במעגלי העם היהודי - הנח"ל – נוער חלוצי לוחם

דפי מאורות (5774-37)
הנח"ל הוא חיל ייחודי לצה"ל שראשיתו עוד בטרם קום המדינה. החל משנת תש"ד החלו תנועות הנוער לאפשר לחניכיהן להתגייס לפלמ"ח. הגרעין חנה באחד הקיבוצים שהיו קשורים לתנועה ועסק שם שבועיים באימונים ושבועיים בעבודה חקלאית.
 
 
מלחמת השחרור שיבשה הסדר זה. הבנים הופרדו מהבנות ויצאו לשירות ממושך. נוסף על כך החלו להירקם תכניות לגיוס בוגרי כיתות יא–יב. אנשי תנועות הנוער חששו מאבדן תחושת השייכות החלוצית בקרב בוגרי התנועות במהלך שירותם הצבאי והם פנו לבן גוריון בבקשת עזרה. בן גוריון שאף להקים צבא חלוצי שיספוג את ערכי ההתיישבות העובדת ולכן לחץ למציאת הסדר בין משרד הביטחון לתנועות הנוער.
הסדר זה היה בנוי ממספר עקרונות: מבחינה מבצעית החיילים כפופים לצורכי הצבא ולפיקודו במסגרת גדוד היאחזויות. ההיאחזות היא נקודת יישוב המוחזקת תקופה מסוימת בידי גרעיני ההתיישבות. הראשונה שבהן נוסדה בתשי"ג – קיבוץ נח"ל עוז שמול עזה.
החיילים עסקו בהיאחזות בעבודה חקלאית ולפי הצורך גם בפעילות ביטחונית, כאשר הציפייה הייתה שלאחר מספר שנים היישוב יהיה בשל מבחינה חברתית וכלכלית להתאזרחות על ידי הגרעינים. במשך השנים הוקמו 118 יישובים, מרביתם בערבה, בגולן, בגליל וביו"ש. מבחינה משקית-כלכלית החיילים לא קיבלו משכורת, אלא כלכלה ושיכון בלבד במסגרת הקיבוץ.
מסגרת הנח"ל משכה אליה מאז ומתמיד אחוז ניכר של דתיים. בשנים הראשונות נוצרה האפשרות, במסגרת הגרעינים של תנועות בני עקיבא או עזרא, לשירות הומוגני יחסית מבחינה דתית. לאחר מכן שימש הנח"ל מסגרת להקמת ישיבות ההסדר.
בשנת 1982, תוך כדי מלחמת לבנון, הוקמה חטיבת הנח"ל הראשונה. חטיבת הנח"ל היא חטיבת חיל רגלים מובילה ואיכותית הפועלת בכל חזיתות הלחימה המרכזיות של צה"ל: גבול לבנון, יהודה ושומרון ומרחב רצועת עזה.
 
במסגרת פיקוד הנח"ל פועלות כמה יחידות:
  • גדוד קרקל (גדוד 33) [מספר הגדוד מייצג את 33 הלוחמות מהפלמ"ח אשר נפלו בקרב]: גדוד חיל רגלים המשלב לוחמים ולוחמות יחד.
  • מח"למתנדבי חוץ לארץ. מסלול המיועד לבני נוער יהודיים מרחבי העולם, בני 18–23, המבקשים להתנדב לשירות צבאי קרבי בצה"ל.
  • מורות חיילות: מורות-חיילות המסייעות בבתי ספר ובקהילה.
  • גרעין "צבר": פרויקט שהחל ב-1991. חברי הגרעין הם בנים לישראלים השוהים בחו"ל ובוחרים עם סיום לימודיהם לחיות בארץ ולשרת בצה"ל.
  • גרעיני מדרשות: מסלול המיועד לבנות דתיות המעוניינות להתגייס למסלול המשלב לימודים תורניים עם שירות צבאי.
  • הנח"ל החרדי: על כך יפורט בערך נפרד.
מקורות
·         דוד קורן,  הנח"ל – צבא עם ערך מוסף. ירושלים: יד יצחק בן צבי ויד טבנקין, 1997.
·         אתר הנח"לhttp://www.gal-ed.co.il/nachal/show_item.asp?levelId=45107
 
 
 

 

 

 

מחבר:
פולצ'ק, בועז