חדש על המדף

הספר לשנות פחות, לשפר יותר מציג שתי גישות לשינוי בית הספר — הגישה העוקפת והגישה המשתפת.
בגישה הראשונה, מנהיגי חינוך מגדירים את הבעיה, בוחרים לה פתרון ומיישמים אותו תוך עקיפה של מחקר מעמיק ושל האנשים שהבעיה והפתרון נוגעים להם ביותר.
בגישה השנייה, אנשי חינוך, שהבעיה והפתרון נוגעים להם ביותר, מגדירים את הבעיה וממציאים לה פתרון על בסיס מחקר שיטתי משותף. הגישה הראשונה מייצרת שינוי; הגישה השנייה מייצרת שיפור. 
ספר חובה לכל מי שרוצה — ומי לא רוצה?! — לשפר את ההוראה והלמידה בבית הספר.   

בתוספת מקבילות הערות והארות משאר כתבי המחבר זצ”ל

משחר ההיסטוריה של האנושות ניצבו לפניה אתגרים רבים. אחד האתגרים המשמעותיים ביותר שנאלצת האנושות להתמודד איתו הוא אתגר העבודה. האִמרה “אדם לעמל יולד” נוכחת באופן משמעותי ביותר בחיי היום־יום של האדם. העולם המודרני פתח לאנושות אפשרויות בלתי מוגבלות למימוש עצמי ולהשגת תחושת סיפוק בעבודה. ככל שהשתכלל העולם, ואפשרויות התעסוקה שנפתחו הלכו והתרבו, גדל גם הצורך בהתאמת אופי העבודה לאדם, ובמימוש רצונו להגיע להגשמה עצמית במקום העבודה. הספר מנסה לגעת בנושא חשוב זה. מטרתו היא לתת כלים מעשיים שמסוגלים לסייע לכל אדם ליצור סביבת עבודה שתביא אותו להרגיש הגשמה, חיוניות וסיפוק במקום עבודתו. לצד הכלים המעשיים, הספר מלווה בהסברים תאורטיים המאפשרים להבין את העקרונות הפסיכולוגיים של האדם העובד ואת התהליכים הפסיכו־חברתיים שהתרחשו בחברה המודרנית מראשית דרכה ועד היום. הוא משלב סיפורים משעשעים ומתובל בהומור ובדוגמאות מוחשיות, בעזרת מחקרים ומקרים שהצטברו לאורך השנים ומתוך ניסיונו רב השנים של המחבר.

300 אלף עולים שאינם יהודים על פי ההלכה שהגיעו במסגרת העלייה מחבר המדינות שינו מן היסוד את שאלת 'מיהו יהודי?', השאלה המפורסמת ביותר בתחום המאבק על הזהות היהודית וגבולותיה.
השאלה שבעבר נשאה אופי עקרוני-סמלי ושלא נגעה מבחינה מעשית לקבוצות משמעותיות הפכה לשאלה כלל לאומית. היא נוגעת ישירות ובאופן מעשי ל-300 אלף איש, למעגל הרחב של בני משפחותיהם היהודים ולחברה היהודית הישראלית בכללותה.
הספר מתאר את תהליכי ההתערות של עולים אלה בחברה היהודית בישראל באמצעות מושג המפתח 'גיור סוציולוגי'. המונח מתאר את תהליך ההצטרפות המעשית לעם היהודי בישראל בדרך המנותקת לחלוטין מכל סוג של גיור דתי.
הגיור הסוציולוגי הופך עולים אלה ל 'יהודים לא-יהודים'. הם לא יהודים מבחינה הלכתית ובעולם המונחים הרשמי של מדינת ישראל. אולם הם יהודים בתחושותיהם, בהזדהותם העצמית, ומעל לכל בדפוסי התנהגותם הדומים יותר ויותר לרוב היהודי החי בישראל.
בעוד הרבנות הראשית והממסד האורתודוקסי נאבקים מול הזרמים הדתיים הלא אורתודוקסים כדי לקבוע כביכול מי המוסמך לגייר, 300 אלף אזרחים שעלו לפי החוק השבות קובעים בפועל שאף גיור לא רלוונטי לגביהם - לא אורתודוקסי, לא רפורמי ולא קונסרבטיבי. הם פשוט עוברים "גיור סוציולוגי" -בעצם העובדה שהם חיים כאן , הם שקובעים בפועל את גבולות הקולקטיב היהודי.
הזרמים ממשיכים להיאבק ביניהם כשבפועל מתפתח הגיור הסוציולוגי המנצח את כול סוגי הגיור האחרים. המגייר הגדול מכולם הוא "החברה הישראלית היהודית" מעצם קיומה. 

