You must have Javascript enabled to use this form.
מתעניינים בלימודים?
השאירו פרטים
השאירו פרטים
לחצו כאן לדילוג לתוכן המרכזי בעמוד זה
שנוספו לאחרונה לספריות המכללה – ספריית קמפוס אלקנה וספריית קמפוס רחובות.
ניתן לחפש ספרים או פריטי מידע לפי כותר (שם הספר), שם המחבר או העורך.
בלחיצה על החץ בעמודה השמאלית יתקבל מידע נוסף על הספר או על פריט המידע.
ניתן לצפות בתצוגה כללית או בסינון לפי קמפוס אלקנה או רחובות
מידע על זמינות הספרים להשאלה או לקריאה מקוונת ופריטי המידע השונים ניתן למצוא בממב"א
(להסבר אודות ממב"א)
שנוספו לאחרונה לספריות המכללה – ספרית קמפוס אלקנה וספריית קמפוס רחובות.
ניתן לחפש ספרים או פריטי מידע לפי כותר (שם הספר), שם המחבר או העורך.
בלחיצה על "קרא עוד" יתקבל מידע נוסף על הספר או על פריט המידע.
ניתן לצפות בתצוגה כללית או בסינון לפי קמפוס אלקנה או רחובות
מידע על זמינות הספרים להשאלה או לקריאה מקוונת ופריטי המידע השונים ניתן למצוא בממב"א
(להסבר אודות ממב"א)
שם הספר |
שם המחבר![]() |
קמפוס | |
---|---|---|---|
מנהיגות 3.0 - על ניהול , הובלת צוותים, ואושר בעולם ממהר | ד"ר מיכל חמו לוטם | רחובות | |
מנהיגות 3.0 - על ניהול , הובלת צוותים, ואושר בעולם ממהר![]() אנו חיים בעידן המהפכה התעשייתית הרביעית – המהפכה הדיגיטלית והטכנולוגית. זהו עולם מורכב וממהר, המחייב בחינה מחדש של כל הכללים והתפיסות, גם בניהול ומנהיגות. כדי להוביל ארגונים, צוותים ועובדים להצלחה בעולם החדש והמאיץ הזה, יש לנהל בצורה אחרת: ליצר ערך משותף, להתמקד באנשים ובקשרים ביניהם, בחדשנות מניבת ערך, וביחידת העבודה הבסיסית – הצוות. |
|||
ילדים חסרי מנוח | ד"ר מירון ברק | אלקנה | |
ילדים חסרי מנוח![]() בספר ניתן תיאור מקיף מנקודות מבט שונות על התפתחות הילד מנקודת מבט רפואית – חינוכית – אנתרופוסופית, דיון השוואתי בהיבט הקונבנציונלי והאנתרופוסופי על הפרעת קשב וריכוז ועל הפרעות החרדה בילדים ובני נוער וסקירה של ממצאים מחקריים עדכניים מתחום מדעי המוח על הפרעת קשב. הספר כולל עצות מעשיות להתמודדות עם הפרעות אלו להורים,למחנכים,לרופאים ולמטפלים, בהקשרים של הטיפולים באמנויות השונות, הדרכת הורים, תזונה, טיפולי מגע וטיפולים תרופתיים. |
|||
מהמגרב למערב - יהודי מרוקו בין שלוש יבשות | דהן יצחק | רחובות | |
מהמגרב למערב - יהודי מרוקו בין שלוש יבשות![]() גלי ההגירה מהמזרח למערב שאפיינו את המאה ה־20, הכרזת העצמאות של מרוקו, ההתעוררות הלאומית הערבית, הקמת מדינת ישראל, הסכסוך הישראלי-ערבי והמלחמות עם המדינות הערביות במחצית השנייה של המאה ה-20 – כל אלה הביאו לסופה של הקהילה היהודית במרוקו. אולם בשונה מקהילות יהודיות רבות בעולם המוסלמי, תהליך הניתוק ממרוקו נמשך קרוב ל-40 שנה, עובדה המעידה על הקשר המיוחד שהיה לקהילה זו הן עם יושבי הארץ המוסלמים והן עם בית המלוכה. קשר זה נמשך עד היום (2022) בארץ היעד החדשה. סוציולוגים והיסטוריונים רבים חקרו את עלייתם של 250,000 יהודי מרוקו