הנני שלחני - נעל"ה – נוער עולה ללא הורים

דפי מאורות (5771-25)
 
תכנית נעל"ה הופעלה לראשונה על ידי ממשלת ישראל באמצעות משרד החינוך והתרבות, בשנת הלימודים תשנ"ג 1992/3, בעקבות פניות של משפחות רבות מרחבי ברית המועצות  דאז, שביקשו לשלוח את ילדיהם ללימודים תיכוניים בישראל. לתכנית מתקבלים בני נוער בגיל 15 המשתתפים בתכניות תלת-שנתיות או דו-שנתיות. כיתות נעל"ה מתחנכות בבתי ספר ממלכתיים, ממלכתיים-דתיים וחרדיים, במסגרות של כפרי נוער, קיבוצים, ישיבות תיכוניות, אולפנות לבנות ועוד. בחירת זרם הלימודיםנעשית על ידי ההורים לפני הגעת התלמידים ארצה. בכיתה י"ב, לקראת סיום התכנית, התלמידים יכולים לפתוח בהליך התאזרחות. בישראל יש כיום כ-7,000 בוגרי תכנית נעל"ה.
 
 
 
פרסום ואיתור המועמדים למיון לתכנית נעשה על ידי נציגי הסוכנות היהודית ברחבי העולם, ועל ידי ארגון "נתיב".[1] הסוכנות היהודית אחראית גם להכנת התלמידים להגעתם ארצה, להטסתם ולהמשך הקשר עם ההורים בחו"ל.
במִנהלת נעל"ה יש אגף בוגרים המטפל בבוגרי התכנית מכיתה י"ב ועד לסיום השנתיים הראשונות מיום גיוסם לצבא. אגף זה מדריך ומלווה את הבוגרים במגעיהם עם משרד הפנים, עם משרד הקליטה ועם צה"ל.
"הפורום הישראלי", ארגון מתנדבים שמטרתו לקיים קשר עם יהודים בתפוצות, מפעיל פרויקט הנקרא "חבק חייל". הפרויקט פועל בבתי ספר יסודיים ובחטיבות ביניים המאמצות חיילים בוגרי נעל"ה. תלמידי הכיתות שולחים לחיילים בוגרי התכנית חבילות שי אחת לשבועיים, ואחת המשפחות בכל כיתה משמשת משפחה מארחת לחייל. כיום משתתפות כשלוש מאות כיתות במסגרת פרויקט זה.
למידע נוסף:
אפל, אביטל, מצב הקליטה של בוגרי תכניות נעל"ה וסל"ה : מוגש לוועדת העלייה והקליטה בתפוצות של הכנסת, ירושלים תשס"ב.
אתר נעל"ה: http://www.naale-il.orgt
 

 

מחבר:
צורן, עמליה
דוא"ל: