דף הבית > מחנכים באמונה - מתי יגיעו מעשיי למעשי אבותיי?

מחנכים באמונה - מתי יגיעו מעשיי למעשי אבותיי?

דפי מאורות (5772-05)
אחד מחסידיו של המגיד מזלוטשוב[1] שאל את רבו: נאמר בספר תנא דבי אליהו: "לפיכך היו אומרים כל אחד ואחד, מתי יגיעו מעשי למעשה אברהם יצחק ויעקב?"
 
 
מה כוונתם של דברים אלו? כלום אין זו העזה שאדם רואה את עצמו מסוגל לעשות כמעשה האבות?
השיב הרב: "כשם שהאבות יסדו עבודה חדשה איש איש לפי סגולתו [...] כך גם אנו חייבים איש לפי תכונתו ויכולתו, לחדש דבר לאור התורה והעבודה ולעשות בחינת 'תעשה ולא מן העשוי' ". עם כל אדם ואדם בא חידוש לעולם, משהו ראשון ויחיד שעוד לא היה כמותו. לפי תורת החסידות חייב כל אדם מישראל לידע ולכוון בדעתו שהוא יחיד בעולם מבחינתו, ועדיין לא היה בעולם כדומה לו, כי לוּ כבר היה כמותו בזה העולם שוב לא היה צורך בו שיבוא הוא לעולם (בובר, מ', דרכו של אדם על פי תורת החסידות, עמ' 15).
האם כדאי לספר סיפור חסידי זה לתלמידינו? הרי זה עלול להיות מסוכן. הם עלולים לפרש זאת כהיתר ליצור תורה לעצמם, לפי נוחותם. אך איזה מחיר נשלם אם לא נספר זאת להם?
 

[1] מתלמידיו של הבעש"ט והמגיד ממזריטש (ה'תפ"ו– ה'תקמ"ו; 1726–1786

 
 

 

 

 

מחבר:
גודמן, הרב יונה