חדש על המדף

ממתינים בדרכם מתאר את מסע עלייתם מאתיופיה של אנשי זרע ביתא ישראל, המוכרים יותר בשם הפלאשמורה. זוהי קהילת יהודים מתוך ביתא ישראל שהתנצרו בעבר ושבו ליהדות. זהותם הדתית המורכבת ומדיניותן המהוססת של ממשלות ישראל הביאו לכך שרבים מהם חיים בהמתנה ממושכת במחנות המעבר באתיופיה כבר למעלה מעשרים שנה, ושרויים במצב המתנה מתמשך.

ספר זה הוא תיעוד ראשון מסוגו, המתבסס על ביקוריה הרבים של החוקרת באתיופיה במהלך השנים 2005-2014, ושהותה במחיצת העולים בכל התחנות שעברו בדרכם לישראל. הספר בוחן היבטים שונים של עלייתם ושל משמעותה ובהם מעמדם כעולים, כמהגרים וכפליטים, זהותם הדתית, שינויים במושג הבית ובהגדרת המשפחה וכן תפיסות זמן שונות המתקיימות בקרבם במקביל. במחקר אתנוגרפי מקיף זה, המחברת מנתחת את הקשר העמוק והמורכב בין קהילת זרע ביתא ישראל לבין החברה בארץ.

לכאורה זה הסיפור שלהם, אך למעשה מדובר בסיפורה של החברה הישראלית כולה, על גבולותיה המדינתיים והחברתיים, ועל תהליכי ההגירה הגלובליים המתרחשים כיום בעולם.

"גדולתו של יוסף באה לידי ביטוי בשילוב של שני כוחות נפרדים המוציאים זה את זה: האחד – היכולת לערוך ניתוח לוגי ומדויק, להבחין בין עובדה לדמיון, הכוח לשמור על מגע עם המציאות, ותהא זו בלתי נעימה ככל שתהא; והשני – הכוח לחלום, לבקש, לשאוף אל מה שהמציאות איננה מציעה".

משה זכה לקבל מעמד נשגב כאדון הנביאים לאחר שעלה להר סיני בפעם השנייה. אז נאמר לנו כי עור פניו קרן והן הפיצו אור. זה היה הזמן שבו נתקבע מעמדו של משה כאבי הנביאים. עד לרגע זה היו האבות גדולים ממשה. אך לאחר חטא עגל הזהב, משה הביע את נכונותו להקריב את עצמו למען העם, וזה היה הרגע שבו הוא התעלה לדרגה גבוהה יותר ונעשה לגדול שבנביאים, גדול גם מאלה שקדמו לו וגם מאלה שיבואו אחריו.

חזון ומנהיגות מציג את מחשבותיו של הרב יוסף דוב הלוי סולוביצ'יק על סיפורים ועל דמויות מן התנ"ך, החל בסיפורי יוסף וישיבת בני ישראל במצרים וכלה בסיפור מות משה רבנו על סף החזרה לארץ המובטחת. באמצעות פירוש מדוקדק של הפסוקים, ניתוחים מאירי עיניים של הדמויות וקריאה מלאת תובנות במדרשים ובפרשנות הראשונים לתורה, מבקשות המסות להציג את הבשורה העולה מסיפורי התנ"ך, בצד הבנת הלקח שהם מלמדים אותנו לגבי אירועי עבר והווה בתולדותיו של העם היהודי. ספר זה משלים את קודמו, עמודו של עולם, העוסק באברהם אבינו.

״ביום שישי 14 במאי 1948 ניצח דוד בן-גוריון על הכרזת העצמאות של המדינה היהודית. האירוע התקיים במוזיאון תל-אביב בשדרות רוטשילד המוריקות, בניין בן שתי קומות שנחשב פגיע פחות להפצצות אוויריות מצריות מתיאטרון הבימה הגדול יותר שבהמשך הרחוב.״ כך הסתיים החודש הסוער שבין הקמת הנהגה מאוחדת למדינה שבדרך לבין האירוע החגיגי בו הוכרזה הקמת מדינת ישראל. בימים הגדולים ההם, בהם הייתה העצמאות תלויה על חוט, התווכחו, ניסחו, ערכו ודייקו פקידי ומנהיגי היישוב את נוסח המגילה. חמש טיוטות עיקריות נכתבו להכרזה, ועוד שלל ניירות עבודה. את סיפור המתח שמשלב שעון דוהר, ערפל קרב, והתנגשות ערכים שנועדה להתכנס להסכמה מקיר לקיר, ואת עלילותיו של הלילה האחרון והארוך בו שכתב בן גוריון את נוסח ההכרזה, מספר הספר היא מדינת ישראל. מעבר לדרמה האנושית, מנותחות תפיסות העולם הרחבות שהתגלמו בטיוטות השונות, ההשלכות שנועדו להן והנתיבים החלופיים שסומנו לישראל בעת הולדתה, ומוסיפים להשפיע עליה עד היום. 

ספר זה פותח צוהר אל סוגיות בוערות ואל מחלוקות משפטיות ואתיות מעולם המידענות האקדמית וכן אל חזית המחקר בתחומים אלה. הסוגיות הנדונות בספר מעסיקות מרצים וחוקרים במוסדות להשכלה גבוהה ואת כל הנוטלים חלק בעשייה הרחבה יותר של הפרסום האקדמי, לרבות עורכים, שופטי עמיתים, סטודנטים לתארים מתקדמים ועוד. עולמם המקצועי של רובם כולל שילוב תובעני בין הוראה ומחקר ומציב אתגרים המשותפים לחוקרים ולמרצים בכלל המוסדות להשכלה גבוהה.

במסגרת השיח על אודות הדילמות האתיות בעולם המידענות, אנו סבורים כי קיימות דרכים שעשויות לתרום לצמצום אפקט הפניקה שהן יוצרות. בספר מוצגות דרכי ההתמודדות עם הדילמות הללו, האתגרים הנוגעים להן והפתרונות האפשריים בעולם האקדמיה והפרקטיקה.

...שאלתי אותו, "מה אתה רוצה שידעו עליך בבית הספר?"
"אני רוצה שידעו שאני ילד טוב," הוא ענה.
תשובה ששמעתי כל כך הרבה פעמים וגם הפעם היא גרמה לי להזיל דמעה.

• איך מתמודדים עם מצבים מאתגרים בבית הספר ובבית?
• איך מייצרים חוויית ביטחון לילד ולמבוגר?
• איך בונים יחסי אמון בין עובדי הוראה, ילדים והוריהם?
• איך הופכים למחנך משמעותי?


קולות פעמונים הוא ספר המתובל בתיאורי מקרה ומכיל בתוכו עשרות כלים מעשיים להתמודדות עם אתגרים חינוכיים. ספר סוחף, מעניין, פרקטי, מעשיר ומטלטל כאחד. המחבר מצליח לגעת בנושאים חשובים ובוערים בתחום החינוך, וכל זאת באמצעות מודל המאפשר הסתכלות אחרת על מערכות יחסים בכיתה, בבית הספר ובמשפחה.
הספר מתאים למחנכים, להורים, למדריכים, למנהלים ולכל מי שחינוך זורם בעורקיו
 

מעורבות הורים בבתי ספר ובגני ילדים מהווה כיום סוגיה מרכזית במערכת החינוך, סוגיה הזוכה לתשומת לב רבה בקרב הורים, צוותי חינוך, קובעי מדיניות וחוקרים. בצד התועלת הגדולה שעשויה לצמוח ממעורבות הורים, היא מאופיינת במתח, במאבקי כוחות ותסכולים קשים בשתי האוכלוסיות, ולכן היא נחשבת כאחת הסיבות לשחיקת מורים ומנהלים. מציאות זו מזמינה את הצורך במידע מחקרי שעשוי לסייע בניתוב המעורבות לאפיקים פרודוקטיביים.

מבטים מצטלבים מזמין את הקורא להתבונן בפסיפס של מחקרים על אודות היבטים שונים של הקשר בין הורים לצוותי חינוך. היבטים אלה כוללים, בין השאר, מעורבות הורים בטיפוח ספורטאים צעירים, מורים בחינוך המיוחד, יחסי כוח במערכת החינוך, מעורבות הורים בשיעורי בית, מעורבות הורים כאזרחות פעילה, תפיסת גננות את מורכבות הקשר עם ההורים, ויום הורים כטקס וכסמל. מאמרי הספר נכתבו על ידי חוקרים מומחים ממכללות לחינוך ומאוניברסיטאות.

הרב צבי הירש קלישר (1795—1874) נודע בהגותו ובפעילותו הקדם-לאומית, שקדמה להופעת "הציונות המדינית" של הרצל, ברבע השלישי של המאה התשע-עשרה. עקב כך נשמר לו מקום של כבוד בהיסטוריוגרפיה ובזיכרון הציוניים, בצד משה הס והרב יהודה אלקלעי, כאחד משלושת "מבשרי הציונות" העיקריים. עם זאת, פעילותו הרבנית הארוכה במשׂרת דיין ומורה הוראה, שנמשכה כחמישים שנה, וכתיבתו ההלכתית וההגותית אינן מוּכרות דיין.

הרב קלישר ייחד את רוב זמנו ללימוד תורה, ובצד עיסוקו בתלמוד ובהלכה עסק גם בפילוסופיה יהודית ובפרשנות המקרא. בתחומים אלה פרסם כמה ספרים ומאמרים, וכתיבתו נגעה בבעיות הזמן והמקום, כגון בפולמוס עם הרפורמה וספרות ההשכלה, החותרת תחת המסורת. זיקה אמיצה ניכרת בין שני תחומי היצירה והפעילות שלו, הרבני והקְדם-לאומי.

בספר זה מקובצים תשעה ממאמריו של המחבר, שנדפסו בשנים 2010—2020 בכמה כתבי עת, בעברית ובאנגלית. המאמרים, שעניינם בהיבטים שונים של חייו ומשנתו של הרב קלישר, מבוססים על כתבים ומקורות ארכיוניים שלא נידונו במחקר עד כה, ויש בהם כדי להעמיק את ההיכרות עם דמותו של הרב קלישר ועם תחומי העשייה וההגות שבהם פעל.

הבעל שם טוב חולל את התנועה הרוחנית היהודית החשובה ביותר בעת החדשה, שהייתה לבסוף לתנועת המונים רחבה. אך החסידות החלה כחבורת מקובלים אקסלוסיבית למדי שבראשה עמד הבעש"ט. מה היה סוד קסמו של בעל שם אנונימי וחסר ייחוס בעיניהם של מקובלים גדולים בני זמנו? מה טיבו של "המפתח" המיוחד שהעניק להם להבנת קבלת האר"י? כיצד מפתח זה פתח את ליבם ותודעתם מחד, וסלל דרך לבניית צורת קיום חברתית חדשה מאידך? בעזרת התחקות מדוקדקת אחר הנחיות לתפילה בכוונות האר"י, שמות קדושים להתמודדות עם מחשבות זרות וריטואלים ל"המתקת הדינים" שמסר הבעש"ט לתלמידיו, מבקש ספר זה להיכנס אל תוככי בית היוצר של המהפכה הבעש"טיאנית.