בפרשת השבוע נקרא על אברהם אבינו השולח את עבדו הנאמן לחרן למצוא אישה ראויה לבנו יצחק. במדרש מובא: "א"ר אחא יפה שיחתן של עבדי בתי אבות מתורתן של בנים".
מה פשר הביטוי "עבדי בתי אבות" ומה הוא בא להדגיש? נראה שהביטוי מקפל בתוכו את הגורם לכך ששיחת עבדי האבות יפה: עבדי האבות שהו בפועל בביתם לתקופות ממושכות ולכן הם הושפעו מדרכיהם ומצורת דיבורם.
הדיבור כידוע הוא מותר האדם מן הבהמה ומאפשר לאדם להוציא בכלים גשמיים רעיונות, אמונות ודעות. צורת הביטוי מעידה על מצבו הרוחני-פנימי של האדם. האופן שבו אדם בוחר לספר את סיפוריו מלמד מה חשוב בעיניו ומה שולי, מה אמצעי ומה מטרה. אופן הצגת הדברים, כמו גם הסגנון הלשוני, מלמד אף רבות על אישיותו של המספר. כך למשל תכונות של עדינות וכבוד לבריות יבואו לידי ביטוי בשיחתו של אדם. האופן שבו בחר אליעזר, עבד אברהם, לספר את סיפורו מלמד שקלט היטב את הנהגות ביתו של רבו. שהייתו של העבד בבית הרב ובמחיצתו בימים שונים, בשעות שונות של היום ובמצבי חיים משתנים היא שגרמה לו לקלוט הנהגות ראויות. השפעת החיים בבית הרב חורגת הרבה מעבר ללמידה בדרך של שיחות פרונטליות ושיעורים מובנים. עבד אברהם קלט ברמ"ח איבריו ובשס"ה גידיו מה הם חיים של תורה הלכה למעשה. לא בכדי המליצו חכמים ש"יהי ביתך בית ועד לחכמים והווי מתאבק בעפר רגליהם" (אבות א, ד). שהות ממושכת בבית עם אדם גדול מאפשרת קליטת רשמים רוחניים מכל הליכות ביתו.
זאת ועוד, המדרש מדגיש שתקופת השהות של אליעזר בבית אברהם שינתה את אישיותו מן הקצה אל הקצה, כדברי המדרש:
וירץ לבן אל האיש החוצה אל העין [...] ויאמר בא ברוך ה', שהיה סבור בו שהוא אברהם, שהיה קלסתר פניו דומה לו. א"ר יוסי ב"ר דוסא: כנען הוא אליעזר, ועל ידי ששרת אותו צדיק באמונה יצא מכלל ארור לכלל ברוך.
כאשר לבן ראה לראשונה את אליעזר סבר כי, לאור הדמיון ביניהם, העומד לפניו אינו אלא אברהם בעצמו. רבי יוסי הוסיף וזיהה שאליעזר הוא כנען, נכדו של נח.
כנען, שקולל נמרצות על ידי נח לאחר התנהגותו בתום המבול, התעלה, התעדן והפך לאליעזר עבד אברהם ששיחתו יפה משיחתן של בנים. עד כדי כך מגיעים הדברים. השירות היום-ייומי של אליעזר בבית אברהם הפך אותו לאדם אחר.
מאדם שלילי שהיה שותף למעשים חמורים שעלולים היו להביא לחורבנו של העולם הפך אליעזר לאדם היחיד שעליו סמך אבי האומה שימצא בת זוג ראויה לבנו יצחק ובכך ידאג לבניינו של עולם.
אף שכנען היה בן בנו של נח הוא לא הלך בדרכי אבי אביו, ורק לאחר שהייה ממושכת לצד אברהם השתנה בכל אורחותיו. לא הצד הגנטי הוא הגורם המשפיע, כי אם ההימצאות הפיזית הממושכת בבית הרב: "יפה שיחתן של עבדי בתי אבות מתורתן של בנים".
התורה מפרטת עד מאוד את קורותיו של אליעזר ואת סיפוריו. חז"ל מנחים אותנו לקרוא בתשומת לב את שיחתו של אליעזר ולהקשיב להנהגות העולות מתוכה. כן נמצאנו למדים שהשפעתם החינוכית של המעשים עולה עשרת מונים על הניסיון להשפיע דרך הטפה מילולית. כהורים וכמחנכים במעגלים שונים של השפעה יש לחזור ולהזכיר לעצמנו מה גדולה השפעת המעשים היום-יומיים שלנו. אליעזר זכה להיות דולה ומשקה מתורת רבו שאותה למד בביתו לאורך ימים רבים.
אליעזר אף קלט וידע היטב מה היא אבן הבוחן לבחירת כלה ליצחק ומה המדד לכניסה לבית אברהם ולהמשכת השושלת. הוא ביקש מהקב"ה סימן שיצביע על תכונה אחת בלבד – גמילות חסדים. הוא הבין שתכונה זו היא השורש לכל התכונות הנדרשות לבית אברהם, כפי שהסביר בעל ה"כלי יקר" שלא בדק אליעזר את רבקה כי אם במידה של עין טובה וגמילות חסדים. וחז"ל אמרו: "כל כלה שעיניה יפות, אין כל גופה צריך בדיקה" וזה דבר שהחוש מכחיש, כי כמה מכוערות בעולם שעיניהן יפות. ועוד קשה, מה ראו חז"ל ליתן עצה לבדוק אחר יופי חיצוני זה? אלא ודאי שנתנו עצה לבדוק אחר מעשים, אם היא בעלת עין יפה וגומלת חסדים, כי אם עיניהן יפות בבריות כי אז היא בלי ספק שלמה בכל המידות. חז"ל למדו מאליעזר שלא בדק את רבקה כי אם במידה זו, כי היא בניין אב לכל המידות.
התורה האריכה בתיאור פעולותיו של אליעזר, ולא בכדי: לדורי דורות ינחילו שיחותיו ופעולותיו ערכי תורה ומידות ישרות ויזכירו מה רב כוחה של הימצאות לצד אדם גדול