דפי מאורות (5772-01)

...ולהתחיל מבראשית

 

מיד עם תום חגי תשרי, כשריח השנה החדשה עוד באפנו, אנו פותחים בהתחלה חדשה-ישנה, ספר בראשית.

מספרים שגם כאשר נעשה המגיד ממזריץ' רב גדול וחשוב, היה מקפיד להקדיש מזמנו לפשוטי העם והאזין לצרכיהם. המגיד עשה למעלה מיכולתו כדי להושיע יהודי נדכא או למחות דמעה מעיני אלמנה.

 

 

כל כולו היה מלא רחמים. פעם אחת בא אל המגיד ממזריץ' ידיד נעורים והחל רוטן על דרכו זו. אמר לו הידיד: "מה לך כי נטפלת לדברים גשמיים, לענייני ארץ, וכי לכך נוצרת?". בתגובה ענה המגיד:

שעה שברא הקב"ה ארץ ומלואה, יושב היה עם נשמות הצדיקים בגן עדן הן נהנין מזיו השכינה, עוסקים ברוחניות. לפתע החל הקב"ה מתעסק בבריאת עולמו, רטן אחד: למה זה נטפלים לעסוק בעניינים גשמיים?

נראה שהמגיד מלמד אותנו כאן יסוד חשוב בהבנת תפקידנו בעולם. יש עניין גדול לעסוק גם בגשמיות העולם, כמובן לשם שמים. בתוכחתו אל ידידו מלמד אותנו המגיד כי ה"גשמיות" שבה התעסק היא אולי גשמית בהופעתה החיצונית, אך פועלה הוא ברוחניות, בדיוק כפי שברא הקב"ה עולם גשמי, אך כוונתו הייתה "בשביל התורה שנקראה ראשית".

לתובנה זו מצטרפים ר' לוי יצחק מברדיטשב ורבי אהרון מקרלין ומתרגמים את דבריו של המגיד לחיי המעשה שלנו. ר' לוי יצחק תמה על התפילה "יוצר אור ובורא חושך" אשר נכתבה בלשון הווה בחוסר התאמה לפסוק "בראשית ברא אלוקים" אשר נכתב בלשון עבר. לפי הפסוקים בפרשת בראשית היה ראוי שנתפלל: "יצר אור וברא חושך". אם כן, מדוע מתפללים בלשון הווה? עונה על כך ר' לוי יצחק:

לפי שתהליכי הבריאה והיצירה מתמידים הם ולא נפסקו אפילו דקה אחת. ממעשה בראשית ועד עתה ומעתה ועד סוף העולם. הבורא יתברך מחדש בטובו בכל יום תמיד מעשה בראשית.

מוסיף על כך רבי אהרון מקרלין: "צריך האדם לחדש איזה חידוש בכל יום. מי שאיננו מתקדם – נסוג אחור".

מדבריהם של ר' לוי יצחק ושל רבי אהרון מקרלין אנו למדים את הרעיון שבפרשת בראשית. ההתקדמות,  העשייה, הם המסייעים לנו להיות שותפים בבריאה, לפעול עם א-ל. עצם העובדה שהקב"ה ברא את עולמו הגשמי אך הרוחני ושהוא יתברך ממשיך ובורא אותו תמיד, מדרבנת אותנו ליצירה, "לחדש איזה חידוש בכל יום". לא לחינם אנו פוגשים את פרשת בראשית עם תחילתה של השנה, כאשר ההחלטות לגבי השנה שנכנסת עדיין "טריות" בלבנו. במפגש עם סיפור הבריאה אנו מזכירים לעצמנו את הרצון להתקדמות, את ההשתדלות להיות חלק מהבריאה, לקיים את שליחותנו, ליצור, לעשות. נסיים במילותיו של הרב קוק זצ"ל:

לחיים של יצירה הנני קורא אתכם. זאת היא הנקֻדה העליונה שאנחנו חַיָּבים לשאֹף אליה [...] אנחנו מֻכרחים להרים דגל בחיים של יצירה רוחנית, חיים של יצירת קֹדש".

 

בתאל בורג

סטודנטית בהתמחויות לייעוץ חינוכי ולאנגלית

 

(דבריהם של המגיד ממזריץ', ר' לוי יצחק ומברדיטשב  ורבי אהרון מקרלין לקוחים מתוך: "אוצר חיים" מאת הרב חיים יעקב צוקרמן. דבריו של הרב קוק זצ"ל לקוחים מתוך הרצאת הרב אשר נאמרה לפני חכמי מרכז הרב באוֹר לכ' בטבת תרפ"א)

 

 

 

 

קבצים להורדה:

בראשית תשעב

מחבר:

בורג, בתאל