פרשת תולדות

דפי מאורות (5775-06)
חתירה מתחת לכיסא הכבוד
 
"ויעתר יצחק לה' לנכח אשתו כי עקרה היא ויעתר לו ה' ותהר רבקה אשתו" (בראשית כה, כא).

המילה "ויעתר" מופיעה במקרא פעמים ספורות בלבד, והנה בין פסוקי הפתיחה של פרשת תולדות מופיעה מילה זו פעמיים.

 
נעמוד על משמעותה המיוחדת של המילה "ויעתר" לאור ביאורו המופלא של האדמו"ר מסלונים, בעל ה"נתיבות שלום", וננסה להבין מהו הלימוד הגדול שמילה זו טומנת בחובה.
באופן פשוט, המילה "ויעתר" פירושה הפצרה וריבוי תפילה (רש"י, ד"ה "ויעתר"). על פירוש זה שואל בעל ה"נתיבות שלום": מדוע בעניינו של משה רבנו ע"ה שהתפלל 515 (!) תפילות ערב הכניסה לארץ, כתבה התורה לשון תחנונים ("ואתחנן אל ה' ") ולא לשון עתירה, על אף שגם משה הפציר בה' והרבה בתפילות? יש לשער כי לעתירה משמעות נוספת, המתארת תפילה מסוג שונה.
מוסיף האדמו"ר מסלונים: די בכך שהתורה הייתה כותבת "ותהר רבקה" כדי שנדע שהתקבלה תפילתו של יצחק אבינו על רבקה, ואילו התורה מוסיפה ואומרת "ויעתר לו ה', ותהר רבקה אשתו". לכאורה המילים "ויעתר לו ה' " מיותרות.
שתי השאלות הללו מקבלות מענה דרך ביאורו של הזוהר הקדוש שמסביר שהמילה "עתירה" היא מלשון "חתירה" (בלשון העברית יש פעמים שהאותיות ע' ו-ח' מתחלפות).
עתירה היא תפילה שבכוחה להגיע לכיסא הכבוד גם כאשר מסך של ברזל מעכב בעדה. עתירה באה לשנות סדרי עולם בנקודה שבה יהודי מבין שישועתו אינה יכולה לבוא בדרך הטבע.
ידועים דברי חז"ל (סנהדרין קג) על מנשה מלך ישראל שעבד  עבודה זרה ועשה הרע בעיני ה' וכשבא לשוב בתשובה עמדה מידת הדין ורצתה למנוע את תשובתו. הקב"ה חתר חתירה מתחת לכיסא הכבוד וקיבל את תשובתו ב"מחתרת",  כביכול בלי ידיעת מידת הדין, שנאמר: "ויעתר לו וישמע תחינתו" (דברי הימים ב, לג).
גם במקרה של יצחק ורבקה היה צורך לחתור חתירה מפני שלדברי חז"ל, מבחינה פיזית, רבקה לא יכולה הייתה ללדת כלל (בראשית רבה סג, ה). יצחק אבינו עתר לה' ונענה מכוח זה שגם הקב"ה בעצמו חתר לעומתו. לכן נכתב "ויעתר לו ה' ", ומכוח זה – "ותהר רבקה".
אומר האדמו"ר מסלונים: יצחק אבינו פרץ את הדרך לכל יהודי "לחתור חתירה", כלומר להיות מסוגל להתפלל בכל כוחו על ישועתו גם כשהיא נראית למעלה מן הטבע. הרצון האלוקי העליון מתגלה באמרה, "פתחו לי פתח כחודו של מחט ואפתח לכם פתח כפתחו של אולם", כלומר שיהודי ירים עיניים לשמים מהמקום שבו הוא נמצא, ויקווה לה'. חובת ההשתדלות וההתאמצות היא בידינו ועלינו לזכור שיד ה' לא תקצר מלהושיע גם כשאנחנו מרגישים ש"המקרה אבוד". גם אצל אברהם ושרה היה צורך בשינוי סדרי הטבע כדי ששרה תלד. על פי המדרש (בראשית רבה מד, יב) הקב"ה הוציא את אברהם אבינו מחללו של עולם, כלומר העלה אותו מעל סדרי הטבע והראה לו שברצון ה' גם שרה אמנו, שהייתה עקרה, יכולה ללדת. ללמדנו, שכל ההנהגה של ה' עם ישראל כבר בראשיתו היא הנהגה על-טבעית. ה' מבטיח לאברהם, "הבט נא השמימה וספור הכוכבים כה יהיה זרעך". על דרך החסידות מבארים כי כמו הכוכבים כך זרע ישראל אינו משועבד לסדרי הטבע. שנזכה ללכת בדרך אבותינו ולהאמין בישועת ה', ושתתקבלנה כל תפילותינו ברצון, אמן כן יהי רצון
.
לימור כהן
סטודנטית בהתמחויות למחשבת ישראל ולתנ"ך

 

 
 
 

 

 

 

קבצים להורדה:
מחבר:
כהן, לימור