חדש על המדף

״...הבגדים והתיקים נספגים במי הגשם והבוץ הכבד נערם לנו על הנעליים. הם מוסיפים לנו משקל רב שמאט משמעותית את קצב ההליכה של כל הפלוגה. ״אל החגיגה הזאת מתווספת זרימה חזקה של מי ביוב, משולבים עם מי גשמים והם ממלאים בזרם עז את הוואדי ופשוט שוטפים אותנו תוך כדי ההליכה. לפרקים המים אפילו מגיעים לנו עד גובה המותניים! הגשם יורד ללא הרף וביחד עם הקור המצמית מתחילים להופיע לנו חתכים וסדקים בידיים ובשפתיים הקפואות. בגלל המים הזורמים שמציפים לנו את הנעליים, כפות הרגליים הופכות רכות ובצקיות וגם הן מתחילות להתנפח, להיפצע ולהיסדק. ״בלית ברירה, אנחנו נשענים האחד על השני ודוחפים קדימה איש את רעהו. לא מרבים במילים כדי לשמור על כל פיסת אנרגיה. לוחם אחר לוחם חוטפים מכות קור. לוחמים רבים מאבדים את תחושת הזמן והופכים להיות סהרוריים. הם נופלים, נחבלים או סתם נשכבים אחרי מאמץ ההליכה על האדמה הבוצית במצב של חוסר תפקוד. בצד מתארגנים מספר לוחמים ומשתינים על הידיים הקפואות שלהם כדי שישובו לתפקד...״ (מבצע חומת מגן - בדרך למצור על המוקטעה ברמאללה) הספר יש מלחמות בלי שם נכתב כיומן בזמן אמת והוא עדות מרתקת לקורותיו של נער צעיר, ההופך ללוחם בפלחה"ן גולני, בשירות קרבי מלא באתגרים במהלך האינתיפאדה של 2000–2003 . 

רקמת חיינו עשויה חוטים דקים, כל חוט – סיפור.
מרוצת הימים איננה מניחה לנו, בדרך כלל, להתבונן בסיפורים הרבים השוזרים את יריעת המעש. 
לא תמיד אפשר לנו להבחין בסיפור, לחוש אותו, לעיין בו ולהפיק ממנו הנאה ותועלת, אף אם שלנו הוא. קשה עוד יותר לשתף בו אחרים, לצפות כי יקבלוהו ויאמצוהו – לא להם הוא.
בילקוט שלפניכם מובאים סיפורים - אישיים לכאורה - מיומנו של מחנך ותיק. 
המטרה והתקווה היא לעורר עניין, אך גם ובעיקר להסעיר לב ומחשבה ולהעניק כלים להתמודדות אישית עם אתגרי החינוך.

היהודי הנחשל, הלובש קפוטה מלוכלכת, המנצל את האיכרים ומרעילם בוודקה — אותו אנו מכנים נבל ובזים לו. היהודי שהתנתק מההמון, השיל את הקפוטה המלוכלכת, החליף את התלמוד והזוהר בהשכלה אירופית ורוצה לעבוד עבודה יצרנית — אותו אנו מכנים פולש ובזים לו, ולבסוף היהודי שחדל להיות יהודי, שניתק את כל הקשרים המחברים אותו לאותו השבט, קיבל עליו את עול הנצרות ונכנס אל החברה שלנו — אותו אנו מכנים “מכס“ [meches] — מומר ובזים אף לו. [קלמנס יונושה־שנייבסקי]. המיתוס המודרני של היהודי כזר המאיים על הקיום הפולני נוצר בפולין אחרי 1864 (המרד נגד הכובש הרוסי). בשלהי המאה התשע־עשרה, כאשר החל החלום על עצמאות פולין לקרום עור וגידים, התגברה האמונה שהיהודים הם האויב הפנימי העיקרי. תקופה זו הייתה נקודת מפנה בתהליך ההתפתחות של דימוי היהודי כאיום ובהשפעתו על התרבות הפוליטית, על החברה הפולנית ועל יחסי פולנים־יהודים. הספר איום מבית: דימוי היהודי באנטישמיות בפולין — קריאה חדשה דן בקיומם המתמשך ובחשיבותם של תכנים אנטי־יהודיים בחברה, בתרבות ובפוליטיקה בפולין, ומתמקד בתפקיד שמילאו בהבניית התודעה הלאומית הפולנית. 

