חדש על המדף

עיר קטנה וענייה למדי נעשתה לשליטה נערצת. יותר מ־1,000 שנים משלה בעולם. יותר מ־1,000 שנים משלו בה גברים תאבי כוח. הם ניהלו אותה, ואת המרחב שעיצבה, בתערובת של אכזריות ונדיבות, תככים וחוכמה, אגו ומידות טובות. 
הקיסרים של רומא מהלכים קסם על מי שצופים בהם ממרחק הזמן. הם דוגמה נצחית לערמומיות פוליטית, אומץ לב מדיני, קור רוח. 12 קיסרים משלו ברומא לקראת ובמהלך המאה הראשונה. 9 קיסרים במאה השנייה. 29 בשלישית. 21 ברביעית. חלקם שמות מוכרים לכול, כמו יוליוס, אוגוסטוס, קליגולה. חלקם מוכרים פחות, אבל לא בהכרח חשובים פחות, כמו דיוקלטיאנוס, רודף הנוצרים, או טריאנוס, מדכא מרד היהודים. 
בארי שטראוס בחר עשרה מהם. את עשרת החשובים ביותר. כמובן —החשובים ביותר לדעתו. לא כולם יסכימו עם הבחירה שלו. מה שרק מוסיף עניין לספר. ובכל מקרה, שטראוס הוא המומחה המתאים לבחור, והמומחה המתאים לנמק את הבחירה, והמומחה המתאים לתאר את חייהם הססגוניים של העשרה שבחר, מאוגוסטוס ועד קונסטנטינוס. לכל אחד מהגברים האלה סיפור מרתק. לכל אחד מהם הייתה דרך משלו לעצב מחדש את האימפריה הגדולה. מכל אחד מהם אפשר ללמוד משהו על כוחה של מנהיגות ועל מגבלות השלטון, על חשיבותה של אישיות ועל משמעותו של חזון. 

בשפה ברורה וקלילה, תוך שילוב סיפורים ודוגמאות, תוכלו ללמוד איך להפוך מטרות להישגים ואיך ליצור תוצאות תוך התמקדות בארבעה פרמטרים – חשיבה, רגש, פעולה ותקשורת. בספר תגלו בין השאר: 

• כיצד להפוך את סדר החשיבה — מהסוף להתחלה, מהתוצאה לדרך
• איך "לשווק" רעיון טוב לסביבה ולהניע לפעולה
• מהי תקשורת תוצאתית וכיצד היא יכולה לחבר בין יעדים לאנשים
• מודלים חדשים בניהול זמן, שינוי הרגלים והשגת יעדים

בשנים האחרונות הולך וגדל מספרם של המורים שבחרו בהוראה כקריירה שנייה. הם נכנסים להוראה בגיל מבוגר יותר, הם מביאים איתם ניסיון תעסוקתי קודם, כמו גם את חוויותיהם האישיות כהורים בבית הספר. מציאות זו מזמינה את הצורך במידע מחקרי שעשוי לסייע בקליטתם המיטבית בבתי הספר ובגני הילדים, ובאופן הזה לרתום את ניסיונם לתרומה לקהילה הבית-ספרית. בחירה בהוראה כקריירה שנייה מזמין את הקורא להתבונן בפסיפס של מחקרים על אודות היבטים שונים של בחירה והתנסות בהוראה כקריירה שנייה. היבטים אלה כוללים בין השאר מאפייני כניסה להוראה של מורים חדשים שבחרו בהוראה כקריירה שנייה; הדהודים ושילובים של קריירה ראשונה בקריירה שנייה בהוראה – האתגרים, ההתלבטויות; "חִברוּת" לתרבות המתמטיקה והתמקדות בהייטקיסטיים שבחרו לעזוב את עולם ההייטק לטובת הוראה בבית ספר; דפוס של מעבר בין קריירות המתרחש באותו שדה מקצועי; מבט חברתי על מורים בקריירה שנייה; הכשרת מורים בתוכניות חותם ותוכנית תל אביב, וכן מורים המאופיינים כ"מורים מוכווני צדק חברתי".

גשר האמונה הוא ספר פרוגרמטי ומקורי, המבקש להתמודד עם סוגיות אמוניות יסודיות שליוו את ההגות היהודית מאז ומעולם. בחלקו הראשון הוא נע בין העולם הקיומי-אישי ולבטיו של האדם הפוסט-מודרני לבין שאלות קלאסיות של המחשבה היהודית לדורותיה, בדגש על הגות ציונית-דתית. חלקו השני של הספר הוא אוסף רשימותיו של הרב רונן המשקפות את עולמו האישי, ובהן הוא דן בשואה מנקודת מבט אמונית, בכוחה של התפילה, במידות, במוסר וצדק חברתי, בגלות וגאולה ועוד. הספר נחתם בדברי זיכרון קצרים מאת בני משפחתו ומכריו, החושפים מעט מאישיותו הייחודית.

גשר האמונה מאיר צדדים מרתקים ורבי-עניין בתפיסתו האמונית של הרב רונן. המצע הרוחני שהפרה את חזונו והעניק לו את ייחודו ועוצמתו נשען, בין היתר, על מחשבת חז"ל ותורת הרב קוק. נקודת המוצא של הספר היא האומץ לשאול ולהקשות, ופֵרותיה של גישה זו מוגשים בפרקי הספר, המתאפיינים ברוחב יריעה, בכנות ובענווה, ומעל הכול – במחויבות עמוקה לחיים היהודיים.

ספר שופטים מציב אתגר גדול בפני לומדיו. לאחר המנהיגות הלאומית של משה ושל ויהושע, ולפני המנהיגות הגדולה של המלכים, הנהיגו שופטים את העם. למרבה ההפתעה, אין המשכיות ישירה להנהגה לאומית ריכוזית, ורק כשהתעוררו בעיות מדיניות קשות שלח ה' מנהיג לפתור את הבעיה. תקופת
השופטים מתוארת כרצופה בהתמודדויות דתיות־צבאיות ומאופיינת בחוסר יציבות, הספר אף מסתיים בתמונה של אנרכיה קשה. והינה ספר שמואל חוזר שוב להנהגה לאומית.
מהו תפקידה של תקופת השופטים בין השמשות של המנהיגים הלאומיים? מדוע היה צורך לעבור מהנהגת יהושע להנהגת המלכים דרך הנהגת השופטים? מהו מסרו של ספר שופטים?
חוקר התנ"ך פרופ' אליהו עסיס מציע בספר זה מענה לשאלות אלה, והבנה חדשה של ספר שופטים ושל מטרתו באמצעות ניתוח צמוד ומדוקדק של סיפוריו. מתוך ספר שופטים עולות תובנות מרתקות גם על תקופת המקרא וגם על ימינו אנו.

האם מחשב יוכל אי-פעם להלחין סימפוניה, לכתוב רומאן זוכה פרסים, או לצייר יצירת מופת? ואם כן, האם נהיה אנחנו מסוגלים להבחין בין יצירה ממוחשבת לבין יצירה אנושית? כבני-אנוש יש לנו היכולת המדהימה ליצור יצירות אמנות שמרוממות את הנפש, מרחיבות את הלב, ומשנות מן היסוד את משמעות החיים. אבל בתחומים רבים, ההתפתחויות בבינה המלאכותית מערערות את המצב הקיים, עם הגילוי שמכונות מסוגלות לבצע באותה מידה של הצלחה, ולעיתים אף בצורה טובה יותר, מטלות רבות שבני-אדם ממלאים בדרך כלל. אבל האם מכונות יכולות להיות יצירתיות? האם בקרוב הן יוכלו ללמוד מן האמנות שמרגשת אותנו ולהבין מה מייחד ומבדיל אותה מהשיגרתי, היומיומי והמשמים? בספר "תוכנת היצירתיות", בוחן מרכוס דו סוֹטוֹי את טיבה של היצירתיות, ובמקביל מציע לקוראים מדריך חיוני לאופן הפעולה של האלגוֹריתמים והחוקים המתמטיים שביסודם. הוא שואל באיזו מידה התגובה הרגשית שלנו לאמנות נובעת מתגובת המוח שלנו לדפוסים ולמיבנים, ועומד על משמעות היצירתיות במתמטיקה, באמנות, בשפה ובמוזיקה. כמה זמן עשוי לחלוף עד שמכונות יפיקו תוצר יצירתי? או שמא עיקר התרומה שלהן תהיה בכך שידחפו אותנו להעשיר את הדמיון שלנו? הדיון בשאלות האלה ואחרות הוא מסע מרתק ויוצא-דופן הן למחוזות הבינה המלאכותית והן למשמעות של היותנו בני-אנוש.

כולנו מכירים בחשיבותה של המתמטיקה: אנחנו חיים בעידן של "ביג דאטה", שבו אלגוריתמים מכתיבים יותר ויותר את חיי היום-יום שלנו, ואנחנו נתונים למטח בלתי פוסק של סטטיסטיקות ואפליקציות בכל נושא – החל בפוליטיקה וכלה בבריאותנו. מה שלא תמיד ברור הוא כיצד המתמטיקה משתלבת בשגרת יומנו, וכיצד בעזרת מספרים ניתן להשפיע בקלות על קבלת ההחלטות שלנו.בין השאר, פלוסים ומינוסים יגלה לנו:

• כיצד האלגוריתם של נטפליקס וגוגל גורם לנו להתמכרות?
• מדוע ככל שניקולס קייג' מככב ביותר סרטים הוליוודיים, יותר אנשים טובעים בבריכות בארה"ב?
• כיצד "הרשת העצבית" של פייסבוק יודעת מה נרצה לקנות לפני שבכלל החלטנו על כך?
• כיצד הבבלים והיוונים בעת העתיקה השתמשו במתמטיקה ומדוע הסינים מצטיינים בה עד היום?
• כיצד השתמשו במתמטיקה בלונדון הוויקטוריאנית בכדי לגלות את מקור מגפת הכולרה שפשתה בעיר?
• כיצד נהפוך למומחים בקריאת נתונים סטטיסטיים ונזהה עיתונאים ופוליטיקאים שעורכים עלינו מניפולציות?

פלוסים ומינוסים מראה לנו את שלל הדרכים שבהן המתמטיקה מוטמעת בחיי היום-יום שלנו – מגרף מאיים על התפשטות הקורונה ועד לחישוב סיכויים להיות מעורב בתאונת דרכים, מתחזית מזג אוויר מדויקת יותר ועד תמחור מוצרים במרכול – וכיצד אפשר להשתמש בה הלכה למעשה כדי להקל פתירת בעיות. בויסמן לוקח את הקוראים למסע סביב העולם ואל שחר ההיסטוריה בין חברות שפיתחו את ענפי המתמטיקה לבין כאלה שהתפתחו מבלי לעשות בהן שימוש כלל. הוא מדגים את חשיבותה וכיצד הבנה טובה יותר שלה יכולה לעזור לנו לקבל החלטות נכונות יותר ולהעניק לנו מבט ברור יותר על העולם, וממחיש כיצד ללא ידע מתמטי והיכולת להשתמש בו נמצא את עצמנו משתרכים מאחור.

חוכמה נתפסת לעתים קרובות כיכולת לחשוב וללמוד, אבל בעולם משתנה במהירות ישנן מיומנויות נוספות שיכולות להיות חשובות אפילו יותר: היכולת להטיל ספק בדעותינו, ולחשוב מחדש אנחנו מקשיבים לדעות שנותנות לנו תחושה טובה במקום לרעיונות שמכריחים אותנו להתאמץ לחשוב. אנחנו רואים בחילוקי דעות איוּם על האגו שלנו במקום הזדמנות ללמוד.  אנחנו מקיפים את עצמנו באנשים שמסכימים עם מסקנותינו, במקום לדבוק באלה שמאתגרים את תהליך החשיבה שלנו.  אנחנו חושבים יותר מדי כמו מטיפים שמגינים על אמונותיהם המקודשות, כמו תובעים בבית משפט שמוכיחים שהצד השני טועה וכמו פוליטיקאים שמבקשים להשיג תמיכה – ומעט מדי כמו מדענים המחפשים את האמת. האמת היא שקדמה אינה אפשרית ללא שינוי, ומי שלא יכול לשנות את דעתו, לעיתים לא יוכל לשנות דבר. 

גרנט קבע לעצמו עיקרון לטעון טיעונים כאילו הוא צודק, אבל להקשיב כאילו הוא טועה. באמצעות רעיונות נועזים, סיפורים מלאי השראה, ומחקרים עדכניים תחשבו שוב מראה לנו שחשיבה-מחדש היא הלך רוח ומיומנות שאפשר ללמד, וגרנט מסביר איך לפתח את התכונות הדרושות לשם כך. אתם תלמדו איך מוזיקאי שחור משכנע גזענים לבנים לזנוח את השנאה, איך משכנעים מתנגדי חיסונים לחסן את ילדיהם, איך הסופר עצמו שכנע אוהדי ינקיז לעודד את יריבתם המושבעת הרד סוקס ומה אפשר ללמוד מילדה בת שמונה, ישראלית מחיפה ואלופת דיבייטינג עולמית. אתם תראו כיצד האנשים המצליחים בעולם הם אלה שערוכים לחשוב מחדש, שוב ושוב על עמדתם על בסיס עובדות ושינויים, וכיצד מנהלים שמודים שאינם יודעים דבר מה ומבקשים משובים ביקורתיים, הם אלה שמצליחים לבנות ולהוביל צוותים יצירתיים וחדשניים יותר.

החברה הישראלית משחר היווסדה מנהלת את שגרת יומה לצד אירועי מלחמה וטרור. אירועים אלו עיצבו וקידמו את הידע והתובנות בתחומי הטראומה הנפשית והחוסן של יחידים ושל כלל החברה. עבודת הסיוע "תחת אש", המתמקדת במצבי חשיפה מתמשכים ומשותפים של העובדים והאוכלוסיות לאירועים טראומטיים, תרמה ליצירת גוף ידע חדש המבוסס על התנסות, התערבות ומחקר.

הספר שם לו למטרה להציג ולקדם את הידע החדש בפני הקורא הישראלי, כדי להיטיב עם הנמצאים במצוקה, להגביר את החוסן שלהם, להשמיע את קולם של המסייעים להם ולהכשיר את הדור הבא. פרקי הספר מספרים את סיפורם של תושבים החיים בצל מלחמה, אירועי טרור, הגירה ופליטות ובעיקר את סיפורה של עבודת הסיוע "תחת אש". את הפרקים בספר כתבו חוקרים, עובדי סיוע ומטפלים מתחומים שונים, כמו עבודה סוציאלית, פסיכולוגיה וחינוך, והם ביטוי רב-קולי ואישי לאתגרים הנגזרים מחיים ומעבודה בצל איום. בפרקים מתוארים ההשפעות על העבודה הטיפולית והחברתית, תהליכי פיתוח והתאמת ידע, שינויים בתפיסות מקצועיות ובמארג היחסים בין המסייעים לסביבותיהם, וכן דרכי הדרכה, הוראה ומחקר ייחודיות המתאימות לחשיפה הכפולה של בעלי התפקיד ומקבלי השירות. 

הספר מיועד למטפלים, לסטודנטים הלומדים את מקצועות הסיוע, לעוסקים בתהליכי הכשרה לעבודה בתחום ואף לציבור הרחב המבקש להכיר לעומק את משמעות החיים בצל איום מתמשך, אם מקורו באירועי טרור ומלחמה ואם מקורו במציאויות טראומטיות אחרות כמו אסונות טבע, מגפות ומשברים חברתיים.

ספרה של זהר לבנת חוקר את תופעת האירוניה הלשונית על רקע המושג העתיק של האירוניה ומציג את הופעותיה בטקסטים עכשוויים שאינם ספרותיים: שיחות יום-יום, דיאלוגים בתקשורת המשודרת, טקסטים עיתונאיים ועוד. באמצעות דוגמאות רבות, בחלקן משעשעות, מורכבות ומעוררות מחשבה, האירוניה הלשונית מתוארת על שלל גווניה: החל באירוניה סרקסטית פוגענית וכלה באירוניה הומוריסטית או ידידותית-משחקית.

חלקו הראשון של הספר מציג את התיאוריות הקיימות להבנת תופעת האירוניה ומחדד כמה נקודות מבט הנדונות בהמשך. מן ההיבט הלשוני, נשאלת השאלה כיצד מעוצב מבע אירוני כך שיספק לשומעיו או לקוראיו רמזים ביחס לכוונותיו האמיתיות של הדובר. ניתוח של טקסטים מגוונים מציע סוגים רבים של אותות לשוניים המרמזים על כוונה אירונית. מן ההיבט הקוגניטיבי, העניין מתמקד בצידו השני של תהליך התקשורת, כלומר בסוגיית ההבנה והפענוח של המבע האירוני. על מה נשען הזיהוי של המבע כאירוני? מהם התנאים ההכרחיים והמספיקים לכך?

ההיבט התקשורתי של הדיון מתייחס למקומה של האירוניה באינטראקציות בין בני אדם, לפונקציות שהיא ממלאת בעולם החברתי ולקשר שלה למצבי עימות, לבניית סולידריות ולנימוס. הפונקציה של האירוניה והאפקט החברתי שלה משתנים מהקשר להקשר, והיא משמשת הן כאסטרטגיה של נימוס שעשויה לרכך את כוחה הפוגעני של ביקורת, והן כדרך ביטוי פוגענית שעשויה דווקא להחמיר את הביקורת. בנוסף, בולט כוחה כיסוד המחזק יחסים פנים-קבוצתיים באמצעות הפגנת שיתוף בעמדות והפניה של הביקורת כלפי קורבן משותף.