חדש על המדף

האם הילדים חייבים לזון את הוריהם? האם ניתן לכפותם לעשות כן? - אלו צעדים משפטיים רשאים הילדים לנקוט כנגד הוריהם? - מה דינה של תביעה משפטית שהגישו הורים נגד ילדיהם? נושאים אלה ונושאים נוספים רבים נידונים בספר המקיף ילדים והוריהם - מחקר הלכתי תרבותי. הספר מנתח את הסדרתם של יחסי ילדים-הורים במקורות ההלכה ומבקש לברר ולהגדיר את האינטרסים שעומדים ביסוד הלכות אלה ואף מתחקה אחר האמצעים החברתיים והדתיים אשר ננקטים לשם השגתם. זאת תוך נתינת הדעת להקשר התרבותי והנסיבות ההיסטוריות של מקורות הלכתיים שונים. "מהות ספרו של יעקב שפירא היא פרשנות תרבותית של ההלכה. ד"ר שפירא הוא סוציולוג של ההלכה. הוא רואה את הוראותיה כמכוונות לתכלית חברתית: היא נענית למצבים חברתיים, אך גם מעצבת אותם לפי ערכיה. מוטיב מרשים, מרכזי בספר, הוא ההבחנה שמציע ד"ר יעקב שפירא בין תורת ארץ ישראל לבין תורת בבל לעניין מעמדם של ההורים ביחס לילדיהם.

הספר לשנות פחות, לשפר יותר מציג שתי גישות לשינוי בית הספר — הגישה העוקפת והגישה המשתפת.
בגישה הראשונה, מנהיגי חינוך מגדירים את הבעיה, בוחרים לה פתרון ומיישמים אותו תוך עקיפה של מחקר מעמיק ושל האנשים שהבעיה והפתרון נוגעים להם ביותר.
בגישה השנייה, אנשי חינוך, שהבעיה והפתרון נוגעים להם ביותר, מגדירים את הבעיה וממציאים לה פתרון על בסיס מחקר שיטתי משותף. הגישה הראשונה מייצרת שינוי; הגישה השנייה מייצרת שיפור. 
ספר חובה לכל מי שרוצה — ומי לא רוצה?! — לשפר את ההוראה והלמידה בבית הספר.   

מהי "מהפכה"? לפני כ־150 שנה התגלו שרידי תרבויות עתיקות במזרח הקרוב, במסופוטמיה ובמצרים, ומחקרים היסטוריים משווים בינן לבין המסופר בתנ"ך, מאברהם אבינו ועד עזרא הסופר. כאשר המחקר מצביע על תופעה דתית או פוליטית שהתקיימה בתרבויות העתיקות, אבל בתנ"ך היא מופיעה במגמה מנוגדת – הוגדרה זו כ"מהפכה". 
מהו אופי החיבור? החיבור הוא מחקרי, בהתבססו על המחקר ועל מקורות מדעיים מובהקים; והוא תורני, בהסתמכו על התנ"ך, על חז"ל, ועל הגות רבנית בת־ימינו, זו המקבילה למחקר.
איך מתיישבת מהפכה עם מסורת? כאשר ר' שמואל חיים לנדאו, מייסד 'הפועל המזרחי' ב־1922, טבע את מטבע הלשון "המרד הקדוש" – הוא אכן התכוון לרעיון המרד. לא נגד התורה, אלא להיפך: נגד ניוונה, ש"אין בית מדרש בלא חידוש".
וכהגדרת הראי"ה קוק, רבה הראשי של ארץ־ישראל: "הישן – יתחדש, והחדש – יתקדש". כלומר, החידוש המתמיד – הוא המסורת היהודית במיטבה. 
 

עם התרחבות השימוש במדיה דיגיטלית, אלגוריתמים תופסים מקום מרכזי בקבלת ההחלטות שלנו. מנועי המלצות באמזון ובנטפליקס, יישומוני ניווט, אתרי היכרויות – כל אלה מתיימרים לדעת טוב מאיתנו מה אנחנו צריכים, אוהבים או רוצים.
ואולם, ידע אלגוריתמי מתאר רק את מה שהוא יכול לשלוט בו. הוא מבקש להכיר בני אדם, אך גם מבקש שבני האדם יהיו שקופים וצפויים ככל האפשר, ובכך תורם לעיצובם ככאלה. חושבים בשבילך פורשׂ לפנינו תמונת-מציאות שבה לאט, אך בהתמדה, אלגוריתמים דוחקים את רגלינו מהכרעות הנוגעות לחיינו הן במישור האישי הן במישור החברתי-כלכלי – ולמעשה מפקיעים החלטות מהמרחב הפוליטי שלנו.
את האלגוריתמים אל לנו להבין במונחים טכניים בלבד. תחת זאת, עלינו לחשוף את ההנחות העומדות בתשתית פעולתם – וביסוד מחשבתם של האנשים והמוסדות שהוגים, מפתחים ומיישמים אותם – ולהתחקות אחר האופן שבו הם עונים על השאלה "מָהם בני אדם?"

הספר 'סוד לשון הקודש' מאת הרב יהודא ליאון הכנזי ה'מניטו', עוסד ביסודות הקבלה ע"פ הספר המפורסם 'שערי אורה' לר' יוסף ג'יקטיליה. תוכנו של הספר מקורו בשיעורים שנתן הרב מניטו במשך שנות ה90 בשכונת קרית משה בירושלים.

