שם החודש הוא מרחשוון. במקורו הוא בא מן האכדית, הלשון שבפי תושבי אשור ובבל בימי קדם, ומשמעותו יֶרַח שמיני (במניין חודשי השנה מחודש ניסן). באכדית: וַרְחֻ-שַׁמְנֻ (וַרְחֻ = יֶרַח; שַׁמְנֻ = שמיני). האותיות השפתיות ו' ו-מ' מתחלפות לעתים זו בזו וכך האות ו' שבמילה ורח התחלפה בשלב כלשהו באות מ', והאות מ' שבמילה שמנ, התחלפה באות ו'. "ורח שמן" התחלף ל"מרח שוון" ולימים "מרחשוון" (בכתיב ללא ניקוד – עם שתי ו').
תגובה שהתקבלה: דומני שהמאמר היסודי בעניין הוא של החוקר החשוב אברהם אפשטיין, והוא נכלל גם בספר כתביו חלק ב [מקדמוניות היהודים, מחקרים ורשימות], מוה"ק הדפסה שנייה תשכ"ה. שם כתב במאמר בשם: מרחשון / ארח-שמנא, עמ' כב-כח, ביסודיות כדרכו, על הדעות השונות והציע פתרון משלו. הוא דחה בין היתר את ההשערה של נאדים ושראדער, שפירוש השם הוא מאכדית, הירח השמיני, מפני שאף חודש אינו נקרא ע"ש מספרו, משום שאין אנו יודעים אם הם מנו כלל לניסן, על הבבלים יש ספק אם התחיל בתשרי או במרחשון, ומשום שכל השמות מוצאם משמות אליליים, ומשום שניגוד לשאר השמות השם העברי לפנינו רחוק מאוד ממקורו. לדעת אפשטיין, המקור הוא ע"ש האליל הצורי מארח-שמנא, ['אשמן' שהיה מקובל גם בעמים אחרים וגם אצל הבבלים] והשינוי הוא רק מ'מ' ל'ו'.