You must have Javascript enabled to use this form.
מתעניינים בלימודים?
השאירו פרטים
השאירו פרטים
מתעניינים בלימודים? השאירו פרטים
עיונים בסידור התפילה - אב הרחמים הוא ירחם עם עמוסים
דפי מאורות (5773-11)
תפילת אב הרחמים כהכנה לקריאת התורה
אחד מן השיאים בתפילות שבת הוא ללא ספק הוצאת ספר התורה לקראת קריאת הפרשה השבועית. אמנם תקנו חכמים אמירות מסוימות גם בקריאות שחלות באמצע השבוע (שני וחמישי, תעניות, ראש חודש וימי חול המועד), אבל בשבת הרחיבו אמירות אלה.
הקטע הקצר והאחרון שנאמר לפני שמעלים את הקרוא הראשון לתורה הוא:
אב הרחמים, הוא ירחם עם עמוסים ויזכור ברית איתנים ויציל נפשותינו מן השעות הרעות ויגער ביצר הרע מן הנשואים ויחון אותנו לפליטת עולמים, וימלא משאלותינו במידה טובה, ישועה ורחמים.
הראשון המזכיר תפילה זאת כלשוננו, הוא ר' שמחה מויטרי, תלמיד רש"י בסידורו הידוע "מחזור ויטרי", סידור שהתקבל בקרב יהודי אשכנז זה מאות בשנים. הוא מוסיף שם במקור קטע סיום שכיום אומר הגבאי בשינוי לשון בזמן שמעלה את הקרוא הראשון, לאחר המילים "ישועה ורחמים", שהגבאי מוסיף את המילים "ויעזור ויגן ויושיע לכל החוסים בו ונאמר אמן". תפילה זו נאמרת בכל פעם שמוציאים את הספר, גם בימי החול.
ביאור קטעים מתוך התפילה:
א. עם עמוסים: מחזור ויטרי ביאר שכוונת הביטוי "עם עמוסים" היא שמכוון לעם ישראל שעליהם כתוב בישעיה (מו, ג) "העמוסים
מני בטן". יצוין שהביטוי "עמוסים" ככינוי לאומה נמצא גם בקידוש לבנה, "עטרת תפארת לעמוסי בטן". אם כן אנו מבקשים שאבינו
שבשמים, בעל הרחמים ירחם על עמו.
ב. ויזכור ברית איתנים: האבות נקראו "איתנים" בחנוכת מקדש שלמה שנערך ב"ירח האיתנים בחג", שדרשו חז"ל בבבלי (ראש
השנה, יא ע"א) "בירח שנולדו בו איתני עולם". בחודש תשרי נפקדה שרה (נוסף על רחל וחנה) אם יצחק אבינו. זכות אבות
עומדת לנו גם ברגעי תוכחה, כאמור בויקרא בסיום התוכחה בפרשת בחוקותי "וזכרתי את ברית יעקב" (ויקרא כו, מב).
ג. ויגער ביצר הרע מן הנשואים: ה' ירחיק את יצר הרע מישראל, אותו עם שה' נשא, כאמור "ואשא אתכם על כנפי נשרים" (שמות
יט, ד).
ד. יציל נפשותינו מן השעות הרעות: מקור הביטוי הוא בירושלמי (ברכות ב, א) "יהי רצון מלפניך ה' אלוקינו ואלוקי אבותינו
שתצילנו משעות הקשות הרעות היוצאות המתרגשות לבוא לעולם". אמנם חייב אדם לברך על הרעה כשם שמברך על הטובה
(ברכות נד ע"א), והטעים הגר"א שצריך לברך באותה עוצמה פנימית על מה שנראה לנו כרע כשם שנעשה זאת בלב שלם
בהודאה על הטובה. אבל מכל מקום עלינו להיערך מול זמנים שנראים קשים ואנו מבקשים סיוע אלוקי לכך. אין ספק שבעמדנו
לקרוא כעת בתורה, דרך החיים ותוכחות המוסר של היהודי, נוכל להינצל מיצר הרע, כדברי חז"ל "בראתי יצר הרע, בראתי תורה
תבלין" (בבא בתרא טז, ע"א). אבל נוסף על כך התורה גם תגן עלינו, פשוטו כמשמעו, כדברי הגמרא (סוטה כב ע"א) "תורה מגנא
ומצלא". זה בא לידי ביטוי בסיום קטע "אב הרחמים" שבמחזור ויטרי "ויגן ויושיע לכל החוסים בו".
ה. הביטוי "אב הרחמים" בתחילת הקטע מופיע בצורת סמיכות, לאמור האב של הרחמים, בדומה לכינוי של אברהם "אב המון
גויים" (בראשית יז, ד–ה).
הביטוי "ויגער ביצר הרע" מזכיר את דברי הנביא זכריה (ג, ב) הנקראים בהפטרת שבת חנוכה ובפרשת בהעלותך "ויאמר ה'
אל השטן, יגער ה' בך השטן". עניינו הוא שהשטן לא ישלוט ולא יפגע בי, אלא יתרחק ממני. כך גם אומר שליח הציבור בתפילה
המרגשת לפני מוסף של ימים נוראים "הנני העני ממעש" ושם הוא מתבטא "ותגער בשטן לבל ישטינני". בראש השנה יש לכך
חשיבות שכן תקיעת השופר אמורה לבלבל את השטן.
ו. ויחון אותנו לפליטת עולמים: זו תפילה ואיחול שנתקיים לפליטת עולמים. לאחר השבח הגדול של המלכת ה' ובקשת המקדש
בתפילת "בריך שמיה" שקדמה לתפילה זו ומקורה ב"זוהר" פרשת תרומה, אנו מבקשים שהקב"ה יזכרנו ברחמים ואנחנו מצדנו
מצווים לשמור את כל הכתוב בה. כך נהיה עם עמוסי בטן, שה' העמיס על עצמו קבלת עול תורה ומצוות, מעין מה שמצינו בברכת
יעקב ליששכר "חמור גרם" – שלקח על עצמו משא גדול של אחריות ללימוד תורה ולהיות מיודעי הבינה בסנהדרין האחראים
לקביעת מועדי ישראל ושמירתם על ידי האומה.
ז. קיום המצוות מותנה באמונה ובביטחון מצדנו. מול כל אותם שעלולים להיות במרד של "פן יאנף ותאבדו דרך" – "אשרי כל חוסי
בו" (תהלים ב, יב) – התקין המחזור ויטרי שהתורה תגן ותושיע לכל החוסים בה.
שנזכה בעזרת ה' להמשיך במפעל לימוד התורה והחינוך בבתי המדרשות שלנו, כך שלא רק שה' יזכור את בריתו ליעקב, ליצחק ולאברהם, אלא גם את "הארץ אזכור" (ויקרא כו, מב) ויחיש את גאולת עמו מתוך רוחב דעת, לא "בשעות רעות" ויצר הרע, אלא בשמחה ובטוב לבב. אמן.
הרב שמואל הרשלר
ר"מ במכון ההוראה עלי
קבצים להורדה:
