דפי מאורות (5772-18)

הרב שמשון בן רפאל הירש חי בגרמניה במאה ה-19. האמנציפציה הביאה למעורבות גדלה והולכת של היהודים בחיי המדינה. במקום עיסוק בקמעונאות וברוכלות זעירה נפוץ העיסוק היהודי במסחר סיטונאי ובמקצועות חופשיים, כגון עריכת דין, רפואה, עיתונאות וכיוצא בזה. התמורות ביהדות גרמניה במאה ה-19 באו לידי ביטוי נרחב גם בתחום הדתי. החילון וההתבוללות אכלו בקהילות היהודיות בכל פה.

 

 

עם זאת התפתחו הזרמים הדתיים השונים – הרפורמה, האורתודוקסיה והניאו-אורתודוקסיה, אשר במרכזה עמד הרש"ר הירש. הרב ראה את תהליכי המודרניזציה והאמנציפציה באור חיובי. לדעתו,  ערכי השוויון, כבוד האדם וכיוצא בזה הם ערכים אוניברסליים מודרניים, תואמים את רוח היהדות ואף שאובים ממנה. לכן ניתן לחיות חיים מודרניים תוך הקפדה על תרי"ג מצוות, קלה כחמורה.

הרב הירש, קבע את הצירוף "תורה עם דרך ארץ" כסיסמתה של הניאו-אורתודוקסיה. המושג "דרך ארץ" מייצג את דרכי מחייתו של האדם, את חייו האזרחיים ואת נוהלי הנימוס, האדיבות וההגינות, נורמות מוסכמות בחיי חברה, וכן דפוסים תרבותיים, אנושיים, כלליים ואזרחיים שונים.

מראשית דרכו טען הרש"ר הירש כי אין כל חידוש בשיטתו וכי הדברים מצויים כבר בתנ"ך ובדברי חז"ל, כך כתב: "אין אני רוצה ליצור יהדות חדשה, אלא במידת האפשר לתפוס ולתאר את הקיים". הוא הורה ללמד בצמידות רבה ככל האפשר להנחייתם של חז"ל במסכת אבות: "בן 5 למקרא, בן 10  למשנה, בן 13 למצוות, בן 15 לתלמוד...".

את המשמעויות החינוכיות של "תורה עם דרך ארץ" העמיד הרב הירש על שלושה עקרונות:

א. עליונות התורה: בהיות התורה אמת מוחלטת וחובקת-כול, יש לבחון על פיה כל רעיון כללי או מדעי אשר אנו נתקלים בו

     במסגרת לימודי "דרך ארץ". לפיכך, רעיון העומד בסתירה לתורה – יידחה, ואילו רעיון העולה עם התורה בקנה אחד –

     יאומץ ויילמד. עיקרון זה הוא שגרם לרב הירש לאמץ את יצירתו של שילר. לדעתו, שילר שיקף ביצירותיו אידאלים של

     אצילות, צדק, מוסר וחירות במסגרת החוק, ולכן היה ראוי לברכה שתוקנה על ידי חז"ל "ברוך שנתן מחכמתו לבשר ודם".

     לעומת זאת דחה את יצירתו של גיתה, שהיה סוער ופורק עול.

ב.  אי ההפרדה בין הוראת התורה להוראת ההשכלה הכללית: כל המקצועות יילמדו באותו מוסד חינוכי ועל ידי מורים יראי

     שמים. עיקרון זה הוא ביטוי לתפיסה שלפיה הקב"ה דיבר אל האדם מתוך הטבע ומתוך ההיסטוריה.

ג.  עדיפות מוחלטת ללימודים התורניים מבחינת זמן ואמצעים.

 

לעיון נוסף

הירש שמשון רפאל, "יסודות החינוך – שיחות פדגוגיות", נצח, בני ברק 1980

פיקסלר יאיר, "החינוך הביתי במשנתו של הרב הירש",

בתוך אתר דעת: http://www.daat.ac.il/daat/chinuch/harashar/2-2.htm 

 

 

 

 

 

 

קבצים להורדה:

משפטים תשעב.pdf

מחבר:

מכמן, ברוריה