שעלו לישראל במחצית השנייה של המאה ה־20, אולם על הגירתם של 100,000 יהודי מרוקו לארצות המערב נכתב מעט. ספרו של יצחק דהן מציע מסע אינטלקטואלי העוקב אחר יהודים ממרוקו אשר לאחר אלף שנות חיים במדינה זו, קמו במחצית השנייה של המאה ה-20 ונפרדו מערש לידתם: מקנס, פאס, מרקש וקזבלנקה. הם היגרו לפריז, לונדון, ז'נבה, מונטריאול וניו יורק, כמו גם למקומות אחרים, לא-נודעים מבחינתם, אשר שפתם ותרבותם שונות מזו שגדלו עליה. המחבר מציג את ארצות ההגירה, דוברות הצרפתית והאנגלית, וכן את מאפייניהן הייחודיים בתחומי החברה, התרבות והכלכלה, לצד הצגת פסיפס של אנשים וקהילות בעלי גיוון מרתק הנגזר מהשפעות מקומיות. ההיכרות מקרוב של קהילה זו, על תרבותה ומורשתה, הקלה על המחבר את כניסתו לשדה המחקר. כך התאפשר לו להתמקד הן בחקר הקהילות החדשות שיצרו המהגרים בארצות המערב והן בחקר הדרכים שבהן חיזקו המהגרים את זהותם הקולקטיבית על מרכיביה השונים. |
|||
תוכנת היצירתיות - איך לומדת הבינה המלאכותית לכתוב, לצייר לחשוב | דו סוטוי מרכוס | רחובות | |
תוכנת היצירתיות - איך לומדת הבינה המלאכותית לכתוב, לצייר לחשוב![]() האם מחשב יוכל אי-פעם להלחין סימפוניה, לכתוב רומאן זוכה פרסים, או לצייר יצירת מופת? ואם כן, האם נהיה אנחנו מסוגלים להבחין בין יצירה ממוחשבת לבין יצירה אנושית? כבני-אנוש יש לנו היכולת המדהימה ליצור יצירות אמנות שמרוממות את הנפש, מרחיבות את הלב, ומשנות מן היסוד את משמעות החיים. אבל בתחומים רבים, ההתפתחויות בבינה המלאכותית מערערות את המצב הקיים, עם הגילוי שמכונות מסוגלות לבצע באותה מידה של הצלחה, ולעיתים אף בצורה טובה יותר, מטלות רבות שבני-אדם ממלאים בדרך כלל. אבל האם מכונות יכולות להיות יצירתיות? האם בקרוב הן יוכלו ללמוד מן האמנות שמרגשת אותנו ולהבין מה מייחד ומבדיל אותה מהשיגרתי, היומיומי והמשמים? בספר "תוכנת היצירתיות", בוחן מרכוס דו סוֹטוֹי את טיבה של היצירתיות, ובמקביל מציע לקוראים מדריך חיוני לאופן הפעולה של האלגוֹריתמים והחוקים המתמטיים שביסודם. הוא שואל באיזו מידה התגובה הרגשית שלנו לאמנות נובעת מתגובת המוח שלנו לדפוסים ולמיבנים, ועומד על משמעות היצירתיות במתמטיקה, באמנות, בשפה ובמוזיקה. כמה זמן עשוי לחלוף עד שמכונות יפיקו תוצר יצירתי? או שמא עיקר התרומה שלהן תהיה בכך שידחפו אותנו להעשיר את הדמיון שלנו? הדיון בשאלות האלה ואחרות הוא מסע מרתק ויוצא-דופן הן למחוזות הבינה המלאכותית והן למשמעות של היותנו בני-אנוש. |
|||
האגם הנעלם - החולה כסמל להשתנות היחס לסביבה במדינת ישראל | דואני מיה | רחובות | |
