You must have Javascript enabled to use this form.
מתעניינים בלימודים?
השאירו פרטים
השאירו פרטים
מתעניינים בלימודים? השאירו פרטים
הרצי"ה קוק - מדבריו לפרשת נשא
דפי מאורות (5773-35)
מדוע בחו"ל אומרים ברכת כוהנים רק ביום טוב?
ב'אגרות' מוזכר בקשר לנשיאת כפיים, שמהות המצווה היא השמחה [...] ברכת כהנים אינה מצווה של אמירה, יש בתורה מצוות של אמירה, אמירה בכוונה, אבל כאן נאמר: 'כה תברכו את בני ישראל, אמור להם [...] ושמו את שמי על בני ישראל ואני אברכם'.
אין כאן ענין של אמירה אלא של שימת ברכה. דרך הצינור הזה, מתוך גרונם של כהנים, נמשכת ברכה אלוהית, ברכה מן השמיים. דרך אדם זה נמשך שפע של ברכה, ממשיות של ברכה. לכן אם האדם הזה בריא ומרגיש טוב, אם הידידות שלמה, אז נמשכת ברכה אמיתית דרך רמ"ח אבריו ושס"ה גידיו. כדי שהברכה תימשך בכח המצווה, בכח הקדושה האלוהית, יש צורך בהרגשה נפשית וגופנית טובה, בשמחה, במצב רוח טוב, ואז אפשר לקיים את הברכה בשלימות ואמיתיות. אבל במצב רוח לא טוב או חולני, אי אפשר לברך. זה דומה לאדם שאין לו תפילין ברשותו, ואינו יכול להניח כי הוא אנוס. כך המצב בחוץ לארץ: צער הגלות, פירוד הגלות, טירדת הפרנסה בגלות. במצב גלותי אין אפשרות לברך. זה גדר של אונס. אמנם, מידי פעם, ביום טוב, יש איזו התרוממות מיוחדת, ומתגברים מכח שמחת יום טוב.
מתוך: שיחות הרב צבי יהודה – במדבר, בעריכת הרב שלמה אבינר, ירושלים תשס"ב, עמ' 67.
תלמידים מספרים
סיפר הרב דוד חי הכהן: עוד בטרם למדתי בישיבה, נזדמנתי לישיבה יום אחד לתפילת שחרית. הרב צבי יהודה היה באותם ימים כהן יחידי בישיבה, ואני בהיותי כהן הצטרפתי אליו, ועליתי לברך את עם ישראל באהבה. בסוף התפילה, פנה אלי הרצי"ה, במאור פנים ואמר לי: "יישר כח ששכללת את המצווה שלי", שהרי מצות ברכת כהנים, מהתורה הינה בשניים, ובכהן אחד כתבו פוסקים רבים, שאינה אלא מדרבנן...
סיפר הרב ישראל צבי מלכיאל: פעם אחת בבוקר חורפי וקר, יצא הרב ליטול ידיו לברכת כהנים ולא שב. רק בתום חזרת הש"ץ חזר לאולם התפילה. לאחר התפילה הסביר לנו: "מעיקר הדין, די לציבור בשני כהנים לנשיאת כפיים. כל כהן נוסף הרי זה בבחינת הידור מצווה. בנוסף אלי, יש עוד שני כהנים מתלמידי הישיבה ואילו השטיח מספיק רק לשניים. אם אכנס לברכת הכהנים בודאי יכבדוני בעמידה על השטיח, וכהן אחר יצטרך לעמוד על הרצפה הקרה. מוחל אני על הידור המצווה שלי, ובלבד ששני התלמידים הכוהנים יעמדו בנשיאת כפיים על השטיח...".
מתוך: הילה וולברשטיין, משמיע ישועה, מרכז שפירא תש"ע, עמ' 441–442
קבצים להורדה:
