פרשת כי תשא

​

דווקא במצב זה מופיע המשבר הנורא. אך זאת עלינו לדעת, שהמשברים שייכים לטבע המציאות. אנו חיים בעולם שיש בו משברים.

ה' מתגלה בשלמותו רק בעולם הבא. בעולם הזה יש גילוי וכיסוי, תערובת של טוב ורע ומשברים. המשברים מופיעים מראשית העולם: חטא אדם הראשון, קין והבל ועוד. האדם אמנם נברא בצלם אלוקים "עשה האלוקים את האדם ישר" (קהלת), אבל הוא נמצא בתחתיות ארץ. כשם שכך הוא בבריאת האדם, כן הוא בנתינת תורה לעולם.

כשהתורה יורדת לארץ במהותה היא שמימית, חמדה גנוזה (שבת פח, ב). אמנם היא מן השמים, אבל היא אינה בשמים: "לא בשמים היא", אלא יורדת לארץ –  "וירד ה' על הר סיני", וירידה זו מביאה למשברים ולנפילות. משבר העגל הוא משבר בקשר לתורה, בעניין התורה, נפילה ובלבול בהבנת התורה. יש פער בין אלוקיות לעולמיות, בין האידאליות להגשמה,  וכאן יסוד המשברים.
 
ר' יהודה הלוי בספר הכוזרי (א, צז) ממעיט בערך החטא ומבאר שלא היה כל כך איום ונורא כפי שעלול להשתמע. היה החטא בבחירת האמצעי. בני ישראל קבעו להם בעצמם דרך כיצד לעבוד את ה': "אלה אלוקיך ישראל". הלא גם בבית המקדש יש כרובים בצורת זכר ונקבה. אם כן, אין החטא היות בר גשמי משמש לעבודת ה', אלא בעשייתו שלא על פי דבר ה'.

ואחרי הבלבול בא התיקון.

נכון שבעולם יש משברים, העולם אינו כמישור, אי אפשר להתעלם מכך, אך אין צורך להיבהל מהם. מתגברים על המשברים ומתקנים אותם על ידי טיפול אלוקי עליון בדבר ה' ביד משה. ו"אין אדם עומד על דברי תורה אלא אם כן נכשל בהם" (גיטין מג ע"א) ומתוך ההתגברות יוצאים ברכוש גדול.

אנו מקבלים את שני לוחות הברית ומשתכלל הקשר של עם ישראל עם ריבונו של עולם: "ונפלינו אני ועמך". מתוך משבר חטא העגל מתברר יחסנו לתורה ומשתכללת קבלת התורה והשראת השכינה בתוכנו.

(מתוך מאמר של הרב שלמה אבינר)