בסוף ראשי תיבות כותבים אותיות מנצפ"ך סופיות אם ראשי התיבות מבוטאים כמילה ממש. לפיכך: תנ"ך, בד"ץ, קס"ם (קשיים סנסו מוטוריים), מד"ף (מדריך פדגוגי), חנ"ם (חינוך מיוחד). גם שנים עבריות כותבים באותיות סופיות, מאחר שקוראים אותן כמילים: תש"ם, תש"ן. אבל אם המילים המקוצרות נקראות במלואן או שקוראים את האותיות בשמן, כותבים מנצפ"ך לא סופיות: מו"מ (אומרים משא ומתן). כשהאות האחרונה במילה המקוצרת היא דגושה, אין מקצרים באות סופית: כותבים ח"כ (חבר כנסת – האות כ"ף דגושה) ולא ח"ך, משת"פ (משתף פעולה – האות פ"א דגושה) ולא משת"ף.