הנני שלחני - יהושע כהן

נולד בפתח תקווה וגדל בכפר סבא. בגיל 14 הצטרף לאצ"ל[1] ואחר כך עבר ללח"י.[1] בשנת 1942 לאחר שהבריטים עצרו את רוב מפקדי הלח"י2 והרגו את המפקד אברהם שטרן ("יאיר"), שימש כהן מפקד בפועל תוך כדי שהוא נע ונד בין דירות מסתור ופרדסים. לאחר מכן שימש ראש המבצעים של הלח"י. בשנת 1943 נתפס והוגלה על ידי הבריטים לאריתריאה (אפריקה).

עם קום המדינה שוחרר וחזר לארץ. כעבור מספר חודשים ירד שוב למחתרת הפעם מפני ממשלת ישראל בחשד (שלימים יתברר כמוצדק) שרצח את הרוזן ברנדוט, המתווך מטעם האו"ם בין ישראל למדינות ערב במלחמת השחרור. בשנת 1949 התגייס לצה"ל. בתום שירות החובה ביקש להמשיך בצבא קבע, אולם בשנות החמישים נאסר על אנשי לח"י לשעבר לשרת בצבא קבע, מצא עבודה כמנהל בנייה וניסה להתחיל בחיים "רגילים".

בשנת 1952 הצטרף כהן עם אשתו ובנו בן השלוש למייסדי קיבוץ שדה-בוקר. הם התמודדו עם תנאי חיים שהיו קשים במיוחד למשפחה צעירה: מחסור במים, דרכי גישה משובשות, לא היו במקום ילדים, לא היה רופא וכו'. מפאת התנאים במקום נשלח בנם בגיל ארבע לקיבוץ משאבי שדה ואחר כך לרביבים. הילד הגיע הביתה רק אחת לשבועיים-שלושה.

בשדה בוקר למד כהן לנצל את משאבי הנגב, עסק בביטחון היישוב ובקשר עם הבדואים. בתחילת 1953 הצטרף לשדה בוקר דוד בן גוריון, יריבם המר של אנשי האצ"ל והלח"י. במשך עשרים שנה מאז ועד לפטירת דוד בן גוריון, התפתחה ידידות עמוקה בין בן גוריון ובין כהן שמונה לשומר ראשו.

כהן היה ממקימי בת ספר שדה "שדה בוקר", השתתף בחפירות ארכאולוגית במצדה ובעבדת. לאחר מלחמת ששת הימים היה ממייסדי בית ספר שדה כפר-עציון והחל לעסוק בחינוך תוך התמקדות בסיפורי גבורה יהודית: מצדה, העמידה היהודית בשואה ובגוש עציון.

יהושע כהן חיפש תמיד את החיבור בין העם, העבר והנוף שמסביבו: "ההתמסרות, הדבקות והדאגה לעם ישראל היא שמאחדת את אנשי הלח"י, בן גוריון, לוחמי הגטאות מהשומר הצעיר ומתיישבי יהודה ושומרון" (מצוטט אצל רון פדר, תשמ"ט).

לעיון נוסף:

רון פדר, ג'. (תשמ"ט). אהבה בפרדסים: סיפורו של יהושע כהן. ירושלים ותל אביב: יד בן צבי ועם עובד.

שלג, י'. (תשנ"ז). רוח מדבר: סיפורו של יהושע כהן. תל אביב: משרד הביטחון.

[1] אצ"ל = ארגון צבאי לאומי בארץ ישראל שהוקם בשנת 1931 ומרד בשלטון הבריטי.

2לח"י = לוחמי חרות ישראל, מחתרת יהודית שהוקמה על ידי פורשי האצ"ל ופעלה נגד השלטון הבריטי החל משנת 1940.