שעות ביום (בתקופת הלימודים!). הן בודקות עשר פעמים ביום מה התחדש שם. האם להצטרף אליהן כ'חברה' כדי להכיר את עולמן וכדי שהן תדענה שגם אני 'מבקרת' במקומות שבהם הן נמצאות?
ג. בשעת לילה מאוחרת התקשרה אלי אימא בוכייה. בנות מהכיתה פתחו 'קבוצה' בפייסבוק שכותרתה הייתה קריאה להחרים את בתה. מתוך מחזור של 118 בנות הצטרפו כבר לקבוצה (תוך יממה) למעלה משבעים בנות. בבוקר קראתי לבת שפתחה את הקבוצה כדי לשוחח אִתה. היא אמרה שזה נעשה בפייסבוק הפרטי שלה בשעות הערב וכי זה לא עניינה של המורה. מה לעשות? עוד אוסיף כי שוחחתי גם עם בנות אחרות וחלקן אמרו שהן הצטרפו לקבוצה "סתם, כי כולן הצטרפו" ושהן בקושי מכירות את הבת המוחרמת.
ד. תלמידה שלחה לי אס-אם-אס בהול. מסתבר כי בנים מהסניף פתחו פייסבוק על שמה והעלו בו את תמונתה. מדף הפסייבוק 'שלה' הם שלחו מכתבים עם הצעות מאוד לא צנועות (ומפורטות!) למגוון בנים אחרים בשכונה (כביכול בשמה). היא בוכה, נסערת, ומפחדת שיחשבו שזה נכתב על ידה. מה תפקידי?
ה. מחנכת שעובדת באולפנא שלנו התייעצה אִתי: יש בנות בכיתה שלדעתה מציגות בתוך בית הספר חזות של רמה דתית גבוהה, אך בשעות הפנאי חיות בעולם תרבותי הרחוק מאוד מזה של בית הספר – הן בבילויי הפנאי והן בצורת הקשרים עם בנים. למחנכת נודע כי לבנות הללו יש פייסבוק פרטי שאינו חסום וכל אחד יכול לעיין בו. היא שאלה לדעתי אם להיכנס לדפי הפייסבוק של הבנות כדי להכיר את עולמן התרבותי הפרטי? הרי הן בין כה משאירות את הדפים שלהן 'פתוחים'. ושמא זה 'בילוש' פסול? 
ו. תלמידה שלי העלתה תמונות מאוד לא צנועות לפייסבוק שלה. אין מדובר בתמונות של עצמה אלא של שחקנית. בנות הכיתה הן 'חברות' של התלמידה וחשופות לתמונות. לשאלתי היא אמרה שהיא אוהבת 'להיות מעצבנת' וכי זה עניינה. מה לעשות?