האגם הנעלם - החולה כסמל להשתנות היחס לסביבה במדינת ישראל![]() ייבוש החולה היה אירוע מכונן ביחסה של מדינת ישראל הצעירה לטבע הסובב אותה והוא נעשה סמל ליכולתה של המדינה להשתלט על הטבע ולרתום אותו לצרכיה. בד בבד עם ייבוש החולה, שהחל בשנת 1951 והביא לחשיפה של כ-60,000 דונמים בעמק החולה, קודמה יוזמה של חוקרי טבע להותיר שמורת טבע קטנה. שמורת החולה הייתה שמורת הטבע הראשונה במדינת ישראל ועבור החברה להגנת הטבע היא הייתה דוגמה ומופת למאבק באידיאולוגיית 'כיבוש השממה'. ב-1992, בגלל נזקים אקולוגיים שנגרמו מייבוש החולה כגון הזרמת מזהמים לכנרת, הוצפו 1,000 דונמים והוקם אתר תיירות אקולוגי – 'אגמון החולה'. בספר זה נעשה לראשונה שימוש במקורות ראשוניים מארכיוני כלל הגורמים המעורבים בנושא והצלבתם עם עיתונות התקופה, עם ספרות משנית ועם תמונות ומפות. מתודולוגיה זו מובילה לכמה תובנות חדשות. הצפת האדמות המיובשות בראשית שנות התשעים הביאה למהפך בהערכת מיזם ייבוש החולה. ההצפה נתפסה כאות אזהרה מפני היהירות כלפי הטבע הטמונה באידיאולוגיית 'כיבוש השממה' וכתזכורת ללקח שיש ללמוד ממנה: התחשבות רבה יותר בסביבה הטבעית. |
|||
לשון האש | דודאי רינה | רחובות | |
לשון האש![]() "כבר אז הבנו כי לא די בזעקה, יש למצוא צורה לזעקה, שאם לא כן תישמע כטירוף, או חמור יותר – כזיוף". (אהרן אפלפלד) במהלך המאה ה-20, בעיקר בעקבות השואה, הפך מעשה העדות למרכיב מרכזי בגיבושם של הזיכרון הקולקטיבי ושל האחריות המוסרית לזיכרון זה. ספר זה דן באותה הזעקה שהזכיר אפלפלד בציטוט לעיל. במרכזו דיון בטיבה של העדות הפואטית, השונה באופייה מעדויות אחרות. כפל פנים חבוי בעדות זו, המאפשר לה לבטא את רגע השבירה, ובה בעת להבנות את השפה השבורה ולתכּן באמצעותה מציאות חדשה. העדות הפואטית יכולה להכיל את מה שלא ייאמן ואת מה שאינו ניתן לייצוג, לגעת בחומר הרוטט של החוויה האסונית ולדבר אותו. הספר עוסק בסוגיות של ייצוג הטראומה בשפה הפואטית ובאסטרטגיות פואטיות שונות שמתוכן מבצבצים מבנים שונים של מגנונים נפשיים, ודן בהרחבה בטקסטים של שלושה יוצרים: אהרן אפלפלד, ק. צטניק ופרימו לוי. בכל אחד מהפרקים נבחן הסגנון הייחודי של הכותב וכן אסטרטגיות ההגנה הטקסטואליות-פואטיות שלו. |
|||
לקחי ההיסטוריה | דוראנט ויל | רחובות | |
לקחי ההיסטוריה![]() |
|||
999 נשים צעירות - סיפורו של הטרנפורט הראשון לאושוויץ | דיון מאקאדם הת'ר | רחובות | |
999 נשים צעירות - סיפורו של הטרנפורט הראשון לאושוויץ![]() ב-25 במרץ 1942 יצא הטרנספורט הראשון למחנה ההשמדה אושוויץ. המטען היה 999 נערות ונשים צעירות, כולן יהודיות. זהו סיפורן. הרכבת יצאה מהעיירה פופרד שבסלובקיה. הן היו בתחילת חייהן, לא נשואות וחדורות תחושת הרפתקנות וגאווה לאומית. הן עזבו את בית ההורים לבושות במיטב מחלצותיהן ונופפו לשלום בשמחה, בציפייה לבאות. הן היו להוטות להתייצב לעבודתן במפעל בשירות ממשלתן ששילמה 500 רייכסמארק (כ-200 דולר) תמורת כל אחת מהן, רק כדי שהנאצים ייקחו אותן כעובדות כפייה. 999 נשים צעירות יצאו לדרך, רק מעטות שרדו. הנשים הללו, שנשלחו למוות בטוח, לא היו לוחמות מחתרת, לא מרגלות, ואף לא שבויות מלחמה. הן היו האוכלוסייה החלשה ביותר, משוללות כוח וערך לא רק כי היו יהודיות, אלא גם כי היו נשים. עתה, במלאות 75 שנה לשחרור המחנה, בהסתמך על ראיונות מקיפים עם ניצולות ומידע היסטורי שנאסף באמצעות מסמכים, עדי ראייה וקרובי משפחה, הסופרת עטורת השבחים הת'ר דיון מאקאדם מגוללת לראשונה את סיפורן הנוגע ללב של 999 נשים אלו. |
