דף הבית > מחנכים באמונה

מחנכים באמונה

דפי מאורות (5771-53)
באים מחנכים מלומדים, מסתכלים בחיצוניות, מסיחים דעה גם הם מן האני, ומוסיפים תבן על המדורה, משקים את הצמאים בחומץ, מפטמים את המוחות ואת הלבבות בכל מה שהוא חוץ מהם, והאני הולך ומשתכח, וכיון שאין אני אין הוא, וקל וחומר שאין אתה. רוח אפינו משיח ד', זהו גבורתו, הדר גדלו, איננו מבחוץ לנו, רוח אפינו הוא. את ד' אלקינו ודוד מלכנו נבקש, אל ד' ואל טובו נפחד, את האני שלנו נבקש, את עצמנו נבקש ונמצא, הסר כל אלהי נכר, הסר כל זר וממזר, וידעתם כי אני ד' אלקיכם, המוציא אתכם מארץ מצרים להיות לכם לאלקים, אני ד'.
מרן הראי"ה זצ"ל, שמונה קבצים קובץ ג' אות כד
[אורות הקודש ג', עמ' קמ: בקשת האני העצמי]
 
 
לוז המעש החינוכי אינו מובן מאליו. כדי לחנך, לא די במענה דיסציפלינרי, פדגוגי ומתודי. אנומליה ידועה היא שמערכת הכשרת המורים עוסקת אומנם הרבה בדרכי הוראת המקצועות השונים ואולם "מקצוע" אחד – הכשרת מחנך, הוזנח, תוך הנחה (?) שאותו לא צריך ללמד, לפי שהוא ייווצר מאליו! שמא תאמר משרד החינוך אינו מחשיב "מקצוע" זה? ממש לא – הנה, חוזר מנכ"ל (1978) הגדיר את תפקיד המחנך כ"פונקציה החשובה ביותר בתהליך החינוך"! דא עקא, מה שבא מאליו, כ"קיקיון של יונה", עלול גם להסתיים באותו אופן...
חייבים אפוא לזרות אלומת אור על הכשרת המחנך – ולמעשה כל מורה – למלאכת החינוך כשלעצמה. ואם כך הדבר ככלל, הרי מערכת דתית ודאי ראוי לה שתעגן ותבסס משנה סדורה בנדון על אדני תורה ומצוות, הלכה ויראת שמיים.
זה כבר אימצה לעצמה מכללת אורות ישראל נוהג הגורס הצפת 'נושא שנתי' בכל מערכותיה: מסלולים והתמחויות, תארים ראשוניים ושניים, שלוחות ומכוני הוראה, לימודי תעודה והשתלמויות ועוד, הן בבמות עיון ממוקדות והן במסגרות הלימודים עצמם. לשנה"ל תשע"ב נקבע אפוא הנושא "מחנכים באמונה", בשלושה דגשים עיקריים: כלפי המתחנך - חינוך לחיים של אמונה; כלפי המחנך – אמונה בהקניית תודעת השליחות שבחינוך; והשלישית –  גיבוש אמונה אופטימית בחניך. פינה זו של דפי מאורות תוקדש לכך, אי"ה, במהלך השנה.
העם דורש חינוך אמוני - אנו תקווה שנוכל להיענות.
 
בית המכללה מאחל לכל תלמידיו ותלמידותיו, בוגריו ובוגרותיו, ידידיו ותומכיו וכלל עם ישראל
שנה טובה ומתוקה, כתיבה וחתימה טובה.
 
 

 

 

 

מחבר:
גוטל, הרב פרופ' נריה