ראי האר”י מציג לנו את דמותו של הרב קוק כפי שלא הכרנוהו מעולם.

המעיין בספר זה יגלה כי כל מהותו, מגמתו וכוונתו בכל מה שעשה היה העסק בסודות התורה,
ללומדם וללמדם, לבארם ולדורשם ברבים.
 

מסעותיי עם העברית, ספרו האישי ביותר עד כה של הבלשן והסופר רוביק רוזנטל, הוא יומן מסע של אדם שהשפה הייתה לו בית כל חייו. רוזנטל מגלף בלשון רשימות מזוקקות ורוויות הומור, והיא מצידה מציירת את הנופים המתחלפים בחייו שלו - חיים של פרידות והתחלות, שברים ותקוות: הילדות בצל מעשיו הגדולים של דור האבות, חיי הקיבוץ ונטישתם, המשפחה שהתפרקה, האֵבל הלא נגמר על האח שנהרג, המסתורין הגדול של היצירה. סיפוריו משתרגים בסיפורים אחרים, ומסעו שלו צופן את רישומו של דור שלם.

פסוקי שיר ומילות סלנג, צירופים עתיקים וחידושים בני רגע מתלכדים בספר הזה לרקמה נושמת אחת. אין כמו רוזנטל להקשיב לעברית הישראלית, ולשמוע אילו מרחקים וזיכרונות מקופלים בהפכפכות גווניה. במידה רבה לפנינו ביוגרפיה של העברית, המוגשת לנו מפי הנאמן שבאוהביה: זה שאינו מקנא לדמותה הנוכחית, אלא משקיף תמיד אל הצורות שעוד תלבש, ואל החיים שעוד יהיו לה.

ספר זה נועד להניח את התשתית התאורטית והאמפירית בתחום הסימולציה בחינוך לכל העוסקים במחקר ובהכשרת מורים ולאנשי חינוך. הוא מאגד בתוכו ידע שהצטבר בתהליכי הפיתוח של המרכז הראשון לסימולציה בחינוך שהוקם בישראל בפקולטה לחינוך באוניברסיטת בר-אילן (הל"ב) בשיתוף משרד החינוך, ואשר הניח את הבסיס להתפתחות מרכזי הסימולציה בחינוך בארץ.

המודל הייחודי שפותח במרכז מבוסס על גישת הלמידה ההתנסותית וכולל התנסות מול שחקנים מקצועיים באירוע קונפליקטואלי אותנטי, שבעקבותיו מתקיים תחקיר רפלקטיבי מבוסס וידאו. מטרתה של הלמידה מבוססת הסימולציה היא לקדם את היכולות החברתיות-רגשיות של המורים ובעלי תפקידים חינוכיים שונים בכל שלבי התפתחותם המקצועית.

דגמים שונים של התנסות סימולטיבית מקובלים זה מכבר בתחום ההכשרה המקצועית במקצועות שונים כמו רפואה, טיס וניהול. ספר זה פורש לראשונה את הידע התאורטי והיישומי בתחום ההכשרה החינוכית. כיום עם הרחבת המודל הסימולטיבי וקיומם של עשרות מרכזי סימולציה במסגרות להכשרת מורים ואנשי חינוך, ישנו צורך רב בהבנת ידע זה בתהליכי הכשרה ופיתוח מקצועי של נשות ואנשי חינוך והוראה.