|||
הר הבית : המתחם הקדוש בירושלים | דן בהט | אלקנה | |
הר הבית : המתחם הקדוש בירושלים![]() "הר הבית – המתחם הקדוש בירושלים" הוא שם ספרו החדש של הארכיאולוג פרופ' דן בהט (82). בהט שקד על הספר שנים ארוכות, והוא מפרט בו על כל מבנה בהר, כל סטייה בנתיב החומה, כל בור וכל שער חסום. הוא מהחוקרים המאמצים את גישת מסורת ישראל וסבורים שכיפת הסלע היא מקום קודש הקודשים. |
|||
מכותרת ועד צמרת - 200 מילים על 200 צמחים | דפני אמוץ | רחובות | |
מכותרת ועד צמרת - 200 מילים על 200 צמחים![]() |
אורח החיים של ילדים, כמו זה של מבוגרים, השתנה במאה ה-21. ילדים ביוזמתם החליפו את משחקי התנועה הספונטניים בשכונה ובגני המשחקים בישיבה מול מסכים ובמשחקים שתוכנתו עבורם. המרוץ אחר הישגים אקדמיים חדר לגן הילדים, והוא דוחק הצידה את התנועה ואת המשחק התנועתי. בד בבד, המחקר בתחומי ההתפתחות המוטורית, הרגשית-חברתית והקוגניטיבית, וכן מחקרים העוסקים בלמידה, בשלומות ובבריאות, צוברים ידע רב באשר להשפעתה של התנועה על כל תחומי ההתפתחות והלמידה בחלון ההזדמנויות של הגיל הרך. מבט אל העתיד מגלה כי תוחלת החיים תלך ותעלה, ולכן אנשים יזדקקו לְגוף המסוגל להתנועע, לאישיות העומדת בפני שינויים ואתגרים, ולְמוח המסוגל להמשיך ללמוד גם בגילים מבוגרים.
הספר מציג מחקר עדכני על משמעות התנועה והפעילות הגופנית ללמידה ולהתפתחות של ילדים בגיל הרך; מופיעות בו המלצות עבור מערכת החינוך – קובעי מדיניות, מכשירי גננות ומורים לחינוך גופני ואנשי שדה – על פעולות שיש לנקוט כדי לממש את הפוטנציאל הגלום בהתנסות בתנועה. הספר קורא לעוסקים בחינוך להעניק לילדים את הזכות להתנועע.
למה דווקא אנשים טובים סובלים? האם הגורל שולט באירועים שבאים עלינו? מה ההבדל בין תגובותיהם של גברים ונשים כאשר אסון מתרחש? מדוע אימהות יהודיות הרגו את ילדיהן בארצות אשכנז? כיצד סיפרו יהודי תימן על הגירוש שנגזר עליהם? איזה הסבר סיפק אדמו"ר חסידי למה שהתרחש בשואה? ולשם מה, למען השם, ניסה אלוהים את גיבורי התנ"ך?
למה דברים רעים קורים לאנשים טובים הוא הזמנה ללימוד ולהעמקה בתשובות השונות שהעניקה התרבות היהודית לשאלתם של אלה שחייהם נשברו. זהו מסע לא צפוי בארון הספרים היהודי – לעיתים הוא משעשע, לעיתים מחריד, אך תמיד מרתק. מסע בעקבות שאלה אחת ותשובות רבות, שמבטאות את הצורך האנושי להעניק משמעות ופשר לחידת הקיום.
יש הטוענים שהספרות היא בבחינת מורה דרך לגיבוש תכונות ראויות, כמו מצוינות אישית ומוסרית, להתעמקות בשאלות קיומיות, לפיתוח אמפתיה וחשיבה; לעומתם יש הסוברים כי הוראת הספרות יוצרת עומס מיותר על הלומדים במערכת החינוך ומסיטה אותם מקניית מיומנויות הכרחיות לחיים במאה ה- 21. המתח בין שתי עמדות אלה מבטא את מעמדה הפרדוקסלי של הספרות בישראל: מצד אחד הספרות נתפסת כתחום "לא נחשב", לא כדאִי ולא מוערך; מצד שני היא נתפסת כתחום דעת עתיר השפעה חינוכית וחברתית.