עיר חיה ושוקקת, צפופה ותוססת, מגוונת ורבת פנים, הריכוז היהודי הגדול ביותר באירופה והשני בעולם אחרי ניו יורק, זו הייתה ורשה היהודית שלפני השואה. ורשה זו שתושביה היהודים נרצחו ואף רחובותיה ובנייניה נהרסו עד היסוד והיום אין לה זכר, היא הנושא של ספר זה.
כ־370,000 יהודים, כשליש מתושבי הבירה הפולנית חיו בוורשה עד פרוץ מלחמת העולם השנייה. כ־80% מהם התגוררו בשכונה היהודית שבצפון העיר. בורשה שאיננה נבחן ומנותח ריכוז יהודי גדול זה על גווניו המרובים, אורח חייו, סביבתו הפיזית, דפוסי מגוריו וגם היחסים בינו לבין האוכלוסיה הסובבת.
ורשה שאיננה מעלה תמונה של ציבור שקצב חייו הוא מהיר ואינטנסיבי בכל תחומי החיים: תרבות, פנאי, חינוך, פוליטיקה, חברה, תעסוקה ופרנסה וכן חיי דת, אורח חיים שהתאפיין ברעש, צפיפות ובקשרים אנושיים עשירים והדוקים אם כי גם מפולגים ומסוכסכים.

ויסות עצמי הוא תהליך אקטיבי שבמהלכו האדם מנהל את עצמו – קובע מטרות, מיישם אסטרטגיות להשגתן ומבצֵע תהליכים של פיקוח והערכה. הוויסות העצמי נמצא כיום בחזית המחקר והעשייה החינוכית בעולם. מחקרים רבים מתארים את חשיבותם של תהליכי ויסות עצמי להתפתחות הקוגניטיבית, הרגשית והחברתית של ילדים ומבוגרים ולשיפור איכות חייהם. במערכת החינוך הוא מאפשר להעמיד את הלומדים ואת אנשי הצוות במרכז העשייה, להגביר את האוטונומיה שלהם ולחזק את יכולתם לפעול תוך כדי ביטוי מלא של אישיותם.

מטרתו של ספר זה היא להציע דרכים לקידום הוויסות העצמי בבתי הספר ובגני הילדים. מתוארת בו פדגוגיה המבוססת על ראייה רב-ממדית, על חיזוק המעורבות והמוטיבציה ועל קידום תהליכים שיתופיים ואקלים חברתי. הספר מיועד למורות ומורים בחינוך הרגיל ובחינוך המיוחד, לגננות, ליועצות חינוכיות, למדריכות, למנהלות ומנהלים ולמורי מורים. הוא מבוסס על פעילות חינוכית של הכותבת ושותפיה במשך עשרים שנה, ומתוארות בו תוכניות התערבות רבות שנערכו במִגוון מסגרות חינוכיות בחברה היהודית ובחברה הערבית.

זהו ספר ראשון בישראל המקיף את נושא הוויסות העצמי על כל היבטיו. הוא נכתב מתוך אמונה עמוקה שקידום תהליכים של ויסות עצמי יכול לגרום לשינוי מהותי במערכת החינוך.

בדורות האחרונים תופסת שאלת המוסר והצדק שבאכילת בעלי חיים מקום מרכזי בשיח הציבורי. דעות שונות מנסרות בחלל האוויר, ורבים תוהים לעצמם כיצד על האדם המודרני והנאור לראות את הדברים, והאם יש ליהדות מה לומר בשאלה סבוכה זו.

הראי"ה קוק זצ"ל, מגדולי ההוגים בדורות האחרונים, בחן סוגיה זו במאמרֵי "חזון הצמחונות והשלום", והציע הלכי רוח מפתיעים, השופכים אור על דרכה החינוכית של התורה לזיכוך האנושות וקידום המציאות לעבר החזון הגדול של "וגר זאב עם כבש".

בספר זה, הרב חיים דרוקמן מנגיש, מסביר ומרחיב את דברי הרב קוק. עיוניו עמוקים, מבוארים ומציבים תפיסה ברורה ומורכבת כאחת, שיש בה כדי לחולל מהפך מחשבתי אצל הקורא ולעורר בקרבו שאיפה אל הטוב – לצד ראייה ריאלית של המצב הנוכחי שבו הוא שרוי.

הרב משה יוסף רובין זצ"ל (תרנ"ה-תש"מ; 1895-1980), רב ומנהיג יהודי בבוקובינה ורומניה בין שתי מלחמות העולם, נשיא מועצת הרבנות ומקים ועד ההצלה לגולי טרנסניסטריה בעת השואה. מייסד מרכז לרבנים יוצאי אירופה, מקים ארגון 'גדר אבות' להצלת קברי ישראל, וראש בית הדין של ועד הרבנים בבורו-פארק ברוקלין במשך 17 שנה.

פרדס יוסף מאיר רגעים מכוננים בתולדות עמנו, הוא עדות חיה פרי מוחו ועטו של מנהיג יהודי שחווה על בשרו את עוצמת החורבן, ובאותה עת פיעם בו החזון הנבואי על הפריחה והתקומה המופלאה שעוד תבוא. הספר כולל מבחר מרעיונותיו ומאמריו על התורה והמועדים, פרקי הגות ומחשבה, דרשות ועיונים הלכתיים, ואסופת פניני חכמה מן ה'עולם הישן'.

מאמרי הספר מבטאים את דמותו הייחודית של הרב מקימפולונג, בה נמזגו העולמות יחד: עולם הנשמות שעלו בסערה השמימה ועולם התחיה של יהדות ימינו. הגות וחקירה מבית מדרשו של רש''ר הירש בלולים בלהט האמונה החסידית מבית אבותיו הקדושים. אהבה וכיסופים לארץ ישראל לצד הפרחת השממה הרוחנית בארה"ב ותיקון ההריסות באירופה. רבנות ועסקנות. פרגמטיות ויראת ה' שלמה.