פרשת במדבר

 

הרי המשנה באבות (פרק י) מתארת שהתורה נקנית בקניינים, ומוסיף לנו המדרש הנ"ל שהקניין הטוב ביותר הוא שיעשה עצמו כהפקר במדבר. מפרש ומפרט לנו בעל הטורים ש"אם אין אדם משים עצמו כמדבר אינו יכול לדעת תורה ומצוות", האמצעי הטוב ביותר לקבלת התורה הוא להיות כמדבר. רק כך יוכל האדם לזכות בתורה כמתנה, כמו שנאמר, "וממדבר מתנה" (במדבר כא, יט). כדי שאדם יקבל את מתנת התורה אליו בצורה הטובה ביותר, עליו לשמש "כלי" ראוי לכך מכל בחינה שיוכל, להיות הוא עצמו בית קיבול מתאים לקבלת השפע.

חומש במדבר, הנקרא גם חומש הפקודים, פותח בספירתם של בני ישראל: "שאו את ראש כל עדת בני ישראל למשפחותם לבית אבותם". ספירה פירושה הפרדה, כלומר מטרת הספירה היא להפריד, להבדיל ולהחשיב כל גוף כיחידה בפני עצמה כמו הספירה המובאת בספר שמות ששם ההיבדלות בין כל אדם ואדם היא כדי להעמידם במקום הראוי שיוכלו למלא את תפקידם על הצד הטוב ביותר. אך כאן הציווי הוא דווקא להפוך את בני ישראל ליחידה אחת, לסופרם על פי שבטיהם ומשפחותיהם.

אם כן, מה מטרת ההבדל בין הספירות? הרש"ר זצ"ל מסביר שמכאן יש לעמוד על יסוד חשוב מאוד בהשקפתנו בהסתכלות על התורה. בתורה היעד הוא תמיד אחד. כולנו לומדים את אותה תורה כדי לעבוד את הקב"ה, לקיים תורה ומצוות בדרך הטובה ביותר שאנו יכולים. כולנו מחויבים על ידי אותו "שולחן ערוך" הברור והאחיד, אבל הדרך שמובילה אותנו לשם חייבת להיות שונה! הדרך של כל אחד לנצח את הקשיים שלו, להתגבר על הייסורים, להצליח לעמוד במשימות חייו, להקנות לעצמו יראת שמים וכן שאר הדברים היא מפותלת, כל אחת בצורתה היא, ואין להשוות אותה לשום דרך של אף ברייה אחרת. מדוע? "כשם שפרצופיהם שונים, כך דעותיהן שונות". תכונות ואופי הם דברים המשתנים מאדם לאדם, ממשפחה למשפחה, משבט לשבט וכולנו חווים זאת. יש תכונות אופי המיוחדות לאדם, ויש תכונות היכולות לתאר משפחה שלמה. כך שוב בתור משפחה הייחוד הוא מסוים ואינו חוזר אצל משפחה אחרת.

הגישה ללחימה ביצר, להצלחה בעולם הזה, להפיכתנו להיות כלי קיבול ראוי ומסופק חייבת להתאים את עצמה לתכונות אלו. כל אדם חייב לטפל בנקודות התורפה שלו יחד עם טיפוח כישרונותיו. זה נכון גם לגבי כל שבט ושבט בעם ישראל.

זה גם סוד הספירה שנועדה בעצם להראות לכל אחד מאתנו שהוא מהווה יחידה משל עצמה בעלת תפקיד מוגדר, אך באותה עת ויחד עם זאת היא משייכת אותו לדבר גדול יותר ממנו, הבודד, ושם ניתנים לו תפקידים נוספים במסגרת אחדותו הנצחית של כלל ישראל.

האחדות חייבת גם להיות למען מטרה כלשהי, שהרי אחדות ללא מטרה, אלא למראית עין בלבד, סופה להיכשל. החוזק באחדות לדעתי מורכב משני דברים: האחד, היעד הנצחי המשותף המאחד את כולנו שווה בשווה, והשני, דווקא טיפוח השוני של כל אחד מחלקי העם. כשמחברים את שני המרכיבים הללו יחד הגופים הנפרדים פועלים בעצמם כדי להיטיב כל הזמן לכלל הציבור בדרך הטובה ביותר שהם יכולים.

עלינו לשים מול עינינו את המטרה שכולנו מוצבים לפניה, ולהתחיל לצעוד. שנזכה לביאת גואל צדק, אמן ואמן.