"לנוכח החידושים האחרונים בפסיכולוגיה אינדיבידואלית נראה שספרה של ד"ר ורד בר ממלא חוסר שקיים בפסיכולוגיה קבוצתית וארגונית. ספרה עוסק בסכנת הפיצול, מסייע לקורא להתמצא בו ולהחליפו בשיח מאחה. למרות שבמקורה תיארה המילה "דיסוציאציה" תופעות פתולוגית, המחברת  משתמשת במונח זה להבנת תופעות בין-אישיות בחיי היום-יום שלנו, בקבוצות ובארגונים שאנחנו שייכים אליהם. לכן נבחר המינוח "דיסוציאציה שפירה", מושג שאותו טבעה  ד"ר ורד בר".

ד"ר אבי ברמן

הנחת העבודה שעל פיה נכתב ספר זה היא שדיסוציאציה היא תכונה כמו כל תכונה אחרת המאפיינת פרטים; היא מתקיימת גם בקבוצות ובארגונים המורכבים מפרטים ומשפיעה על התהליכים התוך-אישיים והבין-אישיים בקבוצות ובארגונים. הספר שלפניכם בוחן מהי המשמעות הקבוצתית והארגונית של הדיסוציאציה, כיצד היא נראית, ומהם הסימפטומים המצביעים על הימצאותה – הן ברמת הפרט בין מצבי העצמי שלו והן ברמת הקבוצה והארגון. במרכז הספר ניצבת השאלה: מתי דיסוציאציה היא "שפירה" או "נורמלית", ומתי היא "בולמת".

ספר זה מבקש להרחיב את מושג הדיסוציאציה, ואגב כך להדגיש את ההיבטים השפירים (הנורמליים) של המושג; הוא מדגים ומעמיק את השימוש במושג על ידי השאלתו מהטיפול הפרטני גם לקבוצות ולארגונים, כל זאת לשם הרחבת מרחב התנועה והפעולה של מנחים ויועצים העובדים בקבוצות ובארגונים דיסוציאטיביים. מודעות לקיומן של הדיסוציאציות השונות מאפשרת ליצור תגובות גמישות ומסתגלות בקבוצות ובארגונים, גם כאשר מתקיימים בהם פיצולים.

האם מי שמתמודד עם דיכאון יכול לשמוע מוזיקה בשבת? מאילו חומרות בהלכות טהרה אפשר ורצוי לפטור את מי שמתמודדת עם הפרעה טורדנית־כפייתית? האם אדם שהוריו התעללו בו חייב בכיבוד אב ואם?

כיום הולכת וגוברת המודעות לבריאות הנפש, ורבים המתמודדים עם אתגרים בתחום זה פונים לרבנים בשאלות הלכתיות. מלבד ידיעת ההלכות, על הפוסקים להכיר את עולם המחקר הפסיכולוגי והפסיכיאטרי ואת המציאות הטיפולית והשינויים המתרחשים במקצוע מפעם לפעם. היכולת לתת מענה נכון וראוי זקוקה לעידוד ולחיזוק גדול.

המטרה העיקרית של ספר זה איננה רק לתת מידע עדכני ומדויק, אלא גם להציב בקדמת הבמה את השיח על בריאות הנפש. ציבור המתמודדים עם אתגרי בריאות הנפש, ובני משפחתם של המתמודדים, הם הקהל החשוב ביותר של הספר. מטרה חשובה נוספת של ספר זה היא התרומה למאבק המתמשך בהפרכת הסטיגמה והשיפוטיות. אלו החולים בחולִי הנפש ראויים לתמיכה ולהבנה כמו אלו החולים בחולי הגוף. התקווה היא שנזכה להכיל את החולים הללו בקרבנו ולהיטיב את הטיפול בהם – ושעל ידי שמירת ההלכה יזכו לחוש את קירבת הקב"ה.

הקיום היהודי בצפון אפריקה בעת החדשה עמד בסימנה של דרמה. חילופי השלטון והשינויים בחברה הציבו אתגרים בפני הקהילות במהלך המאות, ואולם הייתה זו התקופה הקולוניאלית שציינה את המפנה, המכונה לעיתים הדרמה הקולוניאלית. חיי הקהילה, הפעילות הציבורית וחיי הרוח והתרבות התוססים שאפיינו

 את יהודי האזור נמשכו, אך שינו פניהם. הפריחה והשגשוג שלהם זכו טמנו בחובם גם את אחריתו של היישוב היהודי.

הספר יהודי צפון אפריקה בעת החדשה, על שלושת כרכיו, מתאר את ההתפתחויות שחלו בחיי היהודים בתוניסיה, באלג’יריה ובמרוקו בתקופה זו, ובוחן נושאים שונים, בהם המאבקים הציבוריים בחברה היהודית והשתקפותם בעיתונות התקופה, היחסים בין יהודים למוסלמים, הציונות ומלחמת העולם השנייה.

"על הספקטרום" משנה מן היסוד את השיח המקובל על אוטיזם ומציע תיאור מקיף ופורץ דרך של התסמונת, שמרבים לדבר עליה אך מבינים אותה רק מעט. סילברמן מתאר שינויים נרחבים באבחון של אוטיזם בעשרות השנים האחרונות, וחושף את ההצטברות ההרסנית של כוחות חברתיים שהובילו לעלייה הפתאומית בכמות האבחונים באוטיזם בשנות התשעים. הוא מראה כיצד סטריאוטיפים מזיקים של אנשים אוטיסטים מונעים מן התרבות שלנו לממש את מלוא הפוטנציאל הדינמי שלה ומצביע על כך שכמה מן התגליות והחידושים הנועזים והמתקדמים ביותר בעולם המדע הם פרי מאמציהם של אנשים בספקטרום - אנשים שניחנים לעיתים קרובות בזיכרון מופלא לעובדות ולנתונים, באינטליגנציה גבוהה שאינה נקלטת במבחני מנת משכל, ובכושר להתמקד פרקי זמן ארוכים במטלות המנצלות את הכישרונות הטבעיים שלהם. "על הספקטרום", הנפרשׂ בקצב של ספר מתח, מציג את סיפורם המרתק של ליאו קאנר ושל הנס אספרגר, חלוצי המחקר שהגדירו את תחומו והיקפו של האוטיזם באופנים שונים בתכלית; את ההורים שהתעקשו על זכות ילדיהם לחינוך בתקופה של ליקוי מאורות, שבה הואשמו לשווא כי הם שגרמו לאוטיזם של ילדיהם; ואת האנשים האוטיסטים עצמם, המתאגדים כעת ועומדים על זכותם ליחס אנושי ולכבוד. הספר גם מתווה לחברה נתיב לעֵבר עולם שבו אנשים עם הבדלי למידה ייהנו מגישה למשאבים הנחוצים להם כדי לחיות חיים מאושרים יותר, בריאים יותר, בטוחים יותר ומשמעותיים יותר.