דף הבית > פרשת משפטים

פרשת משפטים

דפי מאורות (5771-18)
פרשת יתרו ופרשת משפטים עוסקות בקבלת התורה ובמעמד הר סיני.
 
 
ההכנות לקבלת התורה, מעמד הר סיני ועשרת הדיברות מתוארים בפרשת יתרו. בסוף פרשת משפטים נאמר: "ואל משה אמר עלה אל האלוקים". מפרש רש"י שפרשה זו נאמרה בד' בסיוון לפני קבלת עשרת הדיברות ובאמצע נאמרו כל דיני המשפטים שבפרשת משפטים. מדוע מפסיקה התורה באמצע קבלת תורה ועשרת הדיברות כדי לבאר את המשפטים אשר תשים לפניהם? מכיוון שניתן לומר שאין מוקדם ומאוחר בתורה, יש להיכנס לעומק העניין ולהבין מדוע בחרה התורה להכניס נושא שני באמצע הראשון. במדרש על הפסוק בתהלים "מגיד דבריו ליעקב חוקיו ומשפטיו לישראל" נאמר: "מגיד דבריו ליעקב אלו עשרת הדברות, חוקיו ומשפטיו לישראל אלו המשפטים". משמע מזה שהמשפטים הם באותה דרגת קדושה כמו עשרת הדיברות. בפרשת עקב, כשמשה מזהיר את העם "והיה עקב תשמעון את המשפטים האלה", מפרש רש"י עקב שמשה מתייחס ל"מצוות שאדם דש בעקביו". לפעמים אין אנו יודעים מעלת קדושה של מצוות מסוימות ובמיוחד ערכם של המשפטים. לכן באה התורה ומדגישה את מעלת המשפטים ומשווה אותם לעשרת הדיברות. מה מעלה את המשפטים לדרגה גבוהה כל כך? אמרו חז"ל בשבת, שכל דיין הדן דין אמת שותף עם הקב"ה במעשה בראשית, ונאמר עוד במדרש שהמשפטים הם עיקר התורה. כך כל דין שנפסק על פי המשפטים נעשה חלק 
מן התורה ממש. על כן, כל דיין שהוציא דין אמת מתוך המשפטים נעשה שותף ממש לקב"ה במעשה בראשית.
זה אחד ההבדלים בין חוקות הגויים לחוקי עם ישראל. בחוקות הגויים השיקולים נובעים מתוך שיקול שכלי ואנושי בלבד, ולכן עלולים לטעות, אבל ישראל הדנים משפטי ה' שכינה שורה ביניהם כמו שנאמר בברכות: שלושה שיושבין בדין שכינה ביניהם. על כן משפטי התורה הם אמת לאמתה. מכאן ניתן להבין את דברי רש"י על הפסוק "לא תסורו ימין ושמאל", שאפילו אומר לך על ימין שהוא שמאל ועל שמאל שהוא ימין.
מסופר על הבעש"ט הק' זי"ע, שאדם אחד בא לדין לפני רב גדול ויצא חייב בדינו. אחר כך שאל אותו: אמנם יודע אני בבירור שהתורה אמת ודבר ה' אמת וקיים לעד ואיני מפקפק שבדין נפסק באמת על פי דין תורה, אבל אני לעצמי יודע שלא כך היה מעשה ובאמת איני חייב לשלם לבעל דיני, ואיך יתיישבו שתי אמִתות אלו כאחד? השיב לו: להוי ידוע לך שבגלגול הקודם נשארת חייב כסף לאדם זה ולכן ירדת שוב לעולם הזה כדי שתפרע לו את החוב מן הגלגול הקודם. הפירעון יהיה על פי המעשה של עכשיו, אינך חייב לו כלום רק כדי לשלם את החוב הקודם, ולכן יצא כך הפסק על פי התורה.
על פי הסיפור אנו למדים שפעמים הקב"ה מכוון את הדיינים לפסוק ולדון דווקא דין מסוים למרות שלמראית עין נראה הדבר כטעות מפני סיבות שעניינן דין אמת.
 
עדות כהן
סטודנטית במסלול לחינוך מיוחד, בהתמחות לתנ"ך
ובמכון הגבוה לחינוך ואמונה
 
 

 

 

 

קבצים להורדה:
PDF icon משפטים תשעא
מחבר:
כהן עדות