You must have Javascript enabled to use this form.
מתעניינים בלימודים?
השאירו פרטים
השאירו פרטים
מתעניינים בלימודים? השאירו פרטים
מחנכים באמונה - אברהם יעקב ברוור
דפי מאורות (5772-39)
תרמ"ד–תשל"ו (1884–1975)
גאוגרף עברי ראשון וממייסדי לימודי ארץ ישראל כתחום דעת עצמאי.
נולד בגליציה. את חינוכו קיבל ב"חדר" והמשיך בלימודים תיכוניים בגימנסיה פולנית בעיר קולומיה. את לימודיו האקדמיים סיים באוניברסיטת וינה וקיבל דוקטורט במקצועות היסטוריה וגאוגרפיה. באותו פרק זמן למד בוינה גם בבית המדרש לרבנים והוסמך לרבנות.
בשנת 1911 עלה לארץ ולימד בבית המדרש למורים בירושלים, בהנהלתו של דוד ילין, ומאוחר יותר בסמינר למורים של "המזרחי" ע"ש ליפשיץ. במלחמת העולם הראשונה נאלץ לגלות לתורכיה שם שימש בין היתר כרב בקושטא.
בשנת 1920 שב לארץ והתמסר כולו לידיעת הארץ. ייחודו של ברוור בחקר ארץ ישראל היה בכך שהמחקר נעשה על ידי יהודי הבקי בתולדות העם והארץ, המכיר את כל מקורות המסורת, מומחה ומוכר בתחום הגאוגרפיה. גישתו הייתה חדשנית לתקופתו בכך שהוא ראה בנוף תוצאה של שילוב בין תופעות הטבע ובין פעילותו של האדם. ספרו המסכם הראשון "הארץ – ספר לידיעת הארץ" ראה אור בתל-אביב בשנת 1928. כמו כן כתב ערכים לאנציקלופדיה העברית, פרסם תעתיק עברי לשמות מקומות במפות שהוציא לאור, היה אחראי מטעם ועד הלשון העברית על ניסוח שמות עבריים למונחים גאוגרפיים והיה ממייסדיי ועדת השמות העברית. ד"ר ברוור פרסם מאמרים מדעיים רבים בשפות שונות ובהם מאמר על עלילת דמשק. הוא הגה את רעיון הקמת החברה לחקירת ארץ ישראל ועתיקותיה והיה מזכירה הראשון.
כתב בקביעות מאמרים לעיתונים, תחילה ל"הארץ" ולאחר מכן גם לעיתונים אחרים, במיוחד ל"הצופה". תוכנם כלל בעיקר הסברים על הרקע הגאוגרפי וההיסטורי של מאורעות התקופה. ד"ר ברוור הקדיש רבים ממאמריו לבעיות איכות החיים בארץ, ולא חסך את שבט ביקורתו מתופעות שליליות בחיינו הציבוריים והפרטיים שיש בהן השחתת הנוף והמידות.
יחד עם זאת ראה הרב ד"ר ברוור את עיקר מפעל חייו בהוראה. כאן פעל להשריש את המחקר המדעי יחד עם אהבת הארץ וטיפוח הקשר אליה. לצורך כך הכין את תכנית הלימודים הראשונה בגאוגרפיה וחיבר בשנות המנדט מספר רב של ספרי לימוד, אטלס ומפות. הוא יזם גם יציאות לטיולים ולסיורים שהיוו חלק חשוב מתכנית ההוראה בגימנסיות ובבתי המדרש למורים.
בשנת 1911 עלה לארץ ולימד בבית המדרש למורים בירושלים, בהנהלתו של דוד ילין, ומאוחר יותר בסמינר למורים של "המזרחי" ע"ש ליפשיץ. במלחמת העולם הראשונה נאלץ לגלות לתורכיה שם שימש בין היתר כרב בקושטא.
בשנת 1920 שב לארץ והתמסר כולו לידיעת הארץ. ייחודו של ברוור בחקר ארץ ישראל היה בכך שהמחקר נעשה על ידי יהודי הבקי בתולדות העם והארץ, המכיר את כל מקורות המסורת, מומחה ומוכר בתחום הגאוגרפיה. גישתו הייתה חדשנית לתקופתו בכך שהוא ראה בנוף תוצאה של שילוב בין תופעות הטבע ובין פעילותו של האדם. ספרו המסכם הראשון "הארץ – ספר לידיעת הארץ" ראה אור בתל-אביב בשנת 1928. כמו כן כתב ערכים לאנציקלופדיה העברית, פרסם תעתיק עברי לשמות מקומות במפות שהוציא לאור, היה אחראי מטעם ועד הלשון העברית על ניסוח שמות עבריים למונחים גאוגרפיים והיה ממייסדיי ועדת השמות העברית. ד"ר ברוור פרסם מאמרים מדעיים רבים בשפות שונות ובהם מאמר על עלילת דמשק. הוא הגה את רעיון הקמת החברה לחקירת ארץ ישראל ועתיקותיה והיה מזכירה הראשון.
כתב בקביעות מאמרים לעיתונים, תחילה ל"הארץ" ולאחר מכן גם לעיתונים אחרים, במיוחד ל"הצופה". תוכנם כלל בעיקר הסברים על הרקע הגאוגרפי וההיסטורי של מאורעות התקופה. ד"ר ברוור הקדיש רבים ממאמריו לבעיות איכות החיים בארץ, ולא חסך את שבט ביקורתו מתופעות שליליות בחיינו הציבוריים והפרטיים שיש בהן השחתת הנוף והמידות.
יחד עם זאת ראה הרב ד"ר ברוור את עיקר מפעל חייו בהוראה. כאן פעל להשריש את המחקר המדעי יחד עם אהבת הארץ וטיפוח הקשר אליה. לצורך כך הכין את תכנית הלימודים הראשונה בגאוגרפיה וחיבר בשנות המנדט מספר רב של ספרי לימוד, אטלס ומפות. הוא יזם גם יציאות לטיולים ולסיורים שהיוו חלק חשוב מתכנית ההוראה בגימנסיות ובבתי המדרש למורים.
לעיון נוסף:
• בן-אריה, יהושע, "התפתחות לימוד ידיעת ארץ ישראל בעם היהודי בעת החדשה (עד להקמת מדינת ישראל)", בתוך: קתדרה: לתולדות ארץ-ישראל וישובה , 100: 306–338, תשס"א, 2001
• שפנייר, יוסי, "הכרת הסביבה בטיולים ראשונים בסמינר 'מזרחי' (ליפשיץ)", בתוך: מים מדליו , 16: 163–184, 2005/06
• בן-אריה, יהושע, "התפתחות לימוד ידיעת ארץ ישראל בעם היהודי בעת החדשה (עד להקמת מדינת ישראל)", בתוך: קתדרה: לתולדות ארץ-ישראל וישובה , 100: 306–338, תשס"א, 2001
• שפנייר, יוסי, "הכרת הסביבה בטיולים ראשונים בסמינר 'מזרחי' (ליפשיץ)", בתוך: מים מדליו , 16: 163–184, 2005/06
קבצים להורדה:
