בפרשת ויצא יש סיפור מופלא, תמוה, אך עם משמעות גדולה: סולם יעקב. כבר בתחילתו של הסיפור עולות שאלות רבות. אחת מהן עוסקת בנושא שהוא לכאורה שולי, אך ניתן ללמוד ממנו הרבה לחיינו אנו: "וַיִּפְגַּע בַּמָּקוֹם וַיָּלֶן שָׁם, כִּי-בָא הַשֶּׁמֶשׁ, וַיִּקַּח מֵאַבְנֵי הַמָּקוֹם, וַיָּשֶׂם מְרַאֲשֹׁתָיו; וַיִּשְׁכַּב, בַּמָּקוֹם הַהוּא" (בראשית כח, יא).
חז"ל שואלים: למה הדגישה לנו התורה את העובדה שיעקב שכב "במקום ההוא"? מה העניין והחשיבות בציון המקום, הזמן והפעולה שעשה יעקב? אלא, מסבירים חז"ל, שבהדגשת "המקום ההוא" מראה לנו התורה שבניגוד לארבע-עשרה השנים הקודמות שבהן יעקב למד בבית שֵם ועבר ולא שכב שם לישון, עכשיו הוא שכב לישון. גם אם כן היה שוכב לישון שם לא הייתה לזה משמעות כה גדולה, זה היה עניין של מה בכך. מה העניין שדווקא כאן זה משמעותי כל כך?
נראה שאין הכוונה שיעקב אפילו לא נמנם, שהרי כבר נאמר במסכת נדרים וברש"י ש"הנשבע שלא יישן שלושה ימים רצופים מלקים אותו ויישן מיד, כיוון שנשבע בדבר שאין אדם יכול לעמוד בו".
אם כן, כוונתם של חז"ל הייתה שיעקב לא שכב כדי לישון. בלוח הזמנים העמוס של יעקב לא היה זמן המוגדר לשינה ממש, אך כאשר נעצמו עיניו מאליהן הוא נמנם קצת. לא היה כאן איזה שהוא זמן מסודר שמייחסים לו חשיבות כה רבה.
יחד עם זאת, אנו מבינים שאין זה מומלץ לנהוג כך היום. להפך, השינה בזמננו היא מעין זמן "מקודש". לא ייתכן שלא נשכב לישון, שהרי אם לא נישן היום נירדם מחר בשיעור או בעבודה או בנהיגה. העניין הוא שאין אנו יכולים לאמץ ממש את שיטתו של יעקב. אין אנו במדרגת החיים של יעקב אבינו שיכולים ומסוגלים לחיות כמוהו, אך יש להבין את הרעיון הגדול העומד מאחורי דרך זו שבה נהג יעקב אבינו, ולאמץ אותה.
הרעיון המונח ביסוד דרכו של יעקב הוא שכאשר מחפשים את האמת אין אפשרות לישון! כאשר משהו מפריע או מציק לי בעניין האמונה, או בגילוי העצמי היסודי של מהות הנשמה אשר בקרבי, או בחיפוש אחר האני הפנימי שלי – אינני יכול להיות מסוגל ללכת לישון.
מידת האמת והשאיפה לעשות את הטוב ביותר ובצורה הטובה ביותר אינה נותנת מנוח לאדם. לא ייתכן שיבטל מזמנו היקר שבו מחפש הוא אחר האמת. לא ייתכן שיעקב יגיד למחשבות לעזוב אותו לכמה שעות וילך לישון. יעקב אינו "מבזבז" את זמנו על דברים שניתן להסתדר גם בלעדיהם. יעקב, אם כן, אינו יכול לשכב לישון.
יעקב עסוק כל כך בחיפוש אחר האמת עד שאין לו מנוח. השאלות מטרידות אותו: "אולי צריך לעיין יותר בסוגיה? העניין אינו ברור – יש לחזור שוב? מה היא המסקנה העולה מן הדברים?" וכן הלאה. תמיד יש לשאול, לברר ולדרוש, עד שנבין באמת.
זו היא דרכו של יעקב, "תתן אמת ליעקב" – גילוי האמת עד הסוף. אין הוא מוותר ואינו שקט עד שיגלה את האמת, ולכן אין הוא הולך לישון. זוהי מידתו האדירה של בחיר האבות, הרי שאין אמת לחצאין, וזו צריכה להיות הדרך שאותה נסגל לעצמנו. לא נשקוט עד אשר נגיע אל האמ