You must have Javascript enabled to use this form.
מתעניינים בלימודים?
השאירו פרטים
השאירו פרטים
לחצו כאן לדילוג לתוכן המרכזי בעמוד זה
תנאי הקבלה ללימודי תואר ראשון B.ed
פטור מפסיכומטרי יינתן למועמדים בעלי תעודת בגרות איכותית הכוללת: ממוצע בגרות 92 ו- 4 או 5 יח"ל אנגלית ומקצוע בגרות נוסף ב-5 יח"ל.
פטור מפסיכומטרי יינתן למועמדים בעלי תעודת בגרות איכותית הכוללת: ממוצע בגרות 92 ו- 4 או 5 יח"ל אנגלית ומקצוע בגרות נוסף ב-5 יח"ל.
פטור מפסיכומטרי יינתן למועמדים בעלי תעודת בגרות איכותית הכוללת: ממוצע בגרות 92 ו- 4 או 5 יח"ל אנגלית ומקצוע בגרות נוסף ב-5 יח"ל.
פטור מפסיכומטרי יינתן למועמדים בעלי ממוצע בגרות 92 ומעלה בבגרות איכותית הכוללת 4 או 5 יח"ל באנגלית, 4 או 5 יח"ל במתמטיקה וכן 5 יח"ל במקצוע מדעי מוגבר.
תלמידים שאינם עומדים בתנאי קבלה, נדרשים לבצע מבחן מסיל"ה ולעבור בציון 5.5 לפחות כדי לאפשר כניסתם לדיון בועדת חריגים.
תנאי קבלה ללימודי המשך (השלמה לB.ed)
תעודת הוראה מוסמך בכיר וזכאות לבגרות.
תנאי קבלה להסבת אקדמאיים להוראה
קבלה ללימודי תעודת הוראה מותנית בציון ממוצע של 75 לפחות בתואר ראשון או 70 במדעי החיים והמדעים המדויקים וההנדסה.
תנאי קבלה ללימודי M.Teach
תואר ראשון בציון ממוצע של 80 לפחות, לבעלי תואר אקדמי ראשון בתחומי מדעי הטבע, מדעי
החיים והמדעים המדויקים וההנדסה, ציון ממוצע לקבלה יהיה לפחות 75.
תנאי קבלה ללימודי תואר שני M.Ed
תואר ראשון בהוראה או תואר ראשון ותעודת הוראה בממוצע 80 ומעלה. תואר ראשון
דיסציפלינארי במדעי הטובע או מדעים מדוייקים בממוצע של 75.
תנאי הקבלה המאושרים על-ידי האגף להכשרת עובדי הוראה במשרד החינוך מתפרסמים באתר המכללה מידי שנה.
רישום ללימודים
הנחיות לשימוש במידע אישי לרישום ושיבוץ מערכת :
הנחיות והסבר לרישום דרך יועץ וירטואלי >>לחץ כאן<<
הקישור לשיבוץ מערכת שעות תואר ראשון גברים תשפ"ד >>לחץ כאן<<
תקופת ניסיון
תנאים מוקדמים להשתתפות בבחינה
"תעודה מזהה" בסעיף זה: תעודת סטודנט של מכללת אורות ישראל תקפה לאותה שנת לימודים, תעודת זהות בתוקף (רגילה או ביומטרית),
דרכון ישראלי בתוקף, רישיון נהיגה ישראלי בתוקף, תעודת צבאית אישי תקפה (חוגר, קצין , נגד).
זמן הבחינה
התנהגות בזמן הבחינה
מועד ב' ומועד מיוחד
נוהלי בחינת אמיר"ם - בחינה ממוחשבת למיון לרמות באנגלית
לפני ההרשמה לבחינה יש לקרוא את ההסברים ל"בחינת אמי"ר ממוחשבת - אמיר"ם" שבאתר המרכז הארצי לבחינות והערכה: https://www.nite.org.il/other-tests/amiram
1 .תשלום והרשמה לבחינה:
ההרשמה לבחינה והתשלום מתבצעים במוסד הלימודים בו מתבצעת הבחינה.
2 .ביום הבחינה:
לפני כניסתכם לחדר הבחינה הציגו תעודת זהות.
נבחן שיבוא ללא תעודת זהות לא יוכל להיבחן.
3 .תוצאות הבחינה:
ציון הבחינה מדווח למוסד שנבחנתם בו. ניתן לדווח את ציוני הבחינה למוסדות נוספים דרך האזור האישי באתר המרכז באינטרנט. ברוב
מוסדות הלימוד, בסיום הבחינה ניתנת לנבחן תעודת ציון. ציון זה אינו מאושר סופית כל עוד לא דיווח המרכז את הציונים למוסדות הלימוד.
קבלת עותק של תעודת ציון כרוכה בדמי טיפול. בנוסף, תוכלו לראות את ציוניכם באתר המרכז לפי פרטים אישיים מזהים.
4 .ביטול הרשמה לבחינה:
עפ״י הנהלים של מוסד הלימודים בו נערכה ההרשמה לבחינה.
5 .בדיקה חוזרת של הבחינה לבקשת הנבחן:
הליך זה כרוך בתשלום, אולם אם בעקבות הבדיקה החוזרת יתברר שאכן יש טעות בתוצאות הבחינה, יוחזרו דמי הטיפול במלואם.
לפרטים יש לפנות למדור ציונים או להוריד מאתר המרכז טופס לתשלום עבור בדיקה חוזרת.
6 .הזמנה לבחינה חוזרת:
בעת הערכת הבחינות נעשות בדיקות שגרתיות שמטרתן להבטיח כי הציונים שיחושבו לכל נבחן ישקפו נאמנה את יכולתו. לעתים המרכז
הארצי לבחינות ולהערכה מתקשה להעריך ציון בבחינה בשל ממצאים חריגים או בלתי עקיבים שנמצאו בה או בשל בעיות טכניות. בכל מקרה
שמתעורר ספק הנוגע למהימנותה של בחינה כלשהי מסיבה כלשהי - לרבות הסיבות המפורטות לעיל - הנבחן מוזמן לבחינה חוזרת במשרדי
המרכז הארצי לבחינות ולהערכה בירושלים, וציונו מוקפא עד להסרת הספק. רק לאחר הבחינה החוזרת המרכז מחליט על המשך הטיפול
במקרה. בדרך כלל ההזמנה לבחינה נשלחת בכתב לנבחנים הנוגעים בדבר בתוך כשישה שבועות מיום הבחינה, אך ייתכן שפנייה לכך תיעשה
במועד מאוחר יותר.
7 .באיזו תכיפות מותר לחזור ולהיבחן בבחינת מיון באנגלית:
יש להמתין 30 יום לפחות בין שתי היבחנויות בבחינות מיון באנגלית (בין שתי היבחנויות באמי״ר,
בין שתי היבחנויות באמיר״ם או בין היבחנות באמי"ר להיבחנות באמיר״ם, או להיפך.
נבחן שייבחן בחינה נוספת בטווח זמן קצר מ-30 יום, בחינתו תיפסל וכספו לא יוחזר. מי שבחינתו נפסלה, עליו להמתין 30 יום
לפחות ממועד הבחינה שנפסלה לפני שייבחן שוב בבחינת מיון באנגלית.
8 .פניות והערות:
השגות על מהלך הבחינה (אם יש כאלה)יש להפנות בכתב, דרך האתר, בפקס או בדואר אל המדור לפניות הציבור, בתוך שבוע מיום הבחינה.
בכל פנייה למאל״ו, אנא ציין שם, מספר תעודת זהות, סוג הבחינה ותאריך הבחינה.
לפרטים נוספים: מרכז ארצי לבחינות ולהערכה, בחינת אמיר"ם, ת"ד 26015 ירושלים 9126001 .
טל' 02-6759555 ,פקס: 02-6759543 www.nite.org.il
הנחיות למרצה
אופן ההגשה
ועדת סטטוס
היעדרות חריגה מקורס ושיפור ציון במטלות ועבודות
הפסקת לימודים של לומד בגלל אי-עמידה בתנאי הקבלה המיוחדים שאושרו לו לזמן מוגבל, בהתאם להוראות האגף להכשרת עובדי הוראה או בהתאם לאישור מיוחד של מנהל האגף, ובהתאם להתחייבות של הלומד המצויה בתיקו האישי
הפסקת לימודים של לומד בסוף עונת לימודים (סמסטר), או בסוף שנת הלימודים, עקב אי-עמידתו בהצלחה בדרישות הלימודיות, או אי-הצלחתו בהתנסות בהוראה
הפסקת לימודים של לומד בכל שלב משלבי לימודיו בגלל אי-עמידתו בחובות התקנון של המכללה
ערעור הלומד על החלטת המכללה
נשירה
הקפאת לימודים
תלמיד המתגייס לצה"ל או נוסע לשליחות בחו"ל או נישא ועבר לגור במרחק 60 ק"מ ומעלה, יכול להקפיא את לימודיו לשנה (עם אופציה להארכה).
על סטודנט המבקש לעבור למכללה אחרת לטובת המשך לימודיו יחולו הנהלים הבאים:
התנסות בהוראה ובחינוך
התמחות בהוראה (סטאז')
תקופת ההתמחות של מורה היא שנת עבודתו הראשונה במערכת החינוך בשכר, בהיקף של 1/3 משרה לפחות. סטודנטים בשנה ד׳ רשאים לשלב את הלימודים באותה שנה במילוי חובות שנת ההתמחות. עם סיום כל החובות הלימודיות של שנת הלימודים השלישית יקבלו הבוגרים אישור למסיימי שנה ג׳, המזכה אותם בדרגת שכר של מורה מוסמך בכיר.
עם סיום כל החובות הלימודיות במסגרת הארבע-שנתית, תוענק לבוגר תעודת ״בוגר בהוראה״ B.ed. רישוי עיסוק במקצוע יוענק לבעלי תעודות כנ״ל, אשר עמדו בחובות שנת ההתמחות.
שני תהליכים מרכזיים מלווים את המתמחה בשנת ההתמחות - תמיכה והערכה:
תמיכה - ליווי של ״מורה חונך״ מצוות בית הספר והשתתפות בסדנאות סטאז׳ במכללה.
״הערכה מעצבת״ - באמצע שנת ההתמחות ו״הערכה מסכמת״ - בסיומה, על ידי ועדת
הערכה בית ספרית.
יעדיה העיקריים של שנת ההתמחות הם העשרת הידע העיוני והמעשי של המתמחה וסיוע לו בעיצוב דפוסי פעולה פרופסיונליים, שמקורם בהתנסות בהוראה בתנאי אמת.
מתמחה שימלא בהצלחה את חובות שנת ההתמחות, והוא בעל תואר ותעודת הוראה, יהיה זכאי לקבל ״רישוי עיסוק במקצוע״. קבלת הרישוי תהווה תנאי להמשך עבודתו במערכת החינוך.
במקרה של כישלון בשנת ההתמחות יהיה על המתמחה לחזור על שנת ההתמחות ולעמוד מחדש בכל הדרישות (נכשל המתמחה פעמיים בעבודתו, יהיה מנוע מלקבל רישוי עיסוק בהוראה).
מסגרת ההתמחות
משך תקופת ההתמחות הוא שנת לימודים אחת, ולא פחות משישה חודשי עבודה באותה שנה. היקף משרה זה נדרש לשמירת הזכויות הסוציאליות של מורה מתחיל ומאפשר צבירה של שנת ותק בהוראה.
במהלך שנת ההתמחות ישתתף המתמחה ב -״סדנת התמחות״ שבועית שתתקיים במכללה; ההשתתפות בסדנה מהווה חלק בלתי נפרד מחובות ההתמחות בהוראה. ״סדנת ההתמחות בהוראה״ תעוצב בזיקה לצורכי המתמחים המשתתפים בה, ותתואם מן ההיבט העיוני-אקדמי ומן ההיבט המעשי-פדגוגי.
המורה החונך
כדי להקל על המתמחה בתהליכי כניסתו למקצוע, ילווה אותו במהלך שנת ההתמחות ״מורה חונך״ שהוא מורה עמית מסגל בית הספר. עיקר תפקידו של המורה החונך הוא לסייע למתמחה בעצה מקצועית ובתמיכה. תהליכי החונכות יתפרסו על פני כלל ההיבטים של עבודת המורה: היבטים ארגוניים, היבטים חברתיים והיבטים פרופסיונליים אקדמיים. מנהל בית הספר או המפקח ידאגו, בהתאם לנסיבות, למנות מורה חונך לכל מתמחה.
תהליך ההערכה
במהלך שנת ההתמחות תוערך עבודתו של המתמחה על ידי ועדת הערכה בית ספרית שתכלול מפקח, מנהל ומורה חונך. הערכת המתמחה תתבסס על צפייה בעבודתו, על משוב מתועד שיינתן לו על ידי בעלי התפקידים בבית הספר ועל שיחה שתקיים עמו ועדת ההערכה. באמצע שנת הלימודים יוערך המתמחה בתהליכים של ״הערכה מעצבת״, ובסוף השנה - ב״הערכה מסכמת״.
תלמיד יהיה זכאי לתעודת הוראה ו/או תואר ראשון בהוראה ו/או תואר שני בהוראה לאחר עמידתו בדרישות הבאות:
תפקידי הועדה
לדון בבקשות אקדמיות ייחודיות של סטודנטים, בנושאים כגון: בחינות, עבודות, פטור, היעדרויות
משיעורים, הכרה בלימודים קודמים.
נוהל הגשת בקשה לועדת סטטוס
• התלמיד יגיש את בקשתו לועדה בכתב, על גבי הטופס שיועד לכך, למרכז הועדה.
• החלטת הועדה תישלח לתלמיד בכתב עם הוראות אופרטיביות ועם תוקף לביצוע ההחלטה.
• ערעור על החלטת ועדת סטטוס ניתן להגיש עד 60 יום מקבלתה.
תפקידי הועדה
לדון בבעיות משמעת של סטודנטים, בהתאם לנוהלי משרד החינוך.
נוהל ועדת משמעת
• הועדה תתכנס לאחר שיופנו אליה תלונות על עבירות משמעת של סטודנטים.
• תלמיד שהוגשה נגדו תלונה, יקבל על כך הודעה בכתב.
• לתלמיד שמורה זכות להציג את גרסתו בכתב לתלונה (יש להעבירה למרכז הועדה).
• לתלמיד שמורה זכות להופיע בפני הועדה כשזו תתכנס לדון בעניינו (יש להגיש על כך בקשה
בכתב למרכז הועדה).
• ערעור על החלטת ועדת משמעת ניתן להגיש עד 60 יום מקבלתה.
• הרחקת תלמיד מהלימודים תתבצע על פי נהלי משרד החינוך המופיעים בחוברת מינהל לומדים
במוסדות להכשרת עובדי הוראה.
המכללה רואה חשיבות רבה במתן מענה ללקויי למידה. בשלב זה ניתנים הקלות שונות במבחנים לבעלי אבחונים דידקטיים או פסיכולוגים. תוקפם של אבחונים אלו הוא לשש שנים. במידה מסויימת ישנה התחשבות גם בבעלי אבחונים שכבר אינם בתוקף.
לפרטים נוספים יש לגשת לדיקן הסטודנטים: הרב עמוס מימון : [email protected]
"הטהרה, המכשירה ומבססת את הקדושה,
היא שייכת לתכונת עצמיותם של ישראל"
(הרצי"ה קוק, אור לנתיבתי,ירושלים ה'תשמ"ט, עמ' רעז)
הן הלכה היא בידוע (רמב"ם, שלהי הלכות איסורי ביאה) כי "אין לך דבר בכל התורה כולה שהוא קשה לרוב העם לפרוש אלא מן העריות", ובשל כך "אמרו חכמים: בשעה שנצטוו ישראל על העריות בכו וקיבלו מצוה זו בתרעומת ובכיה". אם כך נאמר על "דור דעה" – דור יוצאי מצרים, מה נענה אנן אבתרייהו. ואכן, לימים ולדורות "אמרו חכמים: גזל ועריות נפשו של אדם מתאוה להן ומחמדתן", וכדי כך מגיעים הדברים שהרמב"ם מודיענו כי "אין אתה מוצא קהל בכל זמן וזמן שאין בהן פרוצין בעריות…"!
אף אצל הקדמונים אנחנו מוצאים ש"סמך הכתוב פרשת עריות לפרשת קידושין, ללמדך שכל מי שפורש מן העריות נקרא קדוש" (ירושלמי יבמות ב,ד); ש"אפילו חסיד שבחסידים אין ממנין אותו אפוטרופוס על העריות" (ירושלמי כתובות א,ח); ש"אין אפוטרופוס לעריות" (בבלי כתובות יג,ב) אפילו אצל גדולים שבגדולים.
הלכות ייחוד בכלל, ומעשי האמוראים שבשלהי בבלי קידושין (פא ע"א), מורים ברורות שבתחום זה לא רק הראש והשכל משמעותיים אלא גם הלב והרגש, ואלה – כידוע – קשים מאוד בשליטה. רק כך נוכל להבין את זהירותו היתֵרה של רב עמרם, אשר על אף היותו "חסידא", חשש שלא ישלוט ביצרו, ראה תחום זה כאש המלחכת ולא היסס להכלים עצמו ובלבד שלא יחטא. כך הוא, וכך רב ורב יהודה שלא מחזיקים עצמם כ"כשרים" לעניינים אלה; מר זוטרא שמצמיד לגופו בקביעות אפסר וקורא לו "אל בני"; רב ביבי שאינו סומך על עצמו אלא מבקש לנתקו מכל מקום חשש; אביי ורבא שיוצרים מחיצות מבדילות ו"מתריעות" בין גברים לנשים, וכמותם נוספים, ואם כך קדושי עליון קדמונים, אנן בתראי דבתראי על אחת כמה וכמה.
נכון הוא שעל הדרך המהותית, הערכית לכתחילה, להתמודדות, מצביע הרמב"ם (שם) בהוראת ההמלצה: "לפיכך ראוי לו לאדם… להרגיל עצמו בקדושה יתֵרה ובמחשבה טהורה ובדעת נכונה, כדי להינצל מהן… יפנה עצמו ומחשבתו לדברי תורה וירחיב דעתו בחכמה… באהבתה תשגה תמיד". ברם בכך, ב"עשה טוב", אין להסתפק. אם חפצי-חיים אנחנו ואם רצוננו שאכן "תתקומם באחרית ימינו אלה הטהרה והצניעות הישראלית, בכל חוסן-משמרתה ודקדוק-אחראיותה" (הרצי"ה שם, עמ' רעט), אנחנו חייבים לנקוט גם ב"סור מרע", להיות נקיים מד' ומישראל.
בעת שכזו, אנחנו נדרשים לרף החמור מן הנאמר בהלכה גופה; לגדר לפנים מגדר.
זו אפוא מטרת התקנון שלפנינו, המציב סייגים ובלמים.
מערכת החינוך הממלכתית-דתית נמצאת בתהליך מבורך של חיזוק המודעות והרגישות לחיים על פי גדרי צניעות בכבוד הדדי. כחלק מתהליך זה עיצבו מוסדות חינוך רבים "קוד אתי" שנועד להגדיר את מערכת היחסים הראויה בין רבנים, מרצים ועובדים לתלמידים, ובין גברים לנשים. מכללת "אורות ישראל" ידועה באווירה התורנית והחינוכית המאפיינת את פועלה. כנדבך נוסף בעיצוב אווירה זו, ניסחה המכללה את התקנון המחייב הבא. למותר לציין, שהוא לא נכתב על רקע אירוע כלשהו, ואין בכתיבתו משום הטלת דופי – חלילה – בציבור המסור של רבני המכללה, מרציה ועובדיה.
· הצורך בייעוץ אישי (תורני, רגשי, ולא רק הלכתי) הוא לעתים חלק בלתי נפרד מהעבודה החינוכית. לעתים קיים צורך בפגישה ובהדרכה אישית הניתנים על ידי המרצים והרבנים ולא רק על ידי המרצות. בתקנון המוצע להלן ישנה התייחסות לפגישות בין "בעלי סמכות" לסטודנטיות.
· שיחה אישית בין בעל הסמכות לסטודנטית צריכה בדרך כלל להיות יזומה על ידי הסטודנטית. אולם במקרים חריגים, בעל הסמכות יכול ליזום שיחה עם הסטודנטית, תוך דאגה לרווחתה, ולשם קידום הטיפול בנושאים אישיים המטרידים אותה. כל המפגשים הללו יתקיימו תוך מחויבות והקפדה מוחלטת על דיני ייחוד, כפי שהם מופיעים בשולחן ערוך, ועל "מראית עין".
· אם במהלך השיחה מתגלה צורך בטיפול מקצועי (נפשי או סוציאלי), אל לו לבעל הסמכות להמשיך ולטפל בסטודנטית ללא עזרה מקצועית. על בעל הסמכות לזכור תמיד שהוא בתפקיד של רב או מחנך ולא בתפקיד של פסיכולוג. לפעמים בתפקיד של רב-מחנך כלול ייעוץ וסיוע, אבל לא תפקיד טיפולי פסיכולוגי.
תקנון זה אינו בא להפסיק שיחות אישיות בין בעל סמכות וסטודנטית, אלא להגן על שני הצדדים ולהבטיח קשר בריא שלא כלול בו חשש של הטרדה, תקיפה ו/או אלימות.
· השימוש בלשון זכר או נקבה מכוון לשני המינים.
ממונה הקבילות לענייני הטרדה מינית בקמפוס רחובות:
שם: הגב' עינב לוי טלפון: 08-9485675 דוא"ל: [email protected]
[email protected] :שם: מר יאיר מעצרי טלפון: 089485650 דוא"ל