דפי מאורות (5775-57)

 

הקשר ביניהם אינו מקרי. במגילת קהלת נאמר 29 פעמים הביטוי "תחת השמש". ביטוי זה אינו מופיע בשום מקום אחר בתנ"ך. עוד נאמר במגילה: "מה יתרון לאדם בכל עמלו שיעמול תחת השמש", "ושנאתי את החיים כי רע על המעשה שנעשה תחת השמש והנה הכל הבל ורעות רוח".

 

​

כל הדברים הללו, דברים רעים והם נעשים תחת השמש. אם כן, מה הוא הפתרון לכל הרוע הזה? אם קורים לך דברים רעים תחת השמש, אז אל תהיה תחת השמש! בחג הסוכות, זה בדיוק מה שאנו עושים. אנחנו יושבים בסוכה שעליה נאמר – "צלתה מרובה מחמתה", ואנו נמצאים בצלו של הקב"ה. גם בבַית אדם כביכול נמצא בצל, אבל הוא אינו מרגיש את צלו של ה' כמו בסוכה. בסוכה אין וודאיות, יש רק ארעיות. אינך נמצא בארבע האמות הבטוחות שלך, ולכן הביטחון בה' הרבה יותר גדול. כשאנו נמצאים במקום הזה, של הארעיות, מלבנו עולה התפילה בתוכם" ­– "ופרוש עלינו סוכת שלומך". מה היא אותה סוכת שלום שעליה אנו מתפללים? זוהי בעצם בקשה של שמירה פיזית, שה' ישמור עלינו. אך יש פה גם בקשה לשמירה רוחנית. אנחנו יכולים בחיים לטפס להישגים גדולים, לימודיים, רוחניים ומעשיים. אבל מעל הכול אנחנו רוצים שההישגים האלו יהפכו לחלק מאתנו בלתי נפרד מחיינו; שההישגים האלו יהפכו לטבע שני בקרבנו. זאת בעצם התפילה לסוכה, הסוכה כמשהו שומר. היא אינה באה לשמור על הגוף, שכן היא ארעית ודלה. היא באה לבטא את המידות והערכים שהפכו למשהו שמור, למשהו טבוע. "שלום" זו הרמוניה מלאה. אין סתירות, אין ניגודים. התכנים הרוחניים הם חלק מאתנו, הם הופכים עִמנו לשלמות אחת. בעצם בסוכות אנו שמחים על הטבע שלנו.

אנו שמחים על הדבר הכול כך פשוט וטבעי, עלינו עצמנו. לכן סוכה בנויה מחומרים טבעיים – אנחנו שמחים בטבע שלנו. במזמור "לדוד ה' אורי וישעי" שאותו אנו אומרים בימים אלו בתפילה, דוד המלך אומר – "אחת שאלתי מאת ה' אותה אבקש, שבתי בבית ה' כל ימי חיי, לחזור בנעם ה' ולבקר בהיכלו" (תהלים כז).

ונשאלת השאלה – מצד אחד דוד המלך מבקש לשבת כל ימי חייו בבית ה', ומצד שני – לבקר בהיכלו. רק לבקר. איך זה מסתדר? הביקור הארעי מול ההתמדה?

יש פה בעצם יסוד גדול שאנו למדים. דוד המלך בעצם מבקש – אני רוצה לשבת כל ימי חיי בבית ה', אבל להרגיש כל הזמן כאדם המבקר. איך אדם מבקר מרגיש? התרגשות, ציפייה, שמחה, חד-פעמיות שיש בה התרגשות רבה. דוד המלך רוצה להיות קשור לה' כל הזמן, ולהרגיש זאת כדבר חד פעמי ומרגש, לשמוח בזה כל הזמן! חג הסוכות הוא חג שאנו מצווים בו לשמוח "ושמחת בחגך". בפרשת "כי-תבוא מסופר שכל הקללות שבאות על עם ישראל הן על "תחת אשר לא עבדת את ה' אלוקיך בשמחה ובטוב לבב" (דב' כח, מז). השמחה היא יסוד חשוב, בחיינו ובעבודת ה'.

שנזכה בחג הסוכות הזה לשבת בבית ה', ולהיות בבחינת מבקרים בהיכלו – בשמחה ובטוב לבב!

שבת שלום וחג שמח.

ירדן לוי

סטודנטית בהתמחויות למחשבת ישראל

ולחינוך חברתי קהילתי

 

 

 

 

 

 

 

 

מחבר:

לוי, ירדן