הספר שלפניכם הוא פרי של מסע חשיבה, לימוד וחקר בן שנתיים שערכו שלוש עשרה חוקרות ממגוון מוסדות להכשרת מורים. חידושה של אסופה זו הוא בהתבוננות המחקרית בלמידת הספרות ובהוראתה בפועל בבתי ספר יסודיים ותיכוניים בזרמי החינוך השונים בארץ. בספר ארבעה שערים: השער הראשון מפנה מבט ביקורתי לתוכניות הלימודים ומצביע על התמורות העיקריות שחלו בהן; השער השני עוסק בשיח כיתה בשיעורי עברית וספרות במרחבי לימוד שונים; השער השלישי נסב על הערכה בהוראת ספרות בסביבות למידה שונות; והשער הרביעי מתמקד בקריאה ובעידוד קריאה בסביבה הבית ספרית. הספר מזמין את קוראיו – קהילות של מורים ומורי מורים, ספרנים והורים – לתהליכי חשיבה על פיתוח דרכים לטיפוח הוראת ספרות, כזאת שתלמידים ימצאו בה מקור השראה ומשמעות לחייהם, עוגן אתי ומצפן לנקיטת עמדה; דרכים שיביאו לעידוד קריאה ולשיפור מעמדה הייחודי של הספרות כתחום דעת.
בכל רגע נתון מנהלים בארגונים שונים – עסקיים, ציבוריים, חינוכיים, ללא מטרות רווח ואחרים – שואלים את עצמם שאלות דומות:
מדוע אותו אדם מתנהג אחרת בארגונים שונים?
מדוע ארגונים מסוימים מצליחים להטמיע שינויים עמוקים, ובאחרים כל ניסיון לשינוי נכשל?
מדוע ארגונים רבים מתפקדים פחות טוב מהפוטנציאל המצטבר הגלום באנשים שעובדים בהם?
הטענה העיקרית העולה בספר ומבוססת על ניסיון רב ומגובה במקרי בוחן, היא כי עובדים ימקסמו את יכולותיהם בארגון שמבוסס על ארבעה יסודות:
תפיסת אדם הומניסטית: הכול מתחיל ונגמר באדם
אמון
חינוך לאורך החיים
חשיבה מערכתית
כאשר היסודות הללו מוטמעים בארגון, הם יוצרים הוויה שמאפשרת לאנשים להביא לידי ביטוי ובאופן טבעי את המיטב שבהם – אותם חלקים בונים, משתפים, מעזים, מאפשרים, יוזמים ותורמים שבאישיותם. ארגונים אלה מוכנים לעולם העבודה העתידי והתנהלותם משפיעה לטובה גם על שורת הרווח.
בספר, היועצת הארגונית יעל שורצברג מדגישה את האחריות הניהולית של מנהיגים בכל סוגי הארגונים ליצירתה של הוויה זו, ואת ההשפעה שיש להטמעת היסודות גם על שדות נוספים בחיים של כל אחד ואחת, בחייהם הפרטיים ובחיי הקהילה. ספר זה מזמין אתכם לגלות את הסמוי מן העין בארגונים – מסע לחשיפת ארבעת היסודות, שהפיכתם לאורח חיים ארגוני מאפשרת הן לעובדים והן לארגון כולו לפעול במיטביות.
האם אפשר ללמד ילד להיות אדיב וטוב לעצמו ולאחרים? ולמה זה חשוב כל כך לאושרו ולהצלחתו בעתיד? שאלות חיוניות אלה מקבלות דחיפוּת חדשה ככל שהתרבות שלנו הולכת והופכת לשוחקת, מפולגת ומושפעת יותר ויותר מהמהפכה הדיגיטלית ומ"רעש" הרשתות החברתיות.
כולנו רוצים שהילדים שלנו יהיו אדיבים וטובים, ואם לא – ד"ר תומס ליקונה, פסיכולוג התפתחותי בעל שם עולמי – טוען שכדאי לנו לרצות זאת. מחקרים רבים מראים שהיכולת הזו של "טוֹבוּת" חוזרת אל האדם בשלל דרכים במהלך חייו, משפיעה באופן מכריע על עתידו והופכת אותו לשמח יותר, מסופק ובעל סיכויים רבים יותר לגדל משפחה מאושרת, חזקה ויציבה.
