You must have Javascript enabled to use this form.
מתעניינים בלימודים?
השאירו פרטים
השאירו פרטים
מתעניינים בלימודים? השאירו פרטים
פרשת ויקהל
דפי מאורות (5771-22)
הרוב המוחלט של פרשת ויקהל עוסק בבניית המשכן ובנדבת אנשי העם לבניית המשכן, אולם הפרשה נפתחת באזהרה על שמירת השבת.
מדוע מקדים עניין השבת לעניין בניית המשכן? רש"י עונה על השאלה ואומר: "הקדים להם אזהרת שבת לצווי מלאכת המשכן לומר שאינו דוחה את השבת". כלומר, בניית המשכן וכל המלאכות הנעשות בו אינם דוחים את השבת.
אולם עלינו להקשות: מדוע בניית המשכן אינה דוחה את השבת אך העבודה בתוך המשכן וגם בתוך בית המקדש כן מותרת ודוחה את השבת? הרי קיימת הקרבת קרבנות גם בשבת?
תשובה אחת יכולה להתקבל בעקבות עיון בתאריכים של בניית המשכן. המשכן הוקם בחודש ניסן על אף שכבר בחודש כסלו כליו היו מוכנים. היינו יכולים לומר שבניית המשכן איננה דחופה ולכן לא תדחה את השבת.
אולם התורה בכל זאת הזהירה לפני בניית המשכן על השבת. לכן ניתן להבין שהיה מקום לחשוב שבניית המשכן תדחה את השבת, על אף אי-הדחיפות.
פתרון אפשרי לשאלה נמצא מהתבוננות במדרשי חז"ל. בילקוט שמעוני (פרשת ויקהל) מובא:
רבותינו בעלי אגדה אומרים, מתחילת התורה ועד סופה אין בה פרשה שנאמר בראשה ויקהל אלא זאת בלבד. אמר הקדוש ברוך הוא, עשה לך קהלות גדולות ודרוש לפניהם ברבים הלכות שבת כדי שילמדו דורות הבאים להקהיל קהלות בכל שבת ושבת ולכנוס בבתי מדרשות ללמד ולהורות לישראל דברי תורה איסור והיתר כדי שיהא שמי הגדול מתקלס בין בני.
עוד מובא בבראשית רבה (יא, ט):
שנה ר' שמעון בן יוחאי, אמרה שבת לפני הקדוש ברוך הוא, ריבונו של עולם לכולם יש בן זוג (לכל יום: ראשון ושני, שלישי ורביעי וכו'), לי אין בין זוג. אמר לה הקדוש ברוך הוא, ישראל הוא בן זוגך, וכיון
שעמדו ישראל לפני הר סיני, אמר להם הקדוש ברוך הוא, זכרו הדבר שאמרתי לשבת כנסת ישראל היא בן זוגך. וזהו שנאמר (שמות, כ ח), זכור את יום השבת לקדשו.
שעמדו ישראל לפני הר סיני, אמר להם הקדוש ברוך הוא, זכרו הדבר שאמרתי לשבת כנסת ישראל היא בן זוגך. וזהו שנאמר (שמות, כ ח), זכור את יום השבת לקדשו.
שבת היא יום שביתה ממלאכה גשמית, מלאכה השייכת לימי המעשה, ולכן אין לה בן זוג מימי החול. בשבת נחים הכוחות הגשמיים של האדם ובמקומם מתגברים הכוחות הרוחניים. לכן במיוחד בשבת יש להקהיל קהילות ברבים וללמוד תורה, שכן היא כוח החיים האמתי של ישראל.
בני ישראל צריכים לעסוק בתורה על מנת שיהיו ראויים למשכן, שכן מטרת המשכן היא "ושכנתי בתוכם" (פרשת תרומה כה, ח) והשראת השכינה במשכן מביאה את השכינה לתוך כל אחד ואחד מישראל. דבר זה נעשה דווקא על ידי לימוד תורה ודווקא בלימוד ברבים.
זהו שמסיים שם בילקוט שמעוני:
משה תיקן להם לישראל שיהו דורשין בענינו של יום, הלכות פסח בפסח [...] הלכות חג בחג. אם אתם עושים כסדר הזה הקדוש ברוך הוא מעלה עליכם כאילו המלכתם אותי בעולמי, שנאמר (ישעיהו, מג יב) "ואתם עדי נאם ה' ואני אל".
בדרך זו אנו מבינים מדוע הקמת המשכן אינה דוחה את השבת. שבת היא זמן לעולם הרוחני העליון, עולם שאין לו קשר לעולם המעשה, אף לא לעולם המעשה של הקודש. בשבת עם ישראל עסוק בעשייה רוחנית, בלימוד התורה ברבים ובהמלכת שם ה' בעולם. בניית המשכן שייכת לעולם המעשה ועל כן אינה דוחה את השבת. לעומת זאת, עבודת הקרבנות כן דוחה את השבת כי היא עבודת הקודש עצמה. עבודה זו אינה שייכת כל כך לעולם המעשה הגשמי, מהותה היא דבקות בעולם הרוחני ועל כן ראוי שתיעשה גם בשבת, הזמן הראוי לעשייה רוחנית.
(על פי מאמר של הרה"ג אברהם יצחק הלוי כלאב).
ענבל משרקי
סטודנטית במסלול לחינוך מיוחד
סטודנטית במסלול לחינוך מיוחד
קבצים להורדה:
