פרשת בהר

 

יום הולדת נתפס בתודעתנו כחגיגה לילדים. והנה מדינתנו בת 63 שנה ואנו עדין חוגגים. הרמת הכיסא הפכה אמנם להרמת כוסית, אך השמחה נשארה במקומה, אותה הגברת בשינוי אדרת.

אך יום הולדת אינו רק חגיגה. ביום זה עושה אדם חשבון נפש לעצמו, שכל שנה שעוברת מקרבת את קיצו ואת יום הדין. בנוגע לאומה המצב שונה. אין מיתה בציבור אומרים חז"ל, כנסת ישראל איננה עניין זמני, ואף על פי כן המימד של חשבון הנפש קיים.

פרשתנו פותחת בדיני שמיטה ויובל. השמיטה והיובל הם חשבון הנפש של האומה. השמיטה בפן הפרטי והיובל בפן הכללי-לאומי. הקשר שביניהם הדוק. היובל מורכב משבע שמיטות, כמו שכותב הראי"ה קוק בהקדמה לספרו "שבת הארץ":

השמיטה והיובל בזמנים, מתייחסים זה לזה, כמו החמה והלבנה בעולם וכמו ישראל והאדם בנפשות, יחס הפרט והכלל, שהם, במובנם העצמי היותר חי והיותר רוחני, צריכים זה לזה: פרט הצריך לכלל וכלל הצריך לפרט.

ייחודו של עם ישראל הוא בנתינת משמעות ערכית-רוחנית-אלוקית לכל מסגרות חייו ובשאיפתו לדבקות בה'.

סגולתה של כנסת ישראל היא, שהיא מסתכלת על ההוויה כולה באספקלריא המאירה של קודש. בכל עז חייה היא מכרת, שהחיים שווים הם את ערכם רק באותה מידה שהם אלוקיים, וחיים שאינם אלוקיים אינם שווים לה מאומה.

המשמעות האלוקית של החיים קשורה בעיקר לחיי כלל העם. כל יחיד מישראל יכול למצוא ערך ומשמעות לחייו הפרטיים רק מתוך התקשרותו לכלל האומה, אך המהות הרוחנית האלוקית שבעם ישראל אינה מתגלה בפועל בחיי החולין. לכן יש צורך בהפסקות ובהתנתקות מחיי החולין הרגילים. על ידי השמיטה והיובל המהות האלוקית יכולה להתממש ולבטא את עצמתה.

כמו במישור הפרטי כך גם במישור הלאומי:

היחיד מתנער מחיי החול לפרקים קרובים, בכל שבת. "באה שבת באה מנוחה", מתחלת הנפש להשתחרר מכבליה הקשים ומבקשת היא לה אז נתיבות עליונות, חפצים רוחניים, כפי טבע מקורה. יום קדוש, אשר בו תתגלה נטיית האומה ביחידיה- אות היא לאומה, שיש בסגולת נשמתה צורך ויכולת להתענג על ה', ונעם אלוקי, המתכנס לנקודה רוחנית של נשמה יתרה, שרוי בליבו של כל יחיד מבניה. את אותה הפעולה, שהשבת פועלת על כל יחיד, פועלת היא השמיטה על האומה בכללה.

 

פרטי הלכות השמיטה נועדו ליצירת תנאים בסיסיים המאפשרים את מימוש רוח הקדושה המאפיינת את כלל ישראל. שמיטת החובות הכספיים נועדה ליצור אווירה רגועה ושוויון כלכלי. שביתה מעבודת האדמה נועדה להחזיר את השקט הנפשי מטרדות הפרנסה, את האמונה ואת לימוד התורה לחיי האדם. מצוות השמיטה והיובל מחזירות את האדם לרצונו הפנימי החיובי, לעצמיותו ולמעלה הרוחנית הגבוהה המתאימה לשורש נשמתו.

שנת השמיטה נועדה לתיקונו הרוחני ולהשלמתו של כלל ישראל שבאותו דור. שנת היובל נועדה לתקן גם עיוותים וקלקולים שנעשו בדורות הקודמים, ובכך היובל פותח דף חדש ברצף הדורות היהודי.

היום, כשאין לנו שמיטה ויובל מן התורה, עלינו לעמול רבות כדי שעמנו יחזור למצבו האידאלי והמתוקן. רצוי להוסיף גם את יום העצמאות כיום של חשבון נפש.

בעז"ה נזכה להתגשמות דברי הנביא יחזקאל (לו, כד–כח):

ולקחתי אתכם מן הגוים וקבצתי אתכם מכל הארצות והבאתי אתכם אל אדמתכם. וזרקתי עליכם מים טהורים וטהרתם מכל טמאותיכםומכל גלוליכם אטהר אתכם. ונתתי לכם לב חדש ורוח חדשה אתן בקרבכם והסרתי את לב האבן מבשרכם ונתתי לכם לב בשר. ואת רוחי אתן בקרבכם ועשיתי את אשר בחקי תלכו ומשפטי תשמרו ועשיתם. וישבתם בארץ אשר נתתי לאבתיכם והייתם לי לעם ואנכי אהיה לכם לאלקים.