חדש על המדף

בתוספת מקבילות הערות והארות משאר כתבי המחבר זצ”ל

"רַק מִלָּה בְּעִבְרִית": שירֵי אהוד מנור בין ה"אני" ל"אנחנו" משרטט לראשונה דיוקן אישי ופואטי שלם לדמותו של הפזמונאי והמתרגם שהביא לזמר העברי של סוף שנות השישים קול חדש; קול של יוצר רגיש אשר איננו חושש להפגין פגיעות ולבטא יסודות אוטוביוגרפיים על רקע הפזמון הישראלי הקולקטיבי-לאומי ברובו. זהו ספרה של ד"ר גלי מנור, בתו של חתן פרס ישראל בתחום הזמר העברי (1998), מהפזמונאים הבולטים והמשפיעים של דור המדינה.

טביעת ידו המיוחדת של מנור לאורך תחנותיו בזמן ניכרת בשיריו – כמו "בשנה הבאה״, ״ימי בנימינה״, "הבית ליד המסילה", "אין לי ארץ אחרת", ״אחי הצעיר יהודה״, "ללכת שבי אחרייך", "ילדותי השנייה", ו״ברית עולם״ – שהיו לנכסי צאן ברזל בתרבות הישראלית על כל גווניה. דרך שירים אלו ורבים נוספים עולים ונחשפים מאפייני כתיבתו של מנור, ההשפעות התרבותיות על יצירתו והנושאים הבאים לידי ביטוי בכל פרק בחייו, מילדות ועד זקנה. לכל אלה נלווים ניתוחים ספרותיים וחומרי ארכיון נדירים, המוצגים כאן לראשונה.

300 אלף עולים שאינם יהודים על פי ההלכה שהגיעו במסגרת העלייה מחבר המדינות שינו מן היסוד את שאלת 'מיהו יהודי?', השאלה המפורסמת ביותר בתחום המאבק על הזהות היהודית וגבולותיה.
השאלה שבעבר נשאה אופי עקרוני-סמלי ושלא נגעה מבחינה מעשית לקבוצות משמעותיות הפכה לשאלה כלל לאומית. היא נוגעת ישירות ובאופן מעשי ל-300 אלף איש, למעגל הרחב של בני משפחותיהם היהודים ולחברה היהודית הישראלית בכללותה.
הספר מתאר את תהליכי ההתערות של עולים אלה בחברה היהודית בישראל באמצעות מושג המפתח 'גיור סוציולוגי'. המונח מתאר את תהליך ההצטרפות המעשית לעם היהודי בישראל בדרך המנותקת לחלוטין מכל סוג של גיור דתי.
הגיור הסוציולוגי הופך עולים אלה ל 'יהודים לא-יהודים'. הם לא יהודים מבחינה הלכתית ובעולם המונחים הרשמי של מדינת ישראל. אולם הם יהודים בתחושותיהם, בהזדהותם העצמית, ומעל לכל בדפוסי התנהגותם הדומים יותר ויותר לרוב היהודי החי בישראל.
בעוד הרבנות הראשית והממסד האורתודוקסי נאבקים מול הזרמים הדתיים הלא אורתודוקסים כדי לקבוע כביכול מי המוסמך לגייר, 300 אלף אזרחים שעלו לפי החוק השבות קובעים בפועל שאף גיור לא רלוונטי לגביהם - לא אורתודוקסי, לא רפורמי ולא קונסרבטיבי. הם פשוט עוברים "גיור סוציולוגי" -בעצם העובדה שהם חיים כאן , הם שקובעים בפועל את גבולות הקולקטיב היהודי.
הזרמים ממשיכים להיאבק ביניהם כשבפועל מתפתח הגיור הסוציולוגי המנצח את כול סוגי הגיור האחרים. המגייר הגדול מכולם הוא "החברה הישראלית היהודית" מעצם קיומה. 

דייוויד מארקה, מפקד צוללת אטומית בצבא ארצות הברית, קיבל תחת פיקודו את צוות הצוללת שנחשב לגרוע ביותר בצי. תחת מודל מנהיגות ייחודי ורדיקלי שפיתח – ובניגוד לציפיות – הפך הצוות שלו לטוב ביותר בצי. שיטתו של מארקה מתבססת על שימוש נכון בשפה מעצימה. מארקה טוען שמילים הן המכשיר החזק ביותר שלכם, אך אולי עד כה השתמשתם בהן בצורה שגויה?

אם אתם מאמינים שתפקידכם הוא רק לומר לאנשים מה לעשות, ככל הנראה אתם מקבלים מהם עבודה אדומה (ביצוע העבודה, ציות ועמידה בזמנים) ואינכם מקבלים מהם את העבודה המיטבית ביותר שהם מסוגלים לה. עברו הימים בהם העובדים עבדו בידיהם והמנהלים עבדו בראשם. לאור השטף, הדינמיות וזמינות המידע כיום, האנשים שלכם יכולים לספק לכם עבודה כחולה, עבודה החורגת מביצוע הוראות בלבד, מצריכה יצירתיות, מעודדת לשאול שאלות, לחקור, להציע פתרונות לבעיות, ולתרום לקידום פרויקטים.

במנהיגות היא שפה מארקה מראה כיצד ניתן להעצים צוותים ועובדים באמצעות שפה כדי שיוכלו להביא לעבודה את האני המיטבי שלהם, לשפר את קבלת ההחלטות, ולקבל בעלות על תחומי האחריות שלהם. זו מסגרת שעוזרת להשיג את האיזון הנכון בין עבודה אדומה לכחולה, בין פעולה לחשיבה, מעודדת סיכונים נועזים מבלי לסכן את הייעוד, ומציבה את הצוות במסלול של שיפור לאורך זמן.

מנהיגות היא שפה מסתמך על יריעה רחבה של דוגמאות ומחקרים – החל מהתקלה בהענקת הפרס לסרט הטוב ביותר בטקס האוסקר בשנת 2017, דרך התלקחות אש קטלנית באסדת נפט במפרץ מקסיקו, ועד טביעתה הטרגית של ספינת הקיטור "אל פארו" – כדי להראות לכם בדיוק איך המילים שאתם משתמשים בהן (או שלא) משפיעות בצורה משמעותית על תרומתם של אחרים.

כבר תמה התקופה בה לא היה נשמע קולה של האשה בבית הכנסת ובעולמה של ההלכה, ואילו כעת נשים משמשות כראשי קהילות, כרבניות, כפוסקות, כמפקחות כשרות וכדומה. עתה הגיע הזמן להרחיב עוד יותר את תחומי פעילותן ההלכתית במסגרות נוספות ומגוונות, כגון בסנדקאות, מילה, שחיטה, תקיעת שופר, ועוד.

ספר זה, סדר נשי, מבקש לבדוק את האפשרויות השונות בהרחבת הפעילות ההלכתית של נשים, תוך שמירה קפדנית על גבולות ההלכה. כל פרק ופרק בא לתת לגיטימציה והכשר הלכתיים ומבוססים לחלקן הפעיל של נשים בתחומים הלכתיים מסוימים, ובכך לפתוח בפניהן מרחבים חדשים למעורבותן בפעילות הלכתית.

הספר עשוי לשרת היטב גברים ונשים, מוסדות תפילה וארגונים חברתיים מכל הסוגים והזרמים, רבנים ורבניות, וכל מי שמתעניין בהתחדשות ובהרחבה של ההלכה בימינו, בתוך תחומי ההלכה.

האם מי שמתמודד עם דיכאון יכול לשמוע מוזיקה בשבת? מאילו חומרות בהלכות טהרה אפשר ורצוי לפטור את מי שמתמודדת עם הפרעה טורדנית־כפייתית? האם אדם שהוריו התעללו בו חייב בכיבוד אב ואם?

כיום הולכת וגוברת המודעות לבריאות הנפש, ורבים המתמודדים עם אתגרים בתחום זה פונים לרבנים בשאלות הלכתיות. מלבד ידיעת ההלכות, על הפוסקים להכיר את עולם המחקר הפסיכולוגי והפסיכיאטרי ואת המציאות הטיפולית והשינויים המתרחשים במקצוע מפעם לפעם. היכולת לתת מענה נכון וראוי זקוקה לעידוד ולחיזוק גדול.

המטרה העיקרית של ספר זה איננה רק לתת מידע עדכני ומדויק, אלא גם להציב בקדמת הבמה את השיח על בריאות הנפש. ציבור המתמודדים עם אתגרי בריאות הנפש, ובני משפחתם של המתמודדים, הם הקהל החשוב ביותר של הספר. מטרה חשובה נוספת של ספר זה היא התרומה למאבק המתמשך בהפרכת הסטיגמה והשיפוטיות. אלו החולים בחולִי הנפש ראויים לתמיכה ולהבנה כמו אלו החולים בחולי הגוף. התקווה היא שנזכה להכיל את החולים הללו בקרבנו ולהיטיב את הטיפול בהם – ושעל ידי שמירת ההלכה יזכו לחוש את קירבת הקב"ה.

הספר גלגולה של הלכה עוסק התפתחויות והשינויים שחלו בהלכה אחת: איסור נישואי מעוברת ומינקת. הלכה זו, פרי יצירתם של חכמי ישראל בעת העתיקה, קבעה כי אסור לאלמנה להינשא עד שימלאו לילד מנישואיה הקודמים שנתיים. הטעם לאיסור זה היה ככל הנראה החשש כי נישואי חדשים וכניסה להריון, עלולים לפגוע ביכולת ההנקה של האם. לאור זאת, בעולם בו הישרדות הילד תלויה בהנקה, נאסרו הנישואין.
אולם מה הדין במציאות המודרנית, בה רוב התינוקות אינם יונקים עד גיל שנתיים אלא ניזונים מתחליפי חלב אם זמינים וזולים יחסית...
הספר מזמין את קוראיו למסע בתולדות ההלכה, והוא בוחן את גלגוליה של ההלכה בה הוא עוסק, ממקורותיה העתיקים ועד ליישומה כיום בבתי הדין הרבניים במדינת ישראל.

"על הספקטרום" משנה מן היסוד את השיח המקובל על אוטיזם ומציע תיאור מקיף ופורץ דרך של התסמונת, שמרבים לדבר עליה אך מבינים אותה רק מעט. סילברמן מתאר שינויים נרחבים באבחון של אוטיזם בעשרות השנים האחרונות, וחושף את ההצטברות ההרסנית של כוחות חברתיים שהובילו לעלייה הפתאומית בכמות האבחונים באוטיזם בשנות התשעים. הוא מראה כיצד סטריאוטיפים מזיקים של אנשים אוטיסטים מונעים מן התרבות שלנו לממש את מלוא הפוטנציאל הדינמי שלה ומצביע על כך שכמה מן התגליות והחידושים הנועזים והמתקדמים ביותר בעולם המדע הם פרי מאמציהם של אנשים בספקטרום - אנשים שניחנים לעיתים קרובות בזיכרון מופלא לעובדות ולנתונים, באינטליגנציה גבוהה שאינה נקלטת במבחני מנת משכל, ובכושר להתמקד פרקי זמן ארוכים במטלות המנצלות את הכישרונות הטבעיים שלהם. "על הספקטרום", הנפרשׂ בקצב של ספר מתח, מציג את סיפורם המרתק של ליאו קאנר ושל הנס אספרגר, חלוצי המחקר שהגדירו את תחומו והיקפו של האוטיזם באופנים שונים בתכלית; את ההורים שהתעקשו על זכות ילדיהם לחינוך בתקופה של ליקוי מאורות, שבה הואשמו לשווא כי הם שגרמו לאוטיזם של ילדיהם; ואת האנשים האוטיסטים עצמם, המתאגדים כעת ועומדים על זכותם ליחס אנושי ולכבוד. הספר גם מתווה לחברה נתיב לעֵבר עולם שבו אנשים עם הבדלי למידה ייהנו מגישה למשאבים הנחוצים להם כדי לחיות חיים מאושרים יותר, בריאים יותר, בטוחים יותר ומשמעותיים יותר.

ספר רפואות המיוחס לאסף הרופא היהודי הוא הקובץ הרפואי העברי המקיף והקדום ביותר שידוע לנו.

הספר עוסק בין היתר בריפוי כל תחלואי הגוף ובתיאור חומרי המרפא וסגולותיהם הרפואיות. חיבור זה הפך לספר לימוד ולמדריך רפואי תיאורטי ופרקטי במשך דורות רבים. הקובץ מבוסס על מורשת הרפואה הקדומה שרווחה בתרבויות העולם השונות במעבר בין העולם הקלסי לימי הביניים. כדי להנגיש את המידע לקהל היהודי בזמנו השתמש המחבר בלשון העברית וכן התאים את המידע לדרישות ההלכה והאמונה.

ספר זה מציג סקירה מעודכנת והערכה מחודשת על המחבר ועל תקופתו.

המחקר שלפנינו מתמקד בחלק העוסק בתכונות המזונות וסגולותיהם בחיבורו של אסף. הוא מאפשר הצצה לסל המזונות הקדום ולערכו הבריאותי.

" היהודים לא היו רק חדשנים. הם היו גם התגלמות עילאית של מצבו של האדם. נדמה כאילו כל הדילמות הבלתי-נמנעות של האדם מתגלמות בהם בצורה מוגברת וצלולה "
היסטוריה של היהודים היא יצירתו הכבירה של מחבר המפליא לקלוע לכדי שטף סיפורי אין-ספור חוטים של עובדות ומקורות. ועוד יותר מכך, היא יצירתו של אדם סקרן בעל יושרה רוחנית נדירה.
"הספר", כותב פול ג'ונסון, "סיפק לי הזדמנות לבחון מחדש באופן אובייקטיבי, ולאור מחקר שמשתרע על פני כמעט 4,000 שנה, את השאלה העיקשת ביותר של האדם:
מדוע אנחנו נמצאים על פני כדור הארץ? האם היסטוריה היא רק סדרה של אירועים שסכומם חסר משמעות? " זאת, שכן " שום עם לא היה נחוש יותר מן היהודים באמונתו שלהיסטוריה יש תכלית ולאנושות יש ייעוד. בשלב מוקדם מאוד של קיומם הקולקטיבי, הם האמינו שזיהו תבנית אלוהית בעבור המין האנושי, ושהחברה שלהם תשמש כניסוי הכלים שלה"