דפי מאורות (5773-39)

מדבריו לפרשת חקת

 

בשתי הפרשות הראשונות של חומש במדבר נפגשנו בהכנות לדרך הזאת שממצרים לירושלים.

 

 

​

יש תכנית מפורטת איך הולכים בדרך, יש תקיעת חצוצרות, ונקבע מי הולך ראשון  ומי הולך אחרון. יש סדר סיסטמתי אלוהי וכן סטטיסטיקה אלוהית. על כן חומש במדבר נקרא "חומש הפקודים". יש מִפקד צבאי ויש מִפקד צבא הקודש.

באמצע "בהעלותך" מתחילה ההליכה הממשית בדרך עם כל צרותיה. מתוך כל הבלבולים האלה, משתכללת עמידת בית ישראל. עברנו דרך כל הסיבוכים, ומתוך כך נתבררו המהלכים הפנימיים שלנו.

ברוך ד', עכשו אנו מגיעים אל המטרה, אל מחוז חפצנו, ויש צורך בהכנות לקראת סופה של הדרך. [...] לעומת השירה הגדולה אחרי קריעת ים סוף בכניסה למדבר "אז ישיר משה ובני ישראל את השירה הזאת לד'", נפגשים לקראת סיום הדרך במדבר בשירה שלא נזכרים בה שם ד' ושם משה רבנו. שירת הבאר היא ביטוי בצורה שירית חיצונית למאורעות עם הגויים ומקומותיהם. היא שירה על המאורעות הפוליטיים והממלכתיים שלנו בדרך. על כל המהלכים האלה שלנו עם אומות העולם, שייכים לסיום ענייני המדבר והתקרבותנו אל המקום אשר בחר ד'. לכן אף על פי שלא נזכרת בה בפירוש המילה "תורה" ועניינה, נמצא אצל חז"ל שגם ביטויי השירה הזאת שייכים במידה מסוימת לעניינה של תורה. לדוגמא: "וממתנה נחליאל" זו תורה. מתוך כל המאורעות האלה הולך ומתגלה אור תורה וישראל. כל המצבים האלה הם מדרגות של התגלות השראת השכינה בישראל. דרך כל הגלגולים הפוליטיים והארציים מופיע גילוי עניינם של ישראל, ואין הוא מנותק מבירור ערך אור התורה בישראל. לכן דרך כל סיבוכי המדבר הפנימיים והחיצוניים, הולך ומתגלה הערך הגדול של הנחלה לישראל, נחלת התורה ונחלת הארץ, וכך עכשו דרך כל הסיבוכים, אנחנו מתקרבים יותר ויותר לגילוי אור תורה בישראל, בתוכנו ומתוכנו על כל מלוא רוחב ארצנו ועל כל כלל ישראל, לאור חדש של ציון.

 

מתוך: הרב שלמה אבינר (עורך), שיחות הרב צבי יהודה – במדבר ירושלים תשס"ב, עמ' 240–251.

 

 

קבצים להורדה:

חקת תשעג.pdf