חדש על המדף

מערכות היחסים של האדם מתנהלות בכל רגע נתון בשלושה מישורים מצטלבים - יחסיו של האדם עם עצמו, יחסיו של האדם עם סביבתו ויחסיו של האדם מול האל. בכל אחת ממערכות יחסים אלו פועל האדם במחשבה, בדיבור ובמעשה - כאשר יש ומחשבתו מודעת ויש שאינה מודעת, ופועלה היוצא של מחשבתו הם הדיבור והמעשה.

משחר היווסדו מנסה מדע הפסיכולוגיה לעמוד על טיבן של מערכות יחסים אלו בעזרת התמקדות במערכת המנטלית-רגשית שבאדם במטרה לפענח אלו כוחות פועלים באדם, מה התכלית אליה הוא שואף ומהם הגורמים המניעים אותו בפעולותיו. במקביל עוסקת הפסיכולוגיה בניסיון לשקם את מצבו הנפשי של האדם במצב של לקות תפקודית, או להיטיב עימו בשאיפה לממש את עצמו באופן מיטבי בדרך להגשמת שאיפותיו.

ספר זה מחולק לשני חלקים: בחלקו הראשון מובאת סקירה מקיפה ויסודית של הגישות המרכזיות בפסיכולוגיה, המובילה את הקורא למסע מרתק אל עקרונותיהן, נקודות המחלוקת ביניהן, הרקע שממנו צמחו ואופן השתלשלותן במהלך השנים. בחלקו השני הספר מציע דרכים חדשות ומעוררות מחשבה להסתכלות על הדברים. דרכים המשלבות בין הרעיונות השונים שבהם נגעה כל גישה, המלוות את הקורא גם לאחר סיום הקריאה.

אורי גניזי אמר לבן שלו שאסור לשקר. אבל אז הלך לקנות כרטיס למתקן שעשועים – ושיקר. זה היה שקר קטן, שקר נסלח מהסוג שכמעט כולנו משקרים. אבל רק גניזי לוקח שקר קטן ועושה ממנו מחקר גדול. מחקר על מה שקורה כשאומרים דבר אחד ועושים דבר אחר.

הספר הזה עוסק בתמריצים. גלגל התנופה של הפעילות האנושית. תמריצים שולחים מסרים ביחס למה שבאמת חשוב לנו. אם אתם רוצים שאנשים ימחזרו בקבוקים, או ירכשו את המכונית שלכם או יעבדו יותר קשה – צריך לתמרץ אותם לעשות זאת. לשלוח את המסר הנכון. אם אתם מנסים להפסיק לעשן – תמריץ. למכור ספר חדש – תמריץ. הנה, זה מה שאני עושה עכשיו: מנסה להציע לכם תמריץ לקרוא את הספר של גניזי.

מה התמריץ שאני מציע? יש לו שני מרכיבים: קודם כל, אם תקראו יהיה לכם מעניין. ואתם בטח אוהבים שמעניין. תלמדו משהו על אריות בטנזניה, על אופנועני הרלי דיווידסון, על מכירת בתים בסן דייגו, על אימונים בחדרי כושר. והנה עוד תמריץ לקריאת הספר: הוא יביא לכם תועלת. אם תקראו אותו, תבינו יותר טוב איך לגרום לאנשים לעשות את הדברים שאתם רוצים שהם יעשו. איך לשכנע את הילדים לא לשקר. איך לגרום למנהל לתת לכם העלאה בשכר. איך להניע את השכנים להשקיע במרחב המשותף. איך להגדיל את המוטיבציה של העובדים. וגם – איך לגרום לעצמכם לרדת במשקל. כי גם את עצמכם אתם צריכים ללמוד לתמרץ.

המחקרים של גניזי מגלים דבר פשוט: כולנו משתמשים בתמריצים כל הזמן, גם אם אנחנו לא קוראים להם בשם הזה. והם מגלים עוד דבר: תמריצים לא תמיד עובדים כמו שנדמה לנו. המפתח לפיצוח תמריצים הוא להבין את המסר הנסתר שלהם. לכן חשוב מאוד להבין איך לתכנן תמריצים, איך להגיב לתמריצים, איך להשתמש בתמריצים.

״רק לפני רגע הצעתי לא לפחד להציע פירושים גם למטופלים שחוו טראומה מוקדמת. אמרתי שגם מטופלים פוסט-טראומטיים אינם עוּבָּרים. והנה עכשיו אני מציע לכם לא להפנות את הפירוש לקומות גבוהות אלא לחפש את הקומה הנמוכה ביותר שממנה המטופל מתקשר אתכם. הטכניקה שלי לא עקבית? ייתכן. אבל כך אני מבין פסיכואנליזה. לדעתי זה די נדיר שתהיה בכל שעה טיפולית הלימה מלאה בין החשיבה התיאורטית המועדפת עלינו לבין התיאוריה הקלינית שתנחה אותנו״.

בריפוי בדיבור מובאות 13 שיחות פסיכואנליטיות שקיים הפסיכואנליטיקאי והפסיכיאטר ערן רולניק במהלך מגפת הקורונה עם מטפלים נפשיים. זהו טקסט לימודי-חווייתי חד-פעמי ורב-קולי שנוגע בניואנסים הרגישים ביותר של המפגש האנליטי. מושגי יסוד ומחלוקות שלעיתים הופכים למגדל שן מושגי מקבלים כאן חיות חדשה ורעננה מנקודת מבטו של קלינאי, חוקר ומורה מנוסה, וכל זאת תוך חציית הפנטזיה התיאורטית. התיאוריה עבור רולניק אמנם מרכזית למעשה הקליני, אבל היא אינה מצדיקה את עצמה כפילוסופיה המנותקת מהרוח החופשית של הפסיכואנליזה כפרקטיקה וכאתיקה. לרולניק אין פרות או פרים קדושים, ולכן גם אין לו צורך לשחוט הוגים או הוגות. יש לו מחויבות לדיבור המרפא של מטופליו ושלו, כמו גם לפתיחות למרחב הלא מודע במובן הכי פרוידיאני שאפשר.

ריפוי בדיבור מיועד למטפלים ולמטופלים; הוא משלב מניפסט תיאורטי רחב יריעה ביומן קליני מעורר השראה, ושניהם מגלמים יחסים של סקרנות, ספקנות ואהבה – לקליניקה, לתיאוריה ולהיסטוריה של הפסיכואנליזה.

הניגון שימש בראשית החסידות ככלי מעשי להשפעה על רגשותיהם ונפשותיהם של המנגנים וסביבתם. המטרות היו מגוונות: התעוררות משינה לצורך עבודת ה' ותמריץ להתעלות הלב והנפש הנדרשת לקיום תורה, מצוות, תפילה ואפילו לימוד. השימוש הנרחב בדרשות החסידיות במוטיב הניגון כדימוי והשימוש המעשי בו ככלי לעבודת ה', בצרוף העדויות העולות מהדרשות ומהסיפורת החסידית הענפה, מעידים על חשיבותו ומעלתו הרוחנית בהגות החסידית ובחיי היום יום בקהילות החסידיות. על רקע זה בוחן הספר את מעמדו, תפקידיו ומשמעויותיו של הניגון בכתביו של רבי נחמן מברסלב. השוואה מקיפה, שנעשתה לראשונה, לערך הניגון בדרשות ראשית החסידות מהבעל שם טוב ועד האדמו"ר הזקן, מעלה שהדומיננטיות של המוסיקה ונוכחותו של המוטיב המוסיקלי בהגותו של רבי נחמן, הן תופעה חריגה גם על רקע ההשוואה לדרשות אבות החסידות. חיבור זה טוען כי הציר המרכזי שסביבו סובב נושא הניגון בהגותו של רבי נחמן הוא הציר המטאפיסי־קיומי. המוסיקה בתורתו מהווה תשתית לכלל כתיבתו, אם בגלוי ואם בסמוי. 

משפט נפלא זה שאמר רבי עקיבא על רחל אשתו, הוא היסוד לספר זה. לצד חכמינו זכרם לברכה – חכמי המשנה והתלמוד – ניצבו אמהות, נשים ובנות שזכו לחיות את חייהן במחיצתם. סיפוריהן מוטמעים בתוך ים התלמוד הרחב, לכל אחת סיפור משלה, מכל אחת ניתן ללמוד אהבת תורה ויראת שמיים, הנהגות ייחודיות ומידות טובות. ייחודיותו של ספר זה מתבטאת באיסוף הסיפורים הללו ובהבאתם בצורה מאירת עיניים לבתי ישראל באשר הם.

"אנחנו מנמיכים טוס מעל נחל צפית. פני דבוקות לחלון המסוק. אני מתבונן למטה, מחפש אחר סימן חיים, תזוזה במים, בגד, כל דבר. מתפלל לזהות פצוע שניתן לעזור לו. מישהו להציל".

צוותי יחידה 669 משתתפים בכל תרחיש שניתן להעלות בדמיון וגם בכאלה שקשה לדמיין – החל בחילוץ חיילים פצועים תחת אש ועד למבצעים חשאיים הרחק מעבר לקווי האויב. לוחם חילוץ הנמצא בכוננות אינו יודע היכן ימצא את עצמו בעוד רבע שעה: בדרך לחילוץ בני נוער שנקלעו לשיטפון במדבר יהודה או בדרך להצלת חייהם של חיילים שנפגעו ממטען בגבול עזה; גולש על כבל ממסוק כמלאך משמים לחלץ טייס נוטש או כמוצא אחרון לתינוק סורי שנפצע בקרבות מעבר לגבול. הסירנה המייללת והפקודה "חתולים זנק!" עלולות לתפוס את לוחם 669 בכל רגע נתון ולהעבירו במהירות הבזק משגרה מלאה למשימות שבהן יידרש לעתים להגיע אל קצה גבול היכולת האנושית.

במשך כחמש שנים תיעד גיא את שירותו המפרך והייחודי כלוחם־פרמדיק ביחידת העילית 669 – יחידת החילוץ הקרבי של חיל האוויר. בכישרון כתיבה יוצא דופן חיבר מסמך מרתק וקולח, שבו שזורים ביד אמן השמח עם העצוב, מורט העצבים עם מעורר ההשראה, האישי עם הלאומי, משובת נעורים עם פטריוטיות ומסירות נפש.

מעולם לא נכתב ספר שכזה על השירות הצבאי בצה"ל, ספר המתעד באופן כה אינטימי את חוויית השירות ביחידת עילית מיום הגיוס, דרך ההכשרה הארוכה ויוצאת הדופן ועד להשתתפות במבצעים מיוחדים ובדרמות לאומיות. מאפס למאה, שקיבל את אישור הצנזורה הצבאית, מתאר מבצעים שהיו אסורים עד כה לפרסום וכולל חשיפות ממקור ראשון על הפעילות החשאית והמורכבת של אחת היחידות המובחרות ביותר בצה"ל.

דמיינו לעצמכם מה היה קורה אילו אפשר היה לקיים מפגש דמיוני בין הוגי האסכולות בפסיכולוגיה מפרויד ועד ימינו. כל הוגי הזרמים והגישות השונות סביב שולחן אחד. פרויד לצד יונג ואדלר. אריקסון ווונדט לצד ויניקוט ואנה פרויד. ווטסון לצד טיצ'נר, סקינר, ת'ורנדייק ופבלוב. פרום לצד מאסלו, רוג'רס ופראנקל. ביהביוריסטים לצד הומניסטים. סטרוקטורליסטיים לצד הוגי גישת הגשטלט. אלה לצד אלה.

כיצד הייתה מתנהלת הדינמיקה ביניהם? אילו תובנות היו עולות מהשיח בין האישים, בהכירנו את אישיותם המורכבת של כל אחד מהם? אילו תובנות היו נרקמות מבין אינספור הפולמוסים שוודאי היו מנהלים? ומעל לכול – האם הגישות שהציגו היו באמת כה שונות, גם לאחר ליבון ההשקפות, או שמא נגזרו הן אך בשל התקופה ומהמציאות שבה פעל כל אחד מהם? אולי היו יכולים הם להגיע להסכמות כלשהן, אילו היו בוחנים את הדברים בפרספקטיבה של זמן ומקום?

ספר זה פותח צוהר לסדרת מפגשים מרתקת, שוודאי התקיימה לה בעולם אחר ובזמן אחר. הוא נותן הצצה נדירה לעולמם המרתק של כל אחד מהאישים שהטביעו את חותמם על עולם הפסיכולוגיה המוכר לנו היום. לנו, הקוראים, לא נותר אלא להציץ, ולו לרגע, אל עולמם המרתק, לדינמיקה המתפתחת ביניהם ולתובנות שעולות ממפגשים אלה, הדנים ברעיונות מרכזיים בנפש האדם.

ישנה אימרה עממית הטוענת כי "היום השני של המהפיכה קשה יותר מהמהפיכה". לא קל להיות מהפכן, אבל קשה יותר לשמר את המהפיכה. היום שלמחרת המהפיכה לא פחות חשוב מיום המהפיכה. כי הוא זה הקובע אם המהפיכה תהיה אפיזודה חולפת, או ראשיתה של דרך חדשה, שיש לה המשך לדורות. הקמת הרבנות הצבאית בידי הרב שלמה גורן זצ"ל, היתה מהפיכה של ממש. יורשו, הרב מרדכי פירון זצ"ל, הרב הראשי השני של צה"ל, היה צריך לעשות דבר לא פחות קשה: לשמר את אותה מהפיכה, לדאוג ליום השני שלה. לדאוג לכך שהמהפיכה שקבע הרב גורן לא תהיה אפיזודה חולפת, אלא מהלך לדורות. ספר זה בא להאיר ולו במקצת את דמותו ופועלו של אלוף הרב  מרדכי פירון זצ"ל, אדם אשר קורות חייו מייצגות את דור השואה והתקומה של העם היהודי בתקופת שיבת ציון של ימינו. מי ששירת ברבנות הצבאית עם היווסדה, העפיל בתוכה עד לתפקיד הרב הצבאי הראשי, תפקיד שבו כיהן בימים הקשים של מלחמת יום הכיפורים רוויית הדמים והחללים, ובהמשך כיהן כרב הראשי של ציריך, שם אהב  להתווכח ולהתעמת עם נציגי העולם הנוצרי, בהם כמרים וקרדינלים, שלהם הוכיח שלא רק את היהדות, אפילו את הנצרות, הוא מכיר טוב מהם.