You must have Javascript enabled to use this form.
מתעניינים בלימודים?
השאירו פרטים
השאירו פרטים
לחצו כאן לדילוג לתוכן המרכזי בעמוד זה
שנוספו לאחרונה לספריות המכללה – ספריית קמפוס אלקנה וספריית קמפוס רחובות.
ניתן לחפש ספרים או פריטי מידע לפי כותר (שם הספר), שם המחבר או העורך.
בלחיצה על החץ בעמודה השמאלית יתקבל מידע נוסף על הספר או על פריט המידע.
ניתן לצפות בתצוגה כללית או בסינון לפי קמפוס אלקנה או רחובות
מידע על זמינות הספרים להשאלה או לקריאה מקוונת ופריטי המידע השונים ניתן למצוא בממב"א
(להסבר אודות ממב"א)
שנוספו לאחרונה לספריות המכללה – ספרית קמפוס אלקנה וספריית קמפוס רחובות.
ניתן לחפש ספרים או פריטי מידע לפי כותר (שם הספר), שם המחבר או העורך.
בלחיצה על "קרא עוד" יתקבל מידע נוסף על הספר או על פריט המידע.
ניתן לצפות בתצוגה כללית או בסינון לפי קמפוס אלקנה או רחובות
מידע על זמינות הספרים להשאלה או לקריאה מקוונת ופריטי המידע השונים ניתן למצוא בממב"א
(להסבר אודות ממב"א)
שם הספר | שם המחבר | קמפוס | |
---|---|---|---|
הדרך לכ"ט בנובמבר | בן דרור אלעד | רחובות | |
הדרך לכ"ט בנובמברבקיץ 1947 נחתה בארץ ישראל משלחת שמנתה 11 בני לאומים שונים, חברי ועדת אונסקו"פ. הוועדה נשלחה מטעם האו"ם לחקור את שאלת ארץ ישראל ולהגיש המלצות באשר לעתידה הפוליטי. חברי המשלחת שהו בארץ ישראל פחות מארבעים יום, אולם עבודתם שינתה את מהלך ההיסטוריה של העם היהודי ושל תושבי הארץ היהודים והערבים מקצה לקצה. לאחר חקירה מאומצת החליטו רוב חברי הוועדה לאמץ כמעט במלואן את התביעות הציוניות שהוצגו להם, והמליצו על סיום שלטון המנדט הבריטי בארץ ישראל ועל הקמתן של שתי מדינות ריבוניות ועצמאיות: מדינה יהודית, שתשתרע על רוב השטח שבין נהר הירדן לים התיכון, ומדינה ערבית. שתי המדינות והעיר ירושלים, שיועדה בתכנית להיות בשליטת האו"ם, תחוברנה במנגנון שישמר את אחדותן הכלכלית. המלצות אלה היו הבסיס לדיון שהתקיים במושב העצרת השנייה של האו"ם ולאחר שינויים קלים הן אומצו על ידי העצרת הכללית ב-29 בנובמבר 1947, והביאו מבחינות רבות להקמתה של מדינת ישראל. ספר זה מציג לראשונה תיאור מקיף של פרשת ועדת אונסקו"פ, על מכלול ההיבטים הקשורים בה. המחבר מבקש להעריך כיצד עיצבה אונסקו"פ את מסקנותיה ומה היו התהליכים והמניעים שהביאו להמלצותיה הסופיות. הספר מתבסס על תיעוד ארכיוני רב ומגוון, שחלקו נחשף כאן לראשונה, ומגיע למסקנות מרתקות ומפתיעות. |
|||
חי המלמה - עיתונאי תחת אש | בן ישי רון | רחובות | |
חי המלמה - עיתונאי תחת אש
|
|||
חי במלחמה - עיתונאי תחת אש | בן ישי רון | רחובות | |
חי במלחמה - עיתונאי תחת אשמלחמות ישראל שזורות לבלי הפרד בביוגרפיה הפרטית שלו: הוא איבד את אביו במלחמת השחרור ב-1948, לחם במלחמת ששת הימים, נפצע (פעמיים) ככתב קול ישראל והטלוויזיה במלחמת ההתשה, הציל חיים במלחמת יום הכיפורים, דיווח מאירופה כשהטרור הפלסטיני השתולל בה וכתב על הר הגעש האנושי שהתפרץ בלילה שבו החלה האינתיפאדה הראשונה. בתחילת מלחמת לבנון הראשונה הוא נכנס על טנק של צה"ל לביירות, ובסופה דיווח על הטבח שהיה עד לו במחנות הפליטים הפלסטיניים שבדרום העיר. אחר כך שהה במוצבים המופגזים, יצא לפשיטות והזיע יחד עם לוחמי צה"ל בעת שנסעו בנתיבי מטעני הנפץ ברצועת הביטחון שבדרום לבנון. ב-2006, במלחמת לבנון השנייה, הצטרף למבצע מוטס בעומק השטח שבשליטת חיזבאללה. |
|||
היישוב הישן הספרדי בארץ ישראל | בן נאה ירון | רחובות | |
היישוב הישן הספרדי בארץ ישראלכרך זה מבקש לשרטט את דמותה של היהדות הארץ ישראלית שאינה אשכנזית במאה התשע-עשרה, היא המאה האחרונה לשלטון העות'מאנים בארץ ישראל, ובראשית ימי המנדט הבריטי, ולהנכיחה בציבוריות הישראלית בת-זמננו ובתודעה ההיסטורית והחברתית. |
|||
שלי ושלכם שלה הוא - נשות חכמי המשנה והתלמוד | בן שחר ברוריה | רחובות | |
שלי ושלכם שלה הוא - נשות חכמי המשנה והתלמודמשפט נפלא זה שאמר רבי עקיבא על רחל אשתו, הוא היסוד לספר זה. לצד חכמינו זכרם לברכה – חכמי המשנה והתלמוד – ניצבו אמהות, נשים ובנות שזכו לחיות את חייהן במחיצתם. סיפוריהן מוטמעים בתוך ים התלמוד הרחב, לכל אחת סיפור משלה, מכל אחת ניתן ללמוד אהבת תורה ויראת שמיים, הנהגות ייחודיות ומידות טובות. ייחודיותו של ספר זה מתבטאת באיסוף הסיפורים הללו ובהבאתם בצורה מאירת עיניים לבתי ישראל באשר הם. |
|||
עבדים יהודים- נרטיבים של הישרדות - יהודים במחנות לעבודת כפיה במחוז רדום - פולין 1945-1942 | בנדר שרה | רחובות | |
עבדים יהודים- נרטיבים של הישרדות - יהודים במחנות לעבודת כפיה במחוז רדום - פולין 1945-1942על עובדי כפייה ועל מחנות לעבודת כפייה בשטח הרייך ובשטחים הכבושים בידי גרמניה הנאצית, שבהם עבדו מיליוני אסירים מלאומים שונים, נכתבו מחקרים רבים. מדובר בסוגיה שהמחקר על אודותיה נמשך ושמעסיקה לא מעט אנשי מחקר. אולם, למעט מחקרם של כריסטופר בראונינג ופליציה קראי, טרם נכתב מחקר מקיף על שאר מחנות העבודה במחוז רדום. מטרתו של הספר להשלים את המחקר על 14 מחנות לעבודת כפייה שהוקמו עבור יהודים במחוז זה. הספר מבוסס ברובו על עדויותיהם של ניצולים ועוסק בחייהם של עשרות אלפי עבדים יהודים במחצית השנייה של מלחמת העולם השנייה בפולין. |
|||
המפה הלא מודעת של ההורות - החופש לאהוב את ילדך | בניה צ'לה | רחובות | |
המפה הלא מודעת של ההורות - החופש לאהוב את ילדךבעבודתה רבת השנים כפסיכולוגית ילדים פיתחה צ'לה בניה שפה טיפולית משלה, ואת המושג "המפה הלא מודעת של ההורות". לפי גישה זו, היחס של ההורה לילד מושפע מכוחות סמויים שמפעילים אותו. פתיחת "המפה הלא מודעת" מזמינה את ההורים להתבונן בהורות שלהם כתהליך חווייתי הכולל עצב, שמחה ואומץ, ומאפשרת להם לזהות ולהכיר את כאבי ילדותם המושרים על ילדיהם. בניה מציגה באמצעות תיאורי מקרים מגוונים את מערכת היחסים המודעת והלא מודעת שההורים מנהלים עם ילדותם, ומדגימה את הדרכים הנפתלות שבהן נפש ההורה מנסה לגונן על עצמה מפני העבר המאיים והרחוק. קריאה רגישה ועמוקה ב"מפה הלא מודעת", שמציעה בניה, מסייעת לחבר בין חלקי הנפש ופותחת בפני ההורים לא רק נתיבים אל ילדותם, אלא בעיקר דרך חדשה לאהוב את ילדיהם. ספרה מזמין אותנו להתמודד עם השאלה מהי אהבה הורית. המפה הלא מודעת של ההורות מיועד הן לאנשי מקצוע שעובדים עם ילדים והוריהם, והן להורים הסקרנים להתבונן בהיבטים הלא מודעים של ההורות שלהם. הוא מזמין את אנשי המקצוע להניח למינוח השגור "הדרכת הורים", ולהעז לכנות את המפגש עם ההורים בחדר הטיפול "פסיכותרפיה של ההורות", כלומר, מפגש טיפולי שחלים עליו עקרונות הפסיכותרפיה הפסיכואנליטית ושפתה. |
|||
הפיצול השלם - דיסוציאציה שפירה בקבוצות ובארגונים | בר ורד | רחובות | |
הפיצול השלם - דיסוציאציה שפירה בקבוצות ובארגונים"לנוכח החידושים האחרונים בפסיכולוגיה אינדיבידואלית נראה שספרה של ד"ר ורד בר ממלא חוסר שקיים בפסיכולוגיה קבוצתית וארגונית. ספרה עוסק בסכנת הפיצול, מסייע לקורא להתמצא בו ולהחליפו בשיח מאחה. למרות שבמקורה תיארה המילה "דיסוציאציה" תופעות פתולוגית, המחברת משתמשת במונח זה להבנת תופעות בין-אישיות בחיי היום-יום שלנו, בקבוצות ובארגונים שאנחנו שייכים אליהם. לכן נבחר המינוח "דיסוציאציה שפירה", מושג שאותו טבעה ד"ר ורד בר". ד"ר אבי ברמן
הנחת העבודה שעל פיה נכתב ספר זה היא שדיסוציאציה היא תכונה כמו כל תכונה אחרת המאפיינת פרטים; היא מתקיימת גם בקבוצות ובארגונים המורכבים מפרטים ומשפיעה על התהליכים התוך-אישיים והבין-אישיים בקבוצות ובארגונים. הספר שלפניכם בוחן מהי המשמעות הקבוצתית והארגונית של הדיסוציאציה, כיצד היא נראית, ומהם הסימפטומים המצביעים על הימצאותה – הן ברמת הפרט בין מצבי העצמי שלו והן ברמת הקבוצה והארגון. במרכז הספר ניצבת השאלה: מתי דיסוציאציה היא "שפירה" או "נורמלית", ומתי היא "בולמת". ספר זה מבקש להרחיב את מושג הדיסוציאציה, ואגב כך להדגיש את ההיבטים השפירים (הנורמליים) של המושג; הוא מדגים ומעמיק את השימוש במושג על ידי השאלתו מהטיפול הפרטני גם לקבוצות ולארגונים, כל זאת לשם הרחבת מרחב התנועה והפעולה של מנחים ויועצים העובדים בקבוצות ובארגונים דיסוציאטיביים. מודעות לקיומן של הדיסוציאציות השונות מאפשרת ליצור תגובות גמישות ומסתגלות בקבוצות ובארגונים, גם כאשר מתקיימים בהם פיצולים. |
|||
אישור חציה | בר מידן | רחובות | |
אישור חציהזהו ספרו הראשון של סא"ל (מיל') מידן בר, ובו הוא חושף חוויות מתקופת שירותו כטייס מסוקים ברצועת הביטחון בלבנון, שעד היום היו נצורות בזיכרונו. מילותיו של מידן מצליחות לתאר את דור רצועת הביטחון ממעוף הציפור, אך גם להרעיד את נימי הנפש. זהו אינו רק ספר על תעוזה ואומץ לב, אף שיש בו גם לא מעט מאלה, אלא בייחוד ספר שמקלף אט-אט את שכבות הבצל עד שמתגלים רגשות הפחד, הבדידות, ההקרבה והסיפוק שבתוך תא הטייס ונחשפים הקשר הייחודי והמחויבות לכוחות הקרקע ברצועה. בעומק ובחן מצליח בר לנסח תובנות רבות בנוגע לחברה הישראלית, למנהיגות ולבני האדם באשר הם, וכן תובנות באשר לחיבורים בין אוכלוסיות ודבקות במשימה שהיא לאו דווקא צבאית. |
|||
בחבלי מולדת - לקסיקון התיישבות יהודי תימן בארץ ישראל 1957-1882 | בר מעוז דני | רחובות | |
בחבלי מולדת - לקסיקון התיישבות יהודי תימן בארץ ישראל 1957-1882מאז עליית "אעלה בתמר" (1882-1881) ועד לשנותיה הראשונות של המדינה, הטביעו יהודית תימן את חותמם על מפת ההתיישבותבישראל יותר מכל עדה אחרת מתפוצות המזרח, בשל עלייתם הבלתי פוסקת מימי ראשית הציונות ואילך. הספר עשיר במלל בצילומים המביאים ניחוחות של זמנים ישנים שהיו ואינם. בתוך כך נפרשת יריעה של סיפור ציוני שלם שטרם סופר במלואו, וחשף את מעשי ההתיישבות של בני תימן. |
מגילת קהלת נכתבה על ידי אחד הסופרים הכנים והנוקבים ביותר בתולדות ספרות העולם. יצירתו היא פרי של התבוננות בחיי האדם והחברה, וכל כולה התמודדות כואבת ומלאת תסכול נוכח העוולות, חוסר הצדק וחוסר הפשר שבחיים, ועם חוסר האונים והמוגבלויות של בני האדם.
האם ביקש מחבר המגילה לתת מענה למחשבות המענות שהטרידו אותו? האם הציע לקוראי דבריו מוצא מהמצוקה שתיאר? האם מתחת לפני השטח הוא גם מתווה דרך שבה אפשר ואולי אף כדאי לחיות חיים טובים? ואם כן, מה הם תוכנם ומשמעותם של המענה, המוצא והדרך? האם ניתן לראות במגילת קהלת יצירה אופטימית? לשאלות אלו ניתנו תשובות רבות על ידי פרשנים קדומים וחדשים, וספר זה מפלס בתוכן נתיב ייחודי משלו.
תיאורי חוסר הפשר וחוסר האונים, עלולים להוביל את הקורא למסקנה ש"הכל הבל". אך המסר של המגילה לא מסתכם בכך. קהלת: סדק של אור מראה כיצד מתחת לפני השטח טמון במגילה מענה לשאלות הקשות שהיא עצמה מעוררת.
דווקא לאור התובנה של קהלת שמתחילה מביטול המשמעות, הוא סולל עבורנו דרך של חיים שיש בהם שמחה והנאה. קוראי קהלת: סדק של אור יגלו מחדש את המגילה כמזמינה אותם לגעת בחיים עצמם, להבחין בין עיקר לטפל, למצוא טעם בחוויות הקטנות של הקיום, להאמין, לעמול ולנצל את הזמן הקצוב שיש לו לאדם על פני האדמה.
הספר מציע מודל טיפולי לשינוי התפיסה השלילית של ה”עצמי” דרך התבוננות חדשה על הגרעין שיודע וחיבור מחודש אליו. מטרתו להוסיף ידע, המשגות וכלים המתבססים על מחקרים עדכניים בתחום, על עבודה קלינית רבת שנים ועל פרסומים קודמים של המחברת. הספר כולל תיאורי מקרה ופרוטוקולים לטיפול בערך עצמי ברמה הפרטנית, ההורית, הזוגית והקבוצתית.
המשפחה היא המבנה החברתי האינטימי ביותר שבו שרוי כל אדם מיום היוולדו. מבנה זה משפיע על מצבם הנפשי של בני אדם, על דפוסי התנהגותם ועל תפקודם החברתי. טיפול משפחתי נועד לסייע לבני משפחה להתמודד עם בעיה שממנה הם סובלים, תוך כדי הדגשת הקשר בין בעיה זו לבין היחסים המשפחתיים שבהם הם מצויים. טיפול משפחתי עוסק ביחסים בין בני המשפחה – התנהגותיים, קוגניטיביים ורגשיים – ובאופן שבו בני המשפחה חווים אותם. דרך התבוננות בקשרי הגומלין החוזרים ונשנים בין חברי המשפחה, שיח משותף על קשרים אלה, משא ומתן על הדרך שבה הם רוצים לנהל אותם ושינוי בפועל של דפוסי קשר מזיקים – מצבם של בני המשפחה עשוי להשתפר והקושי עשוי להיפתר. ההנחה היא שבעיות של בני המשפחה אינן קשורות לעולמם הפנימי בלבד, אלא גם למבנה היחסים במשפחה שאליה הם משתייכים. וכך, טיפול משפחתי על סוגיו השונים תופס כיום מקום נכבד בעבודה הטיפולית והחינוכית.
עשור השנים שלאחר מלחמת ששת הימים היה תקופת עיצוב מכרעת בבנייה מחדש של הרובע היהודי ההרוס בירושלים. ספר זה בוחן לעומק את תהליכי התכנון, השיקום והשימור של ראשית שיקומו של הרובע ואת תהליכי קבלת ההחלטות (הסותרות לעתים) שבבסיסם. הספר דן בחלקם של המורשת, הזהויות, הערכים והנרטיבים המגוונים של העיר העתיקה והרובע היהודי שבבסיס קבלת ההחלטות, וביישום של כל אלה על ידי גופים ממשלתיים, עירוניים, ציבוריים, קהילתיים ופרטיים. על בסיס מקורות ראשוניים וראיונות רבים, נבדקים האפיונים הגיאוגרפיים, התרבותיים והחברתיים שהשפיעו על בנייתו מחדש של הרובע. מעבר לדיון עומק במקומה של המורשת והתפתחותה עד לימינו, נידון גם מקומו של הרובע היהודי בתוך מרחב העיר העתיקה והשינויים שחלו בשני תחומים אלו בעשורים האחרונים, תוך שימת דגש על הגישות המתחדשות לשימור הקיימות בהווה.
האם גם אתם שאלתם את עצמכם מדי פעם מהו ה"מדע" הזה? מניין הנופך העל-אנושי שמתלווה לעיתים להכרזות "המדע הראה ש..." או "המדע הוכיח ש..."? בספר זה אחישר מציג את התשובות שאותן הוא עונה לעצמו על שאלות אלה, תשובות שהתגבשו בעקבות תהייה של למעלה משלושים שנה על מהות המדע.
אהוד אחישר הוא חוקר מוח במכון ויצמן למדע. הספר מתאר את תובנותיו על ההליך המדעי, תובנות שניזונו ממחקריו בתחום התפישה החושית. הספר מוליך את הקוראים מתהליכי התפישה האישיים אל תהליכי התפישה הקבוצתיים, העומדים בראייתו של המחבר בבסיס המחקר המדעי. באמצעות ניתוח של תהליכים מדעיים מוכרים, כמו מבנה היקום ותופעת החיים, של פיתוחים טכנולוגיים, כמו מחשבים ובינה מלאכותית, ושל תהליכים מוחיים ותפישתיים בסיסיים אחישר מציע פרשנויות מפתיעות בפשטותן ומעוררות חשיבה. פועל יוצא אחד של הניתוח הזה הוא שהתהליך המדעי הוא הרחבת התפישה האישית לתפישה קבוצתית, והתובנות המדעיות הן אפוא נחלת הכלל – לא ניתן למצוא מוח יחיד שמכיל תובנה כלשהיא במלואה. פועל יוצא אחר הוא שתפישות דתיות ותפישות מדעיות חולקות בסיס מחקרי משותף, ועל כן ניתן לבחון אותן לאור פרספקטיבה משותפת. הספר כתוב בשפה פשוטה, בהירה ותמציתית ומכיל הרחבות של נושאים נבחרים.
ספרו של אבי שחף, בין כבוד להשפלה, מבוסס על מחקר נרטיבי שבודק את האופן שבו מתבטא ערך כבוד האדם בבתי ספר ישראלים דרך שתי שאלות: מהם הסיפורים על כבוד האדם שמספרים מנהלות ומנהלי בתי ספר, מורות ומורים, יועצות חינוכיות ותלמידות ותלמידים; מהן תפיסות כבוד האדם בקרב ארבעת בעלי התפקידים הללו. 26 מרואיינים נענו להזמנה להתראיין מרצונם החופשי. הם סיפרו 80 סיפורים אישיים, ולאחר מכן הגדירו מהו בעיניהם כבוד האדם בחייו של בית ספר. הממצאים אינם מתיימרים להציג אמת אובייקטיבית אלא להציג את התמונה הנרטיבית כפי שהיא עולה מהסיפורים.
המסר הדומיננטי שעלה מהסיפורים היה דיאלקטיקה, כלומר ניגודים באותו סיפור באופן שבו כבוד ואי-כבוד שוכנים זה לצד זה. המסר הדומיננטי שעלה מההגדרות היה אנושיות, כלומר ראייה הומנית שכוללת את ראיית האחר כאדם; הכרה בשונות בין בני אדם ובייחודיות של כל אדם; הקשבה; אמפתיה; היעדר שיפוטיות והכלת האחר.
כל הסיפורים שסופרו מתחברים לתפיסת כבוד האדם כ- Dignity – מתן כבוד לאדם בשל היותו אדם. לא נמצאו סיפורים שמחוברים לתפיסת הכבוד כ- Honor – מתן כבוד לאדם בשל מעמדו, או ל- Respect – מתן כבוד לאדם בשל פועלו. לא נמצאה שוֹנוּת בין ארבעת בעלי התפקידים ביחס למסרים שעלו מהסיפורים וביחס לתפיסת המושג, כלומר שלא ניתן היה לזהות מכנה משותף של מסר סיפורי או של תפיסה מושגית שמאפיינת בנפרד את כל אחת מארבע הקבוצות שרואיינו. כבוד האדם הוא לפיכך ערך-על שנמצא מעבר להגדרות תפקידיות או ארגוניות.
ברוכים הבאים לעולמם המרתק של הפרקטלים – תופעה מתמטית שהילכה קסם על רבים, ובכללם שלוש המחברות של ספר זה. הספר מציע מסע בעולם הפרקטלים שיפגיש את הקוראים עם ביטוייהם המגוונים במחוזות המדע, הטבע והאומנות ויאפשר להתוודע לתכונותיהם, למאפייניהם ולפוטנציאל הגלום בחקירתם. המסע יסתיים בהגדרת הפרקטל, אותו יצור מסעיר ויפהפה שכשם שהוא מציית לחוק, כך הוא בלתי נשלט. לא פחות חשוב מכך, הצעידה בשבילי הגיאומטריה הפרקטלית תוביל לראיית המתמטיקה כתחום ידע שאינו רק מעניין, מאתגר ורב חשיבות, אלא גם מהנה.
מחברות הספר השכילו לפרוש את רוחב היריעה של תורת הפרקטלים בצורה בהירה ומושכת, תוך מתן הזדמנות "לטבול את הידיים" בהכנת פרקטלים למיניהם ולהתרשם באופן בלתי אמצעי מיופיים מכאן וממורכבותם הרבה מכאן. עולם עשיר של מושגים לא שגרתיים, עתירי יישומים ושימושים מפתיעים, מתגלה בהדרגה תוך כדי קריאה ועיון בדברים. אי-אפשר שלא להתפעל לא רק מהפרקטלים ומהמתמטיקאים הרבים שתרמו לפיתוח התורה המדהימה, אלא גם ואולי בעיקר מההשקעה העצומה באיסוף הפרטים הרבים ובארגונם ברצף לוגי אשר מקל מאוד לעקוב אחריהם.
שוב ושוב, אחרי כל מלחמה, חוזרים ממנה אנשי בריאות הנפש, כמו הרבה חיילים אחרים, חבולים ומקומטים, בין אם שרתו כלוחמים ובין אם כקב"נים.
המפגש הנורא עם המלחמה ועם תוצאותיה הגופניות והנפשיות, מטלטל, פוצע ומדמם עת רבה אחרי ששאון התותחים כאילו נדם, כדי לשוב ולדמם שוב בפיגוע, בתקרית, במלחמה הבאה.
חלקנו ידחפו את הטראומה עמוק לתרמיל בתקווה שתנוח שם בשלום ותניח להם. אחרים יביאו אותה לחדר הטיפול האישי שלהם שם תישאר ספונה בין ארבע קירות וארבע עיניים. אחרים (לא מעטים לצערנו) חייהם יטולטלו והם יסתובבו בינינו סובלים, אומללים ומחפשים תיקון.
מנחם סטודנט ( נוקי בפי חבריו ומכריו) שחזר מהמלחמה הנוראית בחר בדרך אחרת והיה חלוץ בעניין. הוא העלה את החוויות האישיות שלו ושל מטופליו על הכתב וביקש להוציאם לאור ולשתף אותנו, מטפלים, חברים, אזרחים ופוליטיקאים בהתמודדות הקשה שלו עם הטראומה שחווה כלוחם במלחמת יום כיפור ובהתמודדות שלו כמטפל עם הטראומות והצלקות של מטופליו, חיילים, יתומים אלמנות הורים ואחים שכולים. כולם שרוטים, פגועים וסובלים. עם אלה הוא מצליח לייצר ברית טיפולית מופלאה הבנויה על כאב אימה וכעס משותפים.
בסדרת תיאורי טיפול, סיפורים קצרים ונוקבים פותח לנו המחבר צוהר אל החוויות האישיות הקשות שלו מהמלחמה, חוויות שהוא מסרב או שאינו מצליח להדחיק. את אלה הוא שוזר אל סיפורי המטופלים, גם הם פגועי המלחמה ומכניס אותנו לעולם הבלתי נסבל והכמעט לא מדובר של מחיר המלחמות: הטראומה, הפוסט טראומה, השכול, והיתמות שהחברה הישראלית מתקשה עדיין להכיר בהם. היא מכבדת כמובן את השכול ומחבקת את הנפגעים אבל לא משכילה, לא מעיזה לחשוב שאולי מחיר המלחמה יקר מדי ואולי מחיר השלום איננו מוגזם.
בעדינות, ברגישות ובהרבה מאד חכמה טיפולית הוא מספר סיפורים קצרים שהם חיים שלמים. את חורבנם ובנייתם מחדש, את המלחמה הבלתי נפסקת שלו על עצמו ועל המטופלים המתדפקים על דלת הקליניקה לחפש מזור לכאב.
הסיפורים יצאו לאור כבר מזמן, רחוק מאד מכאן, בארה"ב, באנגלית. ורק כעת, שלושים שנים אחר כך הם חוזרים אלינו הביתה, לשפה ולמקום שבה התרחשו. קשה לנו כנראה להביט בראי ולראות את עצמנו חלשים, מפורקים וסובלים, גם כשבתוך כל אלה, מבצבצים התקווה, הסיכוי והתיקון שמנחם סטודנט מצליח למצוא ולהמציא לעצמו ולמטופליו.
הכתובות המלכותיות המסופוטמיות הן התיעוד החוץ-מקראי החשוב ביותר של תולדות עם ישראל וארץ-ישראל בימי בית ראשון. הן משלימות את התמונה ההיסטורית החד-צדדית של המקרא ומאפשרות שחזור מבוקר ומאוזן יותר של המאורעות שקבעו את גורלן של ממלכות ישראל ויהודה.
נוכחותן של האימפריה האשורית, ולאחריה האימפריה הבבלית, הורגשה היטב במרחב הארץ-ישראלי במשך מאות שנים, אך לא כל מעשיהן נרשמו בספר מלכים, ומכאן חשיבותו של התיעוד המכונס באסופה זו – הרחבת היריעה ההיסטורית. כך, למשל, מצבה מלכותית מימי שלמנאסר ג׳, מלך אשור, מוסרת על השתתפות ישראל לימין ארם-דמשק בקרב נגד אשור, פרשה שלא הובאה בסיכום ימי אחאב הנמסר במקרא. גם פרשת המצור שהטיל צבא אשור על ירושלים בימי חזקיהו זוכה להארה חדשה באנאלים של המלך סנחריב.
אסופה זו מביאה את התיעוד הזה בתרגום חדש, לאחר בדיקת הטקסטים המקוריים בפרסומים המדעיים העדכניים. לכל כתובת מבוא קצר ופירוש וגם ביבליוגרפיה נבחרת. לספר נלווים איורים רבים, מפות ומפתחות מפורטים.
ספרה של לינור הדר, חשיבה מקרטעת, עוסק בחינוך לחשיבה בתוכניות הלימודים בישראל. הספר מציג דיסציפלינה מחקרית המתמקדת בחקר מדיניות חינוכית דרך מסמכי תוכניות לימודים. תוכנית הלימודים, על כל היבטיה, מהווה כלי מרכזי שבאמצעותו המדיניות החינוכית מגיעה אל שדה החינוך, אל בתי הספר והכיתות. הספר מציג ומדגים משנה סדורה של חקר מדיניות דרך מסמכי תוכניות לימודים; הוא מבסס תהליכים מחקריים שבאמצעותם ניתן לחקור מסמכי תוכניות לימודים. באמצעות ניתוח של מסמכי תוכניות לימודים הספר חושף תפיסות של קובעי מדיניות ביחס למקומן וחשיבותן של מיומנויות ויכולות קוגניטיביות בתהליך החינוך. חשיבה מקרטעת חושף ציפיות ביחס להתפתחותן של יכולות ומיומנויות אלה בקרב תלמידי מערכת החינוך בישראל, ובאופן הזה עוזר לשרטט את דמות הבוגר של מערכת החינוך בישראל מבחינה אינטלקטואלית. הסתכלות אינטגרטיבית על ניתוח מסמכי תוכניות לימודים מצביעה על חוסר קוהרנטיות והיעדר ראיה אינטגרטיבית בהתייחסות להיבט הקוגניטיבי, בתוך ומעבר לתחומי התוכן השונים הנלמדים במסגרת תוכנית הלימודים. כמו כן, הדיון בספר מתייחס להיבטים אפיסטמיים, לשוויון הזדמנויות, לאוטונומיה וידע של מורים כפי שאלה באים לידי ביטוי בתוכניות לימודים בישראל.