הקפדה על ציון שמו של אדם

​כל אדם רשאי לכתוב את שמו כרצונו.
יש דוד, דויד, ודיוויד.
יש עזר וייצמן וחיים ויצמן.
יש אילה בן טובים ואיילה בן-טובים.
כשכותבים מכתב ואין יודעים איך הנמען כותב את שמו – צריך לברר זאת.
כשמדובר בדמות תנ"כית ייכתב שמה כמו בתנ"ך. את שמו של דוד המלך נכתוב דוד (הכתיב הרגיל בתנ"ך) או דויד (הכתיב בספר דברים הימים), ואם רוויטל כוהן כותבת כך את שמה, כך צריך לכתוב את שמה בכל פנייה אליה. 
מנהיג המרד היהודי בתקופת בית שני היה שמעון בר כוכבא (= בנו של כוכבא) ולא שמעון בר-כוכבא.
בטקסט פורמלי ראוי להימנע מכינויי חיבה ומקיצורי שמות. יפה לכתוב דב ולא דובי, יצחק ולא איציק (אלא אם כן כך ביקש אותו אדם להיקרא).

(מתוך לאה צבעוני, עברית כהווייתה, עניינים כלליים)

חזרה לדף פינת הלשון