בהומור ובשפה שנונה וקולחת מציג הספר סוד הסמכות ההורית את שאלת השאלות המטרידה כל הורה מודרני: כיצד נגיע להקשבה ולשיתוף פעולה מצד ילדינו? 

הספר סוקר את שלל המלכודות הנפוצות העומדות בפני ההורים ומציע חלופה בהירה לשיטות החינוך הישנות שאינן מתאימות לנו עוד. הטקסט המרענן מתובל בדוגמאות אישיות ובאנקדוטות מחיי כולנו, חף מקלישאות, שופך אור על משימת ההורות מבלי להתנשא ומבלי להפוך לעוד אחד מספרי המתכונים לגידול ילדים. 

סוד הסמכות ההורית הוא גרסה מעודכנת ומחודשת לספר אלוהים בגובה העיניים, שיצא לאור בשנת 2011 והוא כולל תכנים ורעיונות חדשים.

"ברית דמשק", חיבור יהודי קדום שנתגלה במערות קומראן, הוא מן החיבורים החשובים שבמגילות מדבר יהודה. בחיבור מתוארים קורותיה של קבוצה שנבחרה, לפי תפיסתה, מכלל ישראל ונכרתה עימה ברית חדשה בארץ דמשק. החיבור מציג את אמונותיה ואת תפיסותיה של העדה בנוגע ליום הדין ואחרית הימים, ואת פולמוסיה עם מתנגדיה.

ליאורה גולדמן מציעה בספרה פירוש טקסטואלי לקטעים נרחבים מתוך "ברית דמשק", וניתוח של שיטות הפירוש והעיבוד של המקרא המשוקעות בנאומי "ברית דמשק". מבדיקה שיטתית של ארבעה נאומים עולה האופן שבו פירשה עדת המגילות את דברי הנביאים, ומן הפירוש של גולדמן מתבררים הן עיקרי הפולמוס בין עדת קומראן למתנגדיה, הן טכניקת פירוש המקרא הנקוטה בידה.

ארבעת הנאומים המפורשים כאן זורעים אור על סוגיות היסטוריות עיקריות בקורות העדה: הקמת העדה, קבלת הפירוש הייחודי של העדה לתורה והמחלוקת שגרמה לבריחת העדה לגלות בדמשק.

בספר ניתן מענה לחסרונו של פירוש שיטתי ומקיף בעברית ל"ברית דמשק", מוצע פירוש לתיאורים ההיסטוריים בהקשרם הטקסטואלי, ונפתח פתח להבנה חדשה של מושג "הפשר" ושיטות פירוש המקרא במגילות מדבר יהודה.

הספר המדריך להוראה דיאלוגית מציג את השפעתה החיובית של הגישה הדיאלוגית על מעורבות התלמידים ולמידתם. הוא מביא את הראיות לכך, בוחן את רעיונות היסוד של הגישה ומציע עקרונות מנחים ליישומה בכיתה.
ההוראה הדיאלוגית רותמת את כוחו של הדיבור כדי לעורר את התעניינותם של התלמידים, לגרות את חשיבתם, לקדם את הבנתם, להרחיב את רעיונותיהם ולבנות ולהעריך טיעונים. בדרך זו היא מכינה אותם ללמידה לכל החיים ולמעורבות חברתית ודמוקרטית. 
הספר שואב מגוף מחקרי רחב היקף ומהניסוי של אלכסנדר עצמו, שהקיף 5,000 תלמידים, ובו פיתח את גישתו הייחודית. הספר:
- טוען שאין לראות בדיבור תוצר לוואי אקראי להוראה ולמידה, אלא כלי חינוכי בעל חשיבות עליונה שניצולו ופיתוחו דורשים הבנה ומיומנות;
- חוקר את הגישות השונות לדיאלוג ולהוראה דיאלוגית; 
- מזהה את הרכיבים בהוראה הדיאלוגית שיש בכוחם לחולל שינוי בחשיבת התלמידים, בלמידתם ובהבנתם.