דבריו של יעקב אבינו, בשעה שהתכונן לקרב מול עשיו, נושאים סימן טוב לבניו בימי הגלות: "וגם זה ירמוז, שלא יגזרו עלינו בני עשו למחות את שְמֵינו, אבל יעשו רעות עם קצתינו בקצת הארצות שלהם, מלך אחד מהם גוזר בארצו על ממונינו או על גופינו, ומלך אחר מרחם במקומו ומציל הפלטים" (רמב"ן).
השבוע זכינו להגשים בשורה זו גם לאחר ששבנו לארצינו: כולנו היינו עדים לגילויים מעוררי השראה של רגשות-אחווה ושיתוף-גורל בין המחנה האחד, שהוכה מכה קשה ובין המחנה הנשאר, שעושה כל מה שביכולתו כדי לספק מפלט ורווחה לאחיו.
כל עוד המחנות שלנו פועלים כאיש אחד – בע"ה איש לא יוכל לנו.