אך מה עושים כשאנו עדים להתנהגות לא טובה של ילדינו? ד"ר ליקונה חולק בספר את הכלים החיוניים להורים בכדי לטפח אחווה, לכידות ושיתוף פעולה בבית. חשוב להבין שטוב לב לא עומד בפני עצמו, הוא זקוק לתמיכה של מעלות חיוניות אחרות כמו אומץ, שליטה עצמית, כבוד והכרת תודה.
עם דוגמאות קונקרטיות שנלקחו ממשפחות רבות שד"ר ליקונה עבד איתן לאורך השנים, וטיפים פשוטים וברורים שתוכלו לפעול לפיהם, מוצלחים יעזור לכם לתת ולקבל כבוד בחוג המשפחה, לקיים שיחות משפחתיות לפתרון בעיות שוטפות, להתמודד עם בעיות משמעת, לבנות אופי, ולשפר את הדינמיקה של מערכות היחסים של ילדיכם בתוך המשפחה, עם חבריהם ועם העולם המחכה להם בחוץ בדרך להפוך את ילדיכם לבני אדם טובים, מלאי ביטחון עצמי וסיפוק.
מעורבות הורים בבתי ספר ובגני ילדים מהווה כיום סוגיה מרכזית במערכת החינוך, סוגיה הזוכה לתשומת לב רבה בקרב הורים, צוותי חינוך, קובעי מדיניות וחוקרים. בצד התועלת הגדולה שעשויה לצמוח ממעורבות הורים, היא מאופיינת במתח, במאבקי כוחות ותסכולים קשים בשתי האוכלוסיות, ולכן היא נחשבת כאחת הסיבות לשחיקת מורים ומנהלים. מציאות זו מזמינה את הצורך במידע מחקרי שעשוי לסייע בניתוב המעורבות לאפיקים פרודוקטיביים.
מבטים מצטלבים מזמין את הקורא להתבונן בפסיפס של מחקרים על אודות היבטים שונים של הקשר בין הורים לצוותי חינוך. היבטים אלה כוללים, בין השאר, מעורבות הורים בטיפוח ספורטאים צעירים, מורים בחינוך המיוחד, יחסי כוח במערכת החינוך, מעורבות הורים בשיעורי בית, מעורבות הורים כאזרחות פעילה, תפיסת גננות את מורכבות הקשר עם ההורים, ויום הורים כטקס וכסמל. מאמרי הספר נכתבו על ידי חוקרים מומחים ממכללות לחינוך ומאוניברסיטאות.
סוגיית המנהיגות מעסיקה הן את הציבור הרחב והן את החוקרים לאורך השנים: מי מזוהה כמנהיג ומה משמעות הדבר? מה בין מנהלים למנהיגים? האם כל אחד יכול להיות מנהיג, והאם ניתן להכשיר מנהיגים או לפתח מנהיגות? כיצד מתמודדים מנהיגים עם מצבים מורכבים? האם מנהיגות היא סגולה אישית, ובאיזה אופן היא גם תלוית הקשר ומצב? כיצד מתפתחת תודעת מנהיגות לאורך חייו של אדם, וכיצד מתקיימת התנועה בין ציפייה לאכזבה ביחס למי שניתנת להם השפעה לא מבוטלת על חיינו.
בעבודתה רבת השנים כפסיכולוגית ילדים פיתחה צ'לה בניה שפה טיפולית משלה, ואת המושג "המפה הלא מודעת של ההורות". לפי גישה זו, היחס של ההורה לילד מושפע מכוחות סמויים שמפעילים אותו. פתיחת "המפה הלא מודעת" מזמינה את ההורים להתבונן בהורות שלהם כתהליך חווייתי הכולל עצב, שמחה ואומץ, ומאפשרת להם לזהות ולהכיר את כאבי ילדותם המושרים על ילדיהם.
בניה מציגה באמצעות תיאורי מקרים מגוונים את מערכת היחסים המודעת והלא מודעת שההורים מנהלים עם ילדותם, ומדגימה את הדרכים הנפתלות שבהן נפש ההורה מנסה לגונן על עצמה מפני העבר המאיים והרחוק. קריאה רגישה ועמוקה ב"מפה הלא מודעת", שמציעה בניה, מסייעת לחבר בין חלקי הנפש ופותחת בפני ההורים לא רק נתיבים אל ילדותם, אלא בעיקר דרך חדשה לאהוב את ילדיהם. ספרה מזמין אותנו להתמודד עם השאלה מהי אהבה הורית.
המפה הלא מודעת של ההורות מיועד הן לאנשי מקצוע שעובדים עם ילדים והוריהם, והן להורים הסקרנים להתבונן בהיבטים הלא מודעים של ההורות שלהם. הוא מזמין את אנשי המקצוע להניח למינוח השגור "הדרכת הורים", ולהעז לכנות את המפגש עם ההורים בחדר הטיפול "פסיכותרפיה של ההורות", כלומר, מפגש טיפולי שחלים עליו עקרונות הפסיכותרפיה הפסיכואנליטית ושפתה.
״רק לפני רגע הצעתי לא לפחד להציע פירושים גם למטופלים שחוו טראומה מוקדמת. אמרתי שגם מטופלים פוסט-טראומטיים אינם עוּבָּרים. והנה עכשיו אני מציע לכם לא להפנות את הפירוש לקומות גבוהות אלא לחפש את הקומה הנמוכה ביותר שממנה המטופל מתקשר אתכם. הטכניקה שלי לא עקבית? ייתכן. אבל כך אני מבין פסיכואנליזה. לדעתי זה די נדיר שתהיה בכל שעה טיפולית הלימה מלאה בין החשיבה התיאורטית המועדפת עלינו לבין התיאוריה הקלינית שתנחה אותנו״.
בריפוי בדיבור מובאות 13 שיחות פסיכואנליטיות שקיים הפסיכואנליטיקאי והפסיכיאטר ערן רולניק במהלך מגפת הקורונה עם מטפלים נפשיים. זהו טקסט לימודי-חווייתי חד-פעמי ורב-קולי שנוגע בניואנסים הרגישים ביותר של המפגש האנליטי. מושגי יסוד ומחלוקות שלעיתים הופכים למגדל שן מושגי מקבלים כאן חיות חדשה ורעננה מנקודת מבטו של קלינאי, חוקר ומורה מנוסה, וכל זאת תוך חציית הפנטזיה התיאורטית. התיאוריה עבור רולניק אמנם מרכזית למעשה הקליני, אבל היא אינה מצדיקה את עצמה כפילוסופיה המנותקת מהרוח החופשית של הפסיכואנליזה כפרקטיקה וכאתיקה. לרולניק אין פרות או פרים קדושים, ולכן גם אין לו צורך לשחוט הוגים או הוגות. יש לו מחויבות לדיבור המרפא של מטופליו ושלו, כמו גם לפתיחות למרחב הלא מודע במובן הכי פרוידיאני שאפשר.
ריפוי בדיבור מיועד למטפלים ולמטופלים; הוא משלב מניפסט תיאורטי רחב יריעה ביומן קליני מעורר השראה, ושניהם מגלמים יחסים של סקרנות, ספקנות ואהבה – לקליניקה, לתיאוריה ולהיסטוריה של הפסיכואנליזה.
"בסלון הבית שלנו היו דלתות הזזה עבות. מבעד לדלתות הללו חדרה השואה לאוזני, ללבי ולתודעתי, ועיצבה את עולמי. הנה אני, ילדה בת 14, ואחי עמוס, רק בן 11, עוברים כאילו במקרה ליד הדלת, וכשאיש לא שם לב נצמדים אליה מרותקים ואחוזי אימה ממה שסופר מעבר למחיצה. אני רוצה לברוח אך נשארת".
כשאייכמן נכנס אלינו הביתה רצוף תובנות וגילויים חדשים ממקור ראשון על היום שבו נודע להאוזנר על התפקיד ההיסטורי שהוטל על כתפיו, על הלילה נטול השינה שבו ניסח את נאום הפתיחה הנוקב שלו בשם ששת מיליון הקטגורים, על ההכנות המדוקדקות לקראת עדות ק. צטניק, על ההתכתבות במשך המשפט ולאחריו עם דוד בן-גוריון, על ההתחבטויות בעניין עונש המוות, על הרגע המצמית שבו התקבלו בבית מכתבי שטנה נושאי צלבי קרס ועל הפעם היחידה במשך כל המשפט שבה מחה גדעון האוזנר דמעה מעינו.