דפי מאורות (5775-06)

קריאת פרשת שמע ישראל על המיטה היא הפעולה האחרונה שעושה האדם היהודי קודם שהוא שוקע בשינה: "וכשירצה לישן – יקרא קריאת שמע" ("ארבעה טורים" לרבנו יעקב בן הרא"ש, טור "אורח חיים", סימן רלט).

 

 

​

כן הדגישו הראשונים:

נהגו כל ישראל, שאין אוכלים ושותים, ואין מדברים אחר קריאת שמע שאומרים על מטתן. וסמכו אהאי קרא: "אִמרו בלבבכם על משכבכם" (תהלים ד, ה) – זו קריאת שמע, "וְדֹמּוּ סֶלָה" (בית יוסף, שם, בשם "כלבו", רבנו ירוחם ו"הרוקח").

 כן פסק הרמ"א להלכה: "ויקרא קריאת שמע סמוך למטתו. ואין אוכלים ושותים ולא מדברים אחר קריאת שמע שעל מיטתו, אלא יישן מיד" (אורח חיים, סימן רלט, סעיף א).

החיוב לקרוא קריאת שמע על המיטה נראה טבעי והגיוני. הרי ההלכה מדריכה את האדם בכל הזמנים ובכל המצבים. כאשר הוא פוקח את עיניו בבוקר עליו לזכור את דברי הרמ"א: "ומיד שיֵעוֹר משנתו יקום בזריזות לעבודת בוראו יתברך ויתעלה" (שם, סימן א, סעיף א), ומוסיף ה"משנה ברורה" (שם סימן קטן ח, על פי הספר "סדר היום" לרבי משה בן מכיר, ממקובלי העיר צפת במאה ה-16 וראש הישיבה בעין זיתים הסמוכה לצפת): "טוב לומר תכף בקומו: 'מודה אני לפניך מלך חי וקַיָּם, שהחזרת בי נשמתי בחמלה, רבה אמונתך' ". ההלכה קובעת לאדם את זמני התפילות, את נוסח הברכות, את היחסים בינו ובין חברו ואפילו את התנהגותו בבית הכיסא ובחדר המיטות. על כן אין להתפלא על כך שהיא גם מחייבת אותו כיצד לנהוג קודם שהוא עוצם את עיניו ונרדם.

גם הדרישה לקרוא קריאת שמע דווקא ("א"ר יהושע בן לוי: אע"פ שקרא אדם ק"ש בביהכ"נ – מצוה לקרותו על מטתו" [ברכות, דף ד ע"ב]. על התגבשות נוסח התפילה לפני השינה שאנו מתפללים כיום ראו ב"טור" ובנושאי הכלים שם) נראית הגיונית ביותר. הרי קריאת שמע היא הביטוי האולטימטיבי של קבלת עול מלכות שמים. אמירתה לפני השינה, קודם ההתנתקות מחיי העשייה והיצירה במשך היום, מסמלת את המסירות המוחלטת של האדם לבוראו ואת הכרתו שה' הוא הבורא והמנהיג היחיד של העולם בכל המצבים, גם במצב שבו הוא, האדם, אינו פעיל ואינו משפיע על העולם ועל המתרחש בו.

הראי"ה קוק זצ"ל, בפירושו על הסידור (עולת ראיה, א, עמ' תיח–תכב) מבהיר רובד נוסף של קריאת שמע על המיטה. כידוע, אדם מורכב משני חלקים: החלק הרוחני והחלק החומרי. כדי למנוע את השתלטות החלק החומרי, האדם נדרש להפעיל נגדו את השכל אשר חנן אותו ה' ולחזק את היצר הטוב במאבקו נגד היצר הרע: "א"ר לוי בר חמא, אמר ר"ש בן לקיש: 'לעולם ירגיז אדם יצר טוב על יצר הרע, שנא' (תהלים ד, ה): 'רגזו ואל תחטאו' " (ברכות, ה ע"א). אולם מה יעשה אדם בלילה, התופס חלק בלתי מבוטל מזמנו ("היום והלילה, ארבע ועשרים שעות.  דיי לו לאדם לישן שְׁלישן, שהוא שמונה שעות" – משנה תורה לרמב"ם, ד, ו), כאשר שִׂכלוֹ אינו פועל ואינו יכול  לסייע  לו?  הרי  החלק  החומרי שבאדם אינו מפסיק להתקיים ואינו מפסיק לפעול את פעולתו כאשר השכל אינו מתַפקד. זאת ועוד, התגברות החלק החומרי במהלך השינה עלולה גם להזיק לאדם ולהשריש אצלו תכונות רעות לאחר שיקיץ משנתו.

הראי"ה זצ"ל דן בעניין זה בהקשר לשלושה מאמרי חז"ל העוסקים בקריאת שמע:

א"ר לוי בר חמא, אמר ר"ש בן לקיש: "לעולם ירגיז אדם יצר טוב על יצר הרע [...] אם נצחו – מוטב, ואם לאו יעסוק בתורה [...] אם נצחו – מוטב, ואם לאו יקרא קריאת שמע [...] אם נצחו – מוטב ואם לאו יזכור לו יום המיתה" [...] א"ר יצחק: "כל הקורא ק"ש על מטתו כאלו אוחז חרב של שתי פיות בידו" [...] ואמר רבי יצחק: "כל הקורא קריאת שמע על מטתו מזיקין בדילין הימנו" (ברכות, ה ע"א).

ואלה דבריו:

מצד כחו השכלי, רב-אונים הוא האדם להתיצב נגד כל כחות הרע. אבל מצד חלקו החמרי הוא עלול לנפול תחת ידם [...] והנה, כשהאדם ישן, כחו השכלי מסתלק ממנו, ונשאר החלק החמרי לבדו. על כן רוח הטומאה שורה עליו, ויכולה התחזקות הכח החמרי לבדו, בשעת השינה, לגרום לו תכונה רעה גם אחרי התעוררו. ומסרו לנו חז"ל סגולת קריאת שמע שעל המיטה בשפעת ההרגש הטוב שעל ידה, שהוא חודר גם לכח החמרי שבאדם, ומקנה לו על ידה רושם קדושה גדול מתוך כח הדעת, עד שמצד עצמו לא ימוט בהתיצבו נגד כחות הרע [...] ישנם כחות רעים, שהם שייכים לטבע האדם, וישנם כחות רעים שאינם שייכים לטבעו [...] על כן, לענין הכחות הדבקים בטבעו [...] שלא יזיקוהו אע"פ שלא יבדלו ממנו [...] בהיותו חמוש ומוגן ע"י קריאת שמע. ולענין אותם הכחות שהם חיצוניים לטבע האדם [...] ע"י קריאת שמע הם בדלים ממנו לגמרי [...] סגולתה של קריאת שמע היא, לעורר ולגלות את ההרגש הטוב, שהוא מוסיף אומץ אל השכל הטוב [...] אם נפשו עופלה כ"כ, שאין התבררות הלמוד והידיעה מספקת לעורר ולהשליט את כחות הטוב שבנפשו, צריך הוא להגיע לזה ע"י התעוררות כח ההרגש, בסגולתה של קריאת שמע.

במילים אחרות, אמירת קריאת שמע על המיטה לפני השינה עוזרת לאדם למנוע את התגברות הכוח החומרי בשנתו ומונעת נזקים אפשריים לאחר היקיצה.

הנה כי כן ראינו, כי על פי החלק הראשון של מאמר זה, קריאת שמע על המיטה נועדה לאדם העֵר, העומד לעצום את עיניו ולהירדם, למען יקבע בלבו את האמונה בה', שהוא אלוהי העולם ומנהיגו. ואילו על פי החלק השני של המאמר, כהסברו של הראי"ה זצ"ל, קריאת שמע על המיטה נועדה לאדם הישֵׁן, שבהיעדר השכל הוא חשוף לחלק החומרי שבו ולנזקיו האפשריים. קריאת שמע מחזקת את כוח הקדושה שבאדם כדי שימשיך לפעול נגד החומר ומזיקיו גם במהלך השינה, לפני היקיצה ליום חדש של עבודת הבורא.  

 

פרופ' אליעזר שלוסברג

מרצה בהתמחות למחשבת ישראל

  

 

 

 

 

 

קבצים להורדה:

תולדות תשעה.pdf

מחבר:

שלוסברג, פרופ' אליעזר

דוא"ל:

[email protected]