פרשת חקת

דפי מאורות (5775-39)
עיין בפרשת השבוע
 
פרשת חוקת חובקת בתוכה נושאים מגוונים ועשירים. בתוך מארג זה אנו פוגשים את נושא פרה אדומה. נבחן לעומק את היסוד העקרוני יותר של עניין פרה אדומה, לפי מדרש רבה במדבר יט, ח (מופיע גם במדרש תנחומא חוקת ח):
ומפני מה כל הקרבנות זכרים וזו נקבה א"ר איבו משל לבן שפחה שטינף פלטין של מלך אמר המלך תבוא אמו ותנקה את הצואה כך אמר הקב"ה תבוא פרה ותכפר על מעשה העגל.
 
 

על פי המשנה במסכת תמורה ידוע כי כל קרבנות הציבור הם זכרים ופרה אדומה היא הקרבן היחיד שהוא נקבה. המדרש שואל, איזו משמעות יש בקרבן פרה אדומה שהוא מובא דווקא בנקבה בשונה משאר הקרבנות?
כדי להשיב על שאלה זו נתעמק בדברי חז"ל. כותב המדרש: משל לבן שפחה שלכלך מקום מסוים בארמון המלך. אמר המלך: "הבן לא מבין, תמיד, את משמעות מעשיו לכן תביאו את אמו שתנקה במקומו את לכלוכו". חז"ל מקנים בנמשל זה לאדם עיקרון שורשי לחייו, "תבוא ותכפר על מעשה העגל". נבהיר עיקרון זה בעזרת פירושו של ה"כלי יקר", (במדבר יט, כ):
והסיבה נמשלה לאם המולדת התולדה ע"כ צווה ה' על שרפת הפרה אם של העגל, כדי שנלמוד מזה דין העוקר ע"ז צריך לשרש אחריה ואז לא ישובו לכסלה.
הכלי יקר מסביר כי העגל, הבן, הוא התולדה, והאימא, הפרה, היא הסיבה. כלומר הפרה האדומה באה לכפר על מעשי בנה. אבל ברובד העמוק יותר של הפירוש מדגיש הכלי יקר כי כאשר אדם פוגש קלקולים, מעין עגלים/תולדות, הוא צריך תמיד לזהות את השורשים, את הסיבות לחטאיו. לכן תבוא האמא "ותקנח צואת בנה", אין זו נקמה או מעשה טכני, אלא סמליות שיש לעקור. כלל גדול לאדם הוא לא רק לטפל בתולדה, אלא בַּעיקר, בסיבה. על כן ציווה הקב"ה על שריפת הפרה, אֵם העגל. גם במעשה שריפה זה אין אשמה, אלא על האדם לחתור לשרוף את חטאיו מהשורש. האדם צריך להיות כן ובעל מודעות עצמית למצוא את הסיבות האמתיות לחטאים אלו. פרשייה זו באה ללמדנו עיקרון מהותי, בין אם מדובר בפרה אדומה כפשוטו ובין אם מדובר ברעיון שבית המקדש אינו קיים.
כמחנכות לעתיד, אפשר לראות בזה יסוד חינוכי מהותי, מפני שבמלאכת החינוך אנו נדרשים להיפגש עם רבדים עמוקים יותר של המציאות הנראית לעין. דוגמה בולטת לכך היא כאשר מחנך נחשף להתנהגות אלימה של תלמיד. במקרה כזה, הכלי יקר מורה לנו כי אין די בכך שנטפל בביטוי החיצוני של ההתנהגות, כמו ענישה או השעיה, אלא יש לחפש את ה"אימא" של ההתנהגות, זו שהולידה את התוצאה הלא רצויה שבה פגשנו. כמובן, עיקרון זה יפה גם באופן חיובי. חתירה לגילוי היסודות החיוביים של אישיות התלמיד, תכונותיו הטובות וכישרונותיו יסייעו לנו בהוצאתם מן הכוח אל הפועל. זיהוי תכונה מנהיגותית, חוש אסתטי או כושר גופני טוב עשויים להיות "אמא" לתולדות חיוביות ביותר, כמו תרומה לסביבה ועוד.
שנזכה לפתח בתוכנו את אותה ראייה מעמיקה על הרבדים הראשוניים של המציאות וכך נוכל להגדיל את האור והטוב בעולם, בתוכנו ובסובב אותנו. 
 
(על פי הכלי יקר).
אליה בחכמה
סטודנטית במסלול לחינוך מיוחד
בהתמחות לספרות ובמכון לחינוך ולאמונה בימינו
 

 

קבצים להורדה:
מחבר:
בחכמה, אליה