חדש על המדף

אי אפשר להבין את עצמנו ללא מושג הזמן. אבל מהו הזמן? מדוע הוא כל כך עקרוני למשמעותיות של חיינו? כיצד הוא נוכח ומשורג בחוויה האנושית, ביומיום ובבניית הזהות העצמית שלנו? האם יש דרך ראויה או עדיפה לחיות את הזמן? מראשיתה של הפילוסופיה בעולם העתיק ועד עידן הבינה המלאכותית והמציאות הווירטואלית, הזמן מהווה שאלה מרכזית וקשה לפיצוח.

בזמן הקורונה, בעת משבר וסגרים, שני פילוסופים ישראלים נפגשו אחת לשבוע בזום ושוחחו על שאלות אלה. שיחותיהם מובאות עתה בפני הקוראים ב"זמן: תשע שיחות פילוסופיות". ירון סנדרוביץ וחגי כנען משוחחים, חושבים יחד ולא פעם מתווכחים על פשרן של עובדות שאין מוכר מהן בחיינו, ועם זאת ההרהור על אודותיהן מפתיע ופותח שאלות לא צפויות: חלוף הזמן והכאב שכרוך בו, חמקמקותו של ה"עכשיו", השתנות, צמיחה ואובדן, הנצח, העבר שהווה בזיכרון, הנעורים וההזדקנות, הסופיות והמוות, העתיד והופעתו של החדש.

בניגוד לנוסח המקובל של מאמר או ספר אקדמי, שכמעט תמיד כפופים למשטר של כתיבה שדורש להציג עמדה מונוליטית, השיחות בין כנען לסנדרוביץ מזכירות לנו שראשיתה של הפילוסופיה היא בדיבור חי ומתפתח, במפגש ממשי, בידידות אינטלקטואלית שמאפשרת חקירה וגילוי בצוותא, בשני קולות, מתוך דמיון והבדל, קירבה ומרחק, הסכמה ואי-הסכמה. בשיחות המרתקות ביניהם סנדרוביץ וכנען מבקשים להנהיר את חוויית הזמן מבלי לסלק את המסתורין והחידתיות שכרוכים בה.

הידעתם?

הביטוי 'עורך דין' נולד מהמילה היוונית archi?

את המילים: קנס, טירון, טבלה, וילון ואסלה – שאלנו מן הלטינית?

את המילים: מרכז, קוטב, גרביים, חלווה, אדיב, ממחטה ואלגברה, וכן מושגי לשון בסיסיים שילדינו מתקשים בהם, שאלנו מן הערבית?

מה המשותף למילים: אבזר, הרפתקה, רז, לילך, לימון, פיג'מה, דוכן ואשפוז? – כולן מילים פרסיות!

הקורא ימצא עיון ודיון בכ- 4,000 מילים ומושגים בעברית, השגורים בפינו, בשילוב מגוון של הבנות על אותיות והגיים, משפחות מילים והקשרים בין העברית לשפות האחיות הארמית והערבית, וכן מידע בסיסי בלשון המובנת לכל, אודות אמונות, דתות ודעות במרחב השמי.

הספר מתאים גם לנוער משכיל, לאנשים אוהבי ארץ ישראל, שפתה ותרבותה.

בספר זה מכונסים שישה־עשר מחקרים שהתפרסמו בעבר כמאמרים באכסניות שונות, ובהם עיונים פילולוגיים ובלשניים בעברית ובערבית – שצמחו ברובם מעבודת המחבר במפעל המילון ההיסטורי של האקדמיה ללשון העברית.

הספר נפתח במבוא מקיף, אשר מתאר את המחקרים ודן במטרותיהם, ובסופו צורפו מפתחות. חמישה־עשר מפרקי הספר עוסקים בחיבורים רבניים וקראיים מימי הביניים השייכים ברובם לספרות חוכמת הלשון. אחד החיבורים כתוב ערבית, ומן החיבורים הכתובים עברית כמה הם תרגומים מערבית. הפרק האחרון עוסק בצורתם ובשימושם של המספרים המונים בעברית מדוברת בת ימינו ובלהגים נאו־ערביים.

למחקרים המכונסים בספר הזה כמה מטרות פילולוגיות ובלשניות (שלעיתים שלובות זו בזו), ובהן: זיהוי תרגומים; גילוי טקסטים שנוצרו עקב שימוש מוטעה במקורות; חשיפת אוצר המילים המקורי של טקסט השונה מזה שבדפוסים; קביעת זהות מחברי הטקסטים; ביאור טקסטים, תפיסות ומונחים דקדוקיים; חשיפת זיקות בין טקסטים.

כיצד ניהלה ממשלת ישראל את מלחמת יום הכיפורים? איך הגיבו גולדה מאיר ובאי לשכתה ובראשם שר הביטחון משה דיין על הידיעות שהגיעו מהחזיתות והתהפוכות שהן שיקפו: מחרדה קיומית עד למהפך צבאי-מדיני ותחושת ניצחון. האם היו נתונים בפניקה או שהנהיגו את ישראל בקור רוח, באומץ ובנחישות?

בעזרת יומן לשכת ראש הממשלה, ומסמכים נוספים שנחשפו בזמן האחרון, נגלית בספר בפעם הראשונה הדרמה שהתחוללה בלשכת ראש הממשלה, כשגולדה וממשלתה נדרשו להכרעות גורליות – צבאיות, מדיניות ואסטרטגיות. התיעוד מבליט את  דפוסי מנהיגותם בהובלת המערכה עם פיקוד צה"ל, לצד המעלות והמורדות בשיתוף הפעולה המכריע עם ההנהגה האמריקנית בהובלתו של  הנרי קיסינג'ר.

ובתקופה שקדמה למלחמה, האם נכונה הטענה הרווחת שממשלת גולדה מאיר דחתה כל הצעה להסדר והביאה במו ידיה לפרוץ מלחמת יום הכיפורים? או שדווקא הציגה הצעות משלה להתקדמות לקראת שלום? האם הושיט סאדאת יד פייסנית לשלום או שנקט מדיניות נוקשה וקיצונית? מה חלקו של סאדאת ומה חלקם של האמריקנים בקיפאון שהוביל לפרוץ  המלחמה?

עם שאלות אלו מתמודד הספר, לאור מסמכים מקוריים רבים המתעדים בזמן אמת את העשייה המדינית של ממשלת גולדה לפני המלחמה וחושפים מציאות שונה מזו הידועה לציבור.

ספר שופטים מציב אתגר גדול בפני לומדיו. לאחר המנהיגות הלאומית של משה ושל ויהושע, ולפני המנהיגות הגדולה של המלכים, הנהיגו שופטים את העם. למרבה ההפתעה, אין המשכיות ישירה להנהגה לאומית ריכוזית, ורק כשהתעוררו בעיות מדיניות קשות שלח ה' מנהיג לפתור את הבעיה. תקופת
השופטים מתוארת כרצופה בהתמודדויות דתיות־צבאיות ומאופיינת בחוסר יציבות, הספר אף מסתיים בתמונה של אנרכיה קשה. והינה ספר שמואל חוזר שוב להנהגה לאומית.
מהו תפקידה של תקופת השופטים בין השמשות של המנהיגים הלאומיים? מדוע היה צורך לעבור מהנהגת יהושע להנהגת המלכים דרך הנהגת השופטים? מהו מסרו של ספר שופטים?
חוקר התנ"ך פרופ' אליהו עסיס מציע בספר זה מענה לשאלות אלה, והבנה חדשה של ספר שופטים ושל מטרתו באמצעות ניתוח צמוד ומדוקדק של סיפוריו. מתוך ספר שופטים עולות תובנות מרתקות גם על תקופת המקרא וגם על ימינו אנו.

בספר זה אני רוצה להחיות בזיכרון ולהעלות על הכתב את כל מה שאני יכול להיזכר בו”, פותח משה זונשיין את ספרו ורשה היהודית. ואכן, בספר זה מעלה המחבר מתהום הנשייה את ורשה היהודית בתחילת המאה העשרים ובין שתי מלחמות העולם, בתקופה שהייתה המרכז היהודי הגדול והחשוב באירופה. זונשיין מוליך את הקוראות והקוראים על פני הרחובות נלבקי, מילה, סמוצ’ה ואחרים, מזמין אותם לבקר בגן קרשינסקי, בבית הכנסת הגדול, בחצרות הבתים ובבית הקברות ברחוב גנשה, ומפגיש אותם עם הטיפוסים הססגוניים שהתהלכו שם ועם הריחות והצלילים האופייניים להם. פרקי זיכרונות אלה, המתפרסמים לראשונה בתרגום מיידיש לעברית, כתובים ביד אמן ובלי להיכשל בתוויות סטריאוטיפיות או בהתרפקות נוסטלגית מתקתקה. גם ההשלמות הספרותיות נקראות באותה מידה של אמינות ומשתלבות היטב בריאליה המתוארת.

ספרה של לינור הדר, חשיבה מקרטעת, עוסק בחינוך לחשיבה בתוכניות הלימודים בישראל. הספר מציג דיסציפלינה מחקרית המתמקדת בחקר מדיניות חינוכית דרך מסמכי תוכניות לימודים. תוכנית הלימודים, על כל היבטיה, מהווה כלי מרכזי שבאמצעותו המדיניות החינוכית מגיעה אל שדה החינוך, אל בתי הספר והכיתות. הספר מציג ומדגים משנה סדורה של חקר מדיניות דרך מסמכי תוכניות לימודים; הוא מבסס תהליכים מחקריים שבאמצעותם ניתן לחקור מסמכי תוכניות לימודים. באמצעות ניתוח של מסמכי תוכניות לימודים הספר חושף תפיסות של קובעי מדיניות ביחס למקומן וחשיבותן של מיומנויות ויכולות קוגניטיביות בתהליך החינוך. חשיבה מקרטעת חושף ציפיות ביחס להתפתחותן של יכולות ומיומנויות אלה בקרב תלמידי מערכת החינוך בישראל, ובאופן הזה עוזר לשרטט את דמות הבוגר של מערכת החינוך בישראל מבחינה אינטלקטואלית. הסתכלות אינטגרטיבית על ניתוח מסמכי תוכניות לימודים מצביעה על חוסר קוהרנטיות והיעדר ראיה אינטגרטיבית בהתייחסות להיבט הקוגניטיבי, בתוך ומעבר לתחומי התוכן השונים הנלמדים במסגרת תוכנית הלימודים. כמו כן, הדיון בספר מתייחס להיבטים אפיסטמיים, לשוויון הזדמנויות, לאוטונומיה וידע של מורים כפי שאלה באים לידי ביטוי בתוכניות לימודים בישראל.

הספר שלפנינו מתאר את המוסיקה כמחברת עולמות. המוסיקה מאפשרת דיאלוג אמיתי, והיא הפתיחה לספרם של עטרה איזקסון ודב שוורץ. אבל מסתבר שהמוסיקה לא המציאה את הדיאלוג יש מאין. היא חשפה את ההיסטוריה והתשתיות המשותפות בעיר אחת על הכרמל. מתוך הניתוח המוסיקלי מתגלים שני עולמות: עולמה של ילדה לא דתית וילד ציוני דתי הגדלים בחיפה של שנות השישים והשבעים, משיקים במוסדות החינוך (בית הספר הריאלי העברי ואוניברסיטת בר אילן) ונחשפים בשיח של דור שני לשואה. הספר נע בין השיטתי והמחקרי לבין האוטוביוגרפי והאישי, לעתים בכתיבה ביקורתית ולעתים בהומור ובכאב. כתיבתו זורמת ומחברת יקומים נבדלים לכדי מסכת אחת. מתוך הדיאלוג שבין השניים מתלבנות סוגיות כמו יהדות ומוסיקה, הוראה ומוסיקה, אמנות חזותית ומוסיקלית ומדעי המוח ומוסיקה.