חדש על המדף

כולנו מכירים ומכירות בתי ספר, אולם האם אנחנו יודעים מהו בית ספר? ספרו של יועד אליעז מנסה להציע תשובה לשאלה זו. חקירת המהות של בית הספר כפי שמוצגת בספר עוברת דרך קריאת טקסטים שהקדום בהם נוצר לפני למעלה מארבע מאות אלף שנה, מאות אלפי שנים טרם הופעת ה"הומו ספיינס". קריאה בטקסטים מאוחרים יותר מעלה שהרבה ממה שהיה מרכזי בבתי הספר בתרבויות המזרח הקדום, ואלו של אירופה בימי הביניים, נשאר מרכזי גם בבתי הספר של היום. מפתיעה לא פחות העובדה שהדברים ששרדו אינם קשורים בחינוך.

בחינה יסודית של הפעולות שבהן עוסקות מורות ותלמידות בין כתלי הכיתה מעלה תמונה המזכירה את מה שעושים בסדנה, ואף את פעולתה של מכונה. בסדנה, באמצעות מכונה, וגם במהלך ה"סצנה הפדגוגית", מעבדים חומרים, ובכול המקרים – עובדים. על פי תפיסה רווחת התלמיד והתלמידה הם מטרת העבודה בבית הספר. החקירה שהובילה לכתיבת ספר זה מציעה הסבר חדש אשר לפיו התלמידים אינם המטרה, כלומר ישנה מטרה אחרת לעבודה שהם עושים. המחקר של מהות בית הספר הוביל את המחבר אל סוגיות הקשורות בשפה, במובן הזה שקיומה וגורלה של הלשון כרוך בקיומו וגורלו של בית הספר.

בעבור רבים מהוגי הציונות תכליתה של הציונות אינה מתמצית בהקמת בית לאומי לעם היהודי, בבחינת מקלט ליהודים, כי אם גם בחידושה של התרבות העברית והחיים היהודיים. בעיניהם, היהדות זקוקה לרוח הרעננה ולחירות שמביאה עמה הישראליות, כשם שהישראליות זקוקה להד העמוק שמביאה עמה המסורת היהודית העתיקה.

ספר זה, בכייה לדורות, צועד בעקבות דבריהם של הוגים אלו ומבקש להצמיח משמעות חדשה-ישנה לתשעה באב בדמות יום אבל לאומי, משמעות ההולכת ונוצרת מן המפגש המפרה שבין היהדות מזה והישראליות מזה. היהדות הדורשת מן הישראליות להתמסר לעבר, והישראליות הדורשת מן היהדות לתרגם את זיכרון העבר למשמעות רלוונטית, כאן ועכשיו; היהדות הקוראת לישראליות לכאוב את כאב העבר, והישראליות הקוראת ליהדות לשאול ולהרהר – מדוע ולמה; היהדות הנושאת מדורי דורות את יום הצום, יום האבל, והישראליות המתרגמת ומרחיבה את משמעותו מן המשמעות הצרה של יום אבל דתי על חורבן המקדש, ליום אבל לאומי. יום המאגד את כל צרותיהן של עדות ישראל, אשר סיפורם מסתתר בין שורות הקינות לתשעה באב, שנכתבו בקהילות השונות, במזרח ובמערב, וספר זה מספר את סיפורן.

בעשרות השנים האחרונות תוחלת החיים עלתה מאוד. מציאות זו יוצרת אתגרים רבים ומגוונים ושאלות הלכתיות שונות בענייני הורים מתבגרים או כיבוד אב ואם קשישים, ובפרט בענייני עובדים זרים.

הספר עת זקנה – הלכה ממקורה נועד לסייע בהתמודדות עם שאלות הלכתיות אלו. החלק המרכזי בספר כולל הנחיות רבות בעניין עובדים זרים, בהלכות שבת, כשרות, ייחוד וצניעות, עבודה זרה, תפילה, קיום מצוות, מעגל השנה ועוד, בצורה בהירה ומתומצתת. בנוסף יש בספר פרק העוסק בענייני כיבוד אב ואם בגיל הזִקנה.

פרט לדיון בשאלות ההלכתיות, הקדשנו חלק מפרקי הספר לעיסוק בזִקנה ובמשמעותה, מבחינות שונות: תורנית, פסיכולוגית, רפואית ועוד. כמו כן יש בספר מידע טכני ומידע הלכתי בנוגע לבחירת עובד זר ולהתנהלות איתו.

הספר כולו, כמו כל ספרי “הלכה ממקורה”, מלווה בתרשימים ובסיכומים המסייעים לזכור את ההלכות ולהבין את יסודות הדברים. בתחילת הספר מופיע קיצור ההלכות, שניתן למצוא בו את ההלכה למעשה בקיצור, יחד עם הפניה למקום בגוף הספר שבו הדברים מופיעים בהרחבה.

מטרתו המרכזית של מצווה בפרשה היא לאפשר לקוראים היכרות בסיסית עם יסודותיהן הלמדניים של מצוות התורה, אחת בכל פרשה. המחבר, הרב בנימין תבורי, מתמצת באופן בהיר ומסודר את הדיונים הלמדניים המרכזיים הנוגעים למצוות שונות ומגוונות, בשפה ברורה ההופכת את החיבור לשווה לכל נפש שרגליה באו בשערי בית המדרש, גם ללא ידע מוקדם נרחב. תוך כדי הדברים עולים לעתים נושאים הלכתיים אקטואליים, לצדם של יסודות רעיוניים ומחשבתיים, כללי יסוד בתורה ובהלכה ועוד

ליקוט מפירושי גאוני ליטא על סידור התפילה לימי חול ושבת.

לפני שלוש שנים איבד הלל את אביו.

השנים עברו, הלל כבר בן 12 וחצי, אבל הקושי והכאב ממשיכים ללוות אותו. לילה אחד, אחרי שהתעורר מחלום , הוא שם לב שהמחשב של אמו דלוק ועל המסך מרצדות המילים: "הסיפור של לולק". מכיוון שלוּלק הוא שם החיבה שלו, הלל מתחיל לקרוא. זהו סיפור ממקום אחר ומזמן אחר על ילד קטן בשם ישראל לאו, לולק בפי משפחתו, שגדל בפולין בשנים החשוכות ביותר בהיסטוריה. אט-אט נפרש בפני הלל ובפנינו הקוראים סיפור ילדותו מעורר ההשראה של הרב ישראל לאו, שנודע כאסיר הצעיר ביותר ששוחרר ממחנה הריכוז בוכנוולד. אחרי שעלה לארץ והשלים את לימודיו, מילא הרב לאו בישראל שורה של תפקידים רמים, ובראשם הרב הראשי האשכנזי לישראל.

בלשון קולחת ובכישרון רב פורשת מיכל כהן-חי את סיפורו של הילד לולק, סיפור שלמרות הקשיים והאובדן שהוא מתאר, מצליח להפיח בכל אחת ואחד מאיתנו השראה ותקווה שבמקום שבו ניתן למצוא את הרעים שבבני האדם יימצאו גם הטובים שבהם.

האם גם אתם הורים שנאבקים לקבוע כללים בריאים ויעילים לגבי השימוש בטכנולוגיה בביתכם? או שאולי כבר קבעתם כללי התנהגות, והילדים שלכם, מומחי הטכנולוגיה, הצליחו להערים עליכם ולחמוק מהם? האם נמאס לכם לשמוע את מומחי הטכנולוגיה השונים מציפים אתכם בנתונים סטטיסטיים ובמחקרים, אך ממעטים להציע שיטות התמודדות מעשיות ויעילות עם הבעיה?

תוכנית גמילה ממסכים מבוססת על מחקר פסיכולוגי שמסביר מדוע ההתמכרות למסכים עוצמתית כל כך. עצותיו המעשיות והפשוטות של מרשל מעניקות תוכנית ברורה ומובנת להורים שכמעט התייאשו, אך עדיין שואפים ברצינות לשנות את האופן שבו ילדיהם משתמשים בטכנולוגיה. תוכנית זו תצייד אתכם באסטרטגיות מציאותיות שכולכם תוכלו ליישם, כדי ליצור איזון בריא ולהעמיד את התפתחות הילד במרכז.

לראשונה בהיסטוריה העתיקה מתפצל העם היהודי למרחבי קיום שונים בבבל ובארץ ישראל. הפיצול הזה מעורר שאלות עמוקות של זהות באשר קבוצה מרכזית מהעם מתנתקת מאדמתה.
במשך כמה זמן ובאיזה היקף המשיכו יהודי בבל לחוש קשורים לארץ ישראל כ"נחלת אבותם"? האם העתקת היהדות מן הארץ והתבססות בדת ללא ריבונות שינו באופן מהותי את הגדרתם, ולו בעיני עצמם?
שיבת ציון יוצא למסע בעקבות היהודים שעזבו את ביתם בירושלים לפני חורבן בית המקדש הראשון, דרך נבואות ירמיהו ויחזקאל, ומביט על הגלות בעיני משוררי תהלים ונביאי התקופה.
הוא עוקב אחר עלייתם של זרובבל ושבי ציון לארץ יחד עם חגי וזכריה, צולל למורכבות ההיטמעות בבבל במגילת אסתר, מלווה את עלייתו של עזרא ואתגריו ומגיע עד לימי נחמיה בתקופת המלך ארתחשסתא. במאה וחמישים שנים אלה התגבש לראשונה סיפורה של אומה בין שני מרכזים. היו אלה שנים של טלטלה, של חיפושי דרך, של געגועים, של השתלבות במרחבי החיים החדשים, של הזמנה לחתור בחזרה, של דמיונות על בית שמחכה לילדיו ושל מציאות שמדכאת את הדמיונות הללו.

הרב בן-ציון מאיר חי עוזיאל (1953-1880), שהיה הראשון לציון והרב הראשי הספרדי השני בארץ-ישראל (והראשון במדינת ישראל), מנהיג ציבור לאורך עשרות שנים, בעיקר בארץ אך גם ברבנות קהילת סלוניקי, עסק באופן אינטנסיבי בכתיבה. כתיבתו הענפה, שנדפסה בעשרות כרכים, מורכבת מסוגות ספרתיות שונות: תשובות הלכתיות, פרשנות וחידושים, הגות ואיגרות בנושאים שונים. אולם על אף היקפה הרחב ומקומו המרכזי בין רבני המאה העשרים, דומה שיצירתו ואישיותו לא זכו למקום ראוי דיו, והמחקר על אודותיו דל יחסית. זאת ועוד. נראה שגם העולם הדתי והרבני לא הפנים בצורה משמעותית את יצירתו ההלכתית וההגותית של הרב עוזיאל, שבמקרים רבים הייתה חדשנית ומקורית והציגה התמודדות מרתקת עם אתגרי הזמן: החילוניות, הציונות, ההתיישבות החקלאית, הקמת המדינה, קיבוץ הגלויות, התקדמות המדע, מעמד האישה ועוד ועוד.

הקובץ שבידיכם בא לתקן מעט את מצב הדברים ולהעשיר את ידיעותינו על הרב עוזיאל ועל יצירתו ומורשתו. שלושה מדורים בקובץ: פילוסופיה והגות, משפט עברי והלכה, פעילות ציבורית והנהגה, וכלולים בו שנים עשר מאמרים, פרי עטם של טובי החוקרים בתחום, וכן פתח דבר, המציגים מזוויות מבט שונות נדבכים מרכזיים מדמותו ויצירתו של הרב עוזיאל. מתוך כך מרים הקובץ תרומה ניכרת הן לחקר ההלכה וההגות הרבנית של המאה העשרים בכלל והן לשיח הציבורי על דרכן של ההלכה ושל ההגות היהודית בהווה ובעתיד, לנוכח תמורות העת החדשה והקמת מדינת ישראל.

מאז הקמת המדינה חלו שינויים רבים בהתייחסות לאדם עם מוגבלות שכלית?התפתחותית ולטיפול בו. השינויים נבעו מאידאולוגיות חדשות, התפתחויות מקצועיות, השפעות מהעולם והתפתחויות דמוגרפיות ופוליטיות. שינויים אלו באים לידי ביטוי במדיניות, במבנה הארגוני, בהגדרת מטרות ויעדים חדשים, בשפה ובכלים המקצועיים ובמקומם של האדם ומשפחתו בתהליך הטיפול. הספר מציג את השלבים השונים בהתפתחות מאז הקמת המדינה באופן כרונולוגי, באמצעות מידע וראיונות עם בעלי תפקידים. הספר מאפיין כל תקופה באמצעות השינויים וההתפתחויות המשמעותיות שהיו בה, כך שהקורא יוכל להתחקות אחר צירי ההתפתחות, קצב ההתפתחות וכיוונם לאורך השנים, והשפעתם על התפתחות השירותים המגוונים הנותנים מענה לאנשים עם מוגבלות שכלית?